בזכות אהבת חינם

בס"ד

שלום לכל החברים

זמן רב שלא כתבתי פוסט חדש או עידכנתי את האתר של תופי שמחה – מעגל מתופפים בכותל. לא משום שלא רציתי או התעצלתי. לא כתבתי משום שלא הייתי פנוי כל כך לכתוב, וגם משום שהייתי בחו"ל – באוקראינה אצל רבי נחמן באומן שבוע שלם, וגם בגלל החגים, ילדים וכל מיני חוויות חדשות וישנות.

האמת גם עכשיו אין לי כל כך זמן לכתוב פוסט חדש של מעגלי מתופפים, אבל קרה מקרה מאוד לא יפה, פשוט אני חייב לשחרר אותו לכבוד השנה החדשה, וכמה שיותר מהר, כדי להתחיל את השנה החדשה נקי.

כאמור, יום הכיפורים היה לפני 3 ימים עם התעלות רוחנית מאוד גבוהה. גם התפילות, גם הצום וגם ההכנה לקראת היום הקדוש הזה, ואולי בגלל שזהו יום הולדתי גורמים לכך שיום כיפור בשבילי הוא יום מאוד מיוחד והוא מעין חישוב מסלול מחדש להמשך החיים.

לאחר שהתעלנו רוחנית צריכים גם לעבוד. מאוד כיף לחזור לעבודה של תהלוכות בר מצווה בכותל לאחר זמן רב של חופש שנוצר עקב החגים. האירוע הראשון שבו עבדנו היה מיד יום לאחר יום הכיפורים. זה היה אמור להיות אירוע מאוד קדוש, ומאוד מרומם ומאוד טהור אבל….. תשפטו בעצמכם.

מפאת כבוד הפרט לא אכתוב את שמות בעלי האירוע, אבל אנסה לארגן תצלומי וידאו כדי שאתם תחליטו מה באמת היה, שמח או לא?.

בעלת האירוע סגרה איתנו תהלוכה שתצא מממילה לכיוון המסעדה שנמצאת במרחק 200 מטר. בעלת האירוע אמרה שזמן המפגש הוא 3 וחצי אבל הוסיפה ואמרה – "אתה יודע איך זה ישראלים, תמיד מאחרים, בטח נתחיל ב 4".

תמיד, כלל ברזל, אנחנו מגיעים לאירועים של תהלוכות מתופפים בכותל, או מסיבות סידור, או כל אירוע אחר חצי שעה לפני זמן תחילת האירוע.

דווקא באירוע הזה לא הגענו בזמן שנקבע שהיה 3וחצי אלא היה איחור, והאירוע התחיל ב 4 בדיוק עם תהלוכה של מתופפים לבר מצווה לכיוון המסעדה. האיחור נוצר בגלל בעיות תנועה וחנייה שלא נלקחו בחשבון בגלל חג של הערבים שנחגג באותו יום.

התהלוכה של המתופפים היתה מהממת עם שירים וריקודים, תרועות שופר פילחו את האוויר לכיוון השמיים, חתן בר המצווה היה בשמחה גדולה וכמובן כל האורחים שבאו לחגוג עם החתן את הבר מצווה בכותל.

כאמור כולם היו שמחים ושרים ורוקדים אבל ההורים לא שכחו שאיחרנו איחור קל שלא היה באשמתנו, ובכל מקרה יצאנו בזמן שהאמא התכוונה לצאת מלכתחילה, והחליטו לא לשלם את הסכום שנקבע לתהלוכה, אלא רק שליש. כלומר ההורים החליטו להעניש את צוות תופי שמחה.

בתחילה מאוד התרגזתי ומאוד לקחתי ללב, מי אתם שאתם תענישו אותנו בגלל איחור קל שלא הורגש ובכל מקרה יצאנו בזמן המתוכנן. לרגע ממש הקפדתי על ההורים שדיברו ממש ממש לא יפה בסוף התהלוכה ולאחר שנתנו את שליש הסכום אמרו – "תסתלקו מפה", מי נתן לכם זכות לסלק צוות של נגנים בכותל ששימח את בנכם ואת כל האורחים שלכם רק דקה אחת לפני. הרגשתי שאני וצוות הנגנים ממש נרגזים ומקפידים על ההורים. שאלתי את עצמי – אם המשפחה היתה מאחרת איחור של 20 דקות, האם הייתי לוקח תשלום שהוא כפול או מעניש אותם, הרי אנו עם ישראל, עם שאוהב ומכבד ומפרגן אחד לשני ודואג אחד לשני, ועמך כולם צדיקים, כמו שאומרים אהבת חינם. הרי בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם, והוא יבנה על ידי אהבת חינם.

לרגע ממש הקפדתי על ההורים. עוד במיוחד שהם סילקו אותנו ואמרו שלא נקבל שקל אחד יותר ואם אנחנו רוצים נפגש בבית משפט. אבל למזלי זה היה רק לרגע קצר. מהר מאוד התגברתי על היצר שרצה לקחת למטה אל תוך האפילה והבנתי הבנה. הרי רק אתמול היה יום כיפור עם התעלות רוחנית מאוד גבוהה. היצר הרע גם רוצה לנגוס מהעוגה הזו, בשפה הדתית זה נקרא מים אחרונים. פשוט היצר הרע ראה את כל הקדושה הזו ואמר "גם אני רוצה". ואתם הורים יקרים במקום לשלוח את היצר הרע לנפשו החלטתם לפתוח את השנה החדשה עם גזל גדול ופגיעה גדולה בנגנים של אהבת חינם ביום הכי חשוב לבנכם, ביום שבו הוא חוגג בר מצווה בכותל.

אני רוצה לומר לכם הורים יקרים, כסף זה לא הכל בחיים. יחס, חיוך, מילה טובה שווה יותר. לא צריך לשפוט במקום שאין עילה.

לסיום, לא תצליחו לקחת לנו את שלוות האהבה והקדושה בניגון. ובטח לא לסחוב אותנו אל מקום טמא כמו בית משפט בשביל כמה שקלים, ובנוגע לכסף הגזול – מחול מחול מחול. מוחלים לכם מחילה שלימה. ואתם תיכנסו לחיים טובים לשלום – אתם וכל בני ביתכם.

שמח ששיחררתי את היצר הרע – תודה.