תופים של זהב – חלק א
בס"ד
לפני שנים רבות בעיירה ושמה ברדיצ'ב היה רב צדיק ושמו רבי לוי יצחק, שם כיהן כרב העיירה. יום אחד דפקו על דלת ביתו שלושה אנשים אשר ביקשו להכריע ביניהם סוגיה הלכתית.
סוחר עשיר הביא עימו מן העיר הסמוכה כמה תופים ושופרות מצופים זהב, בכדי למוכרן ביריד הגדול של ברדיצ'ב. שם היו באים עשירי העיר לקנות את מרכולתם. אחד הירידים הגדולים של המכירות היה מתבצע באותו תקופה בעיר ירושלים הקדושה שבארץ ישראל, אך באותו זמן היה מאוד קשה ליהודים לעלות לירושלים. לרוע המזל הסוחר העשיר לא הרגיש בטוב, וביקש מחברו שישמור על התופים והשופרות עד שירגיש טוב. השנים היו ידידים טובים ולכן סמכו אחד על השני, ולא העלו על הכתב שום הסכם ביניהם.
העשיר נפל למשכב ארוך מן המצופה והיריד ניגמר. לאחר החלמתו הוא ביקש מחברו אם התופים והשופרות מזהב יוכלו להישאר אצלו במחסן עד ליריד הבא שאמור להתקיים בעוד כשלושה חודשים. החבר הסכים בשמחה והשניים ניפרדו בידידות בתקווה להיפגש שוב בקרוב. האיש שבביתו אוחסנו התופים והשופרות מזהב לקה בהתקף לב פתאומי ונפטר מן העולם. הכל קרה כ"כ מהר ופתאומיות, בני המשפחה לא ידעו מאומה על ההסכם שלו עם חברו, ועל התופים והשופרות מזהב שאוחסנו במחסן.
כעבור שלושה חודשים שב העשיר לבית חברו וביקש מבניו את התופים והשופרות שהשאיר למשמרת אצל אביהם המנוח. למרבה ההפתעה הבנים סירבו לתת לו את התופים והשופרות מזהב, והם טענו שלא ידוע להם כלום על ההסכם הזה. לאחר שדנו בעיניין הם החליטו לגשת לבית דין רבני ולהציג את המקרה בפני הרב החדש רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. הרב הקשיב בקפידה למתלוננים, וידע בתוך תוכו את פסק הדין. חוק התורה אומר שאין לקחת רכוש מיתומים (הכוונה מיורשים הסובלים מאי ידיעה על ההסכם שנעשה בין המנוח לבין הדורש סחורתו מבלי שהתובע מציג מסמך כלשהו או מביא עדים).
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לא מיהר לפסוק את הדין, מפני ששתי מחשבות הציקו לו: מחשבה ראשונה היתה האם יתכן שפסק הדין הראשון שלו יהיה כה פשוט וברור וללא פשרות? אולי זהו סימן משמיים שבא להראות לו שהמנהג שלו תמיד להיתפשר אינו נכון? ושרק ציות קפדני נחשב דרך של אמת? המחשבה השנייה היתה מלווה בתחושת אי נוחות, מדוע השופט העליון מלך מלכי המלכים סידר שפסק הדין הראשון שלו יראה מוזר בעיני התושבים. הרי הכל ידעו שהעשיר הוא איש ישר והגון ואינו חפץ לקחת מה שלא שייך לו. ויתר על כן גם כולם ידעו על החברות הישרה ששרתה בינהם, ושמעולם לא היו צריכים הסכמים או מסמכים לעסקותיהם.
מה יעשה רבי לוי יצחק על זאת נספר בפרק הבא של תופים מזהב…….
