דיג מתופף בכותל – חלק ג

בס"ד

המשך הסיפור מפעם קודמת…

כל ערביי הרובע היהודי, התכנסו בכדי לדון במצב היהודים. לא היה ערבי אחד אשר לא השתתף בועידה שהיתה אמורה להכפיש את שמם של היהודים. כל אחד דיבר בתורו, וכל אחד אמר כמה הוא לא אוהב את היהודים. אחד דיבר על זה שהוא שומר על יהודי אחד שהוא מצייר ציורים ומוכר אותם לתיירים מזדמנים, ובתמורה הוא נותן לו 3 זהובים לשבוע. השני אמר שהוא שומר על יהודי שמכין אוכל וארוחת צהריים למשפחות שבאות לחגוג בר מצווה בכותל, ובתמורה היהודי נותן לו סיר בשר לכל המשפחה. השלישי היה המוכתאר הערבי שלנו אשר דיבר על היהודי המשמח שלנו שבכל ימי שני וחמישי הוא שומר עליו מפני פרעות, כאשר הוא וחבריו עורכים תהלוכות של מתופפים לבר מצווה, ובתמורה הוא נותן לו חצי מכמות הדגים שהוא דג כאשר הוא הולך לדוג בים הגדול בשאר ימות השבוע.

המוכתאר הערבי דיבר על חוצפתו של היהודי, כאשר הוא העלה ברישתו רק דג אחד ולא הביא לו את חלקו – שהוא כל הדג, אלא העלים את הדג אל תוך ביתו, וריחות התבשילים הסגירו אותו. והוא עוד מספר לי על חג שנקרא פורים, אמר המוכתאר. ממש עושה לי חשק לקחת את כל התופים שלו וכל מעגל המתופפים שלו ולזרוק את זה לפח, ולהראות לו מי שולט ברובע היהודי בירושלים.

מיד, לאחר כל סיפורי השקרים, החליטו כל ערביי העיר להוציא מסמך אשר מצר את פעולתם של היהודים. הם כתבו בו שיותר יהודים לא יכולים לעסוק במסחר. ועוד, שיהודים לא יכולים לבשל אוכל לחגיגות עליה לתורה בכותל. ועוד,  שיותר אין בר מצווה בכותל, לא עם תופים ולא עם שופרות לכותל, שום כלום.

זוהי היתה מכה קשה ביותר לכל יהודי הרובע היהודי, וכל היהודים ידעו צער גדול מהגזרה החדשה שערביי העיר החליטו ליישם. כל היהודים לא ידעו במה לעסוק עכשיו, ובמה להתפרנס, גם ככה רוב עבודתם היתה בבצמצום רב.

חברנו היהודי היה כ"כ מצוברח. מביט הוא בתופים שנצבים על קירות ביתו הקטן, ועל השופרות שתלויים על הקיר. אומר לעצמו "ליהודים תהיה אורה ושמחה. הערבים לא יוכלו לנצח אותנו לעד. אנא השם עזור לכל עמך ישראל. אני רוצה לשמח את עם ישראל עם תופים ושופרות בחגיגות בר מצווה".

אך המצב הלך והחמיר, והיהודים לא מפסיקים להתפלל לקדוש ברוך הוא שיציל אותם מהגזרה.

המשך יבוא…..