מתופפים זאבים צדיקים – חלק א

בס"ד

החסיד ששמו פנחס מצפת וזוגתו חיכו למעלה משש עשרה שנה לפרי בטן. הם היו חשוכי ילדים, והרבה דמעות דמעו מעיניהם של זוג החסידים. בכל פעם הם היו מגיעים לצדיקים קדושים, ושם שפכו את דמעותיהם על כך שהם חשוכי ילדים. הצדיקים הקדושים תמיד חיזקו אותם ברוחם ובנפשם, ואמרו להם שהשם רוצה את תפילתם, לכן הם עדיין חשוכי ישועה לילדים, ושעת הרצון עדיין לא הגיעה.

בוקר אחד, כאשר הלכו זוג החסידים אצל צדיק קדוש אשר גר בטבריה, כדי לקבל ברכה לילדים, נשמעה פתאום ברקע תרועת שופר שפלחה את האוויר, וקצב של הלמות תופים של מתופפים מרחוק. הצדיק אמר שהגזירה התבטלה, ובקרוב מאוד הם יצפו לישועה מן השמיים, בבן זכר.

בני הזוג כל כך שמחו, והחלו לחגוג את הבשורה המשמחת בקריאת תהילים. כאשר הצדיק המבשר נמצא איתם, ובכל פעם הוא אומר להם שהוא שומע הלמות תופים של מתופפים אשר נשמעים מאיזור הכותל המערבי. טבריה וירושלים רחוקות כמה מאות קילומטרים אחת מן השנייה, אך הצדיק אומר שהוא שומע תרועות שופר, וקצב תופים מאיזור הכותל והוא שומע שמחה גדולה, שהם מסמלות את סיום הגזירה על בני הזוג ובקרוב הם יצפו לבן זכר.

כידוע, הצדיק גוזר, והקדוש ברוך הוא מקיים. הבטחת הצדיק מטבריה התקיימה בדיוק כפי שנאמרה. תשעה חודשים לאחר מכן נולד בן זכר במזל טוב לרבי פנחס ובת זוגתו. לא היו מאושרים מהם בכל העיר צפת. את הברית חגגו בשמחה רבה עם התפילות המיוחדות ובכל ההידורים האפשריים.

לאחר שחיכו קצת כאשר הילד יגדל, ויהיה מספיק חזק, החליטו ליסוע לצדיק מטבריה אשר ברך אותם, ואמר להם שהם יחבקו בן זכר בעוד שנה. הם רצו ללכת אליו כדי להראות לו את המתנה הגדולה שהשם נתן להם. וגם שיברך אותו לחופה ולמעשים טובים.

כידוע, זמן הנסיעה בן צפת לטבריה בימים ההם היתה אורכת כמה ימים, והיה צריך לשכור עגלה עם סוסה כדי להגיע ליעד. בינתיים החורף החל, ופתיתי שלג החלו לרדת ולכסות את העיר צפת. אך רבי פנחס ובת זוגתו החליטו שבכל זאת הם נוסעים לצדיק מטבריה כדי לקבל ברכה למען הילד, וגם להראות לו את הרך הנולד שהוא כל כך התפלל למענו.

חודשי החורף בתקופה ההיא היו קשים מאוד, אך זוג החסידים החליטו שבכל זאת הם נוסעים, ולא מבזבזים אף רגע. הם שכרו עגלה עם סוסה ויצאו לדרך לטבריה לפגוש את הצדיק.

מה היה בדרכם?

בפעם הבאה…..