יצירת קשר

תופים ושופרות

יום העצמאות בכותל

בס"ד

שלום לכל החברים.

ברגע שאני כותב את המאמר הזה, התאריך הוא כ"ח באייר שזהו תאריך של יום ירושלים. אבל את המאמר הבא אני מקדיש ליום העצמאות. מאמר על יום ירושלים יגיע בהמשך בעזרת השם, ובו נפרט על פעילותנו ברחבי ירושלים עם מעגלי המתופפים, ותרועות השופר בטקס יקיר העיר שנערך במגדל דוד.

יום העצמאות, יום שבו כביכול הוכרזה ארץ ישראל למדינת ישראל. יום שיש בו הרבה מאוד מחלוקות מכל מיני זרמים, אך לא ניכנס לזה. פשוט בואו נראה את הטוב ומשם רק נחייך ונקבל משמעות חזקה לחיינו בארץ ישראל.

שבוע אחד לפני יום העצמאות, כולנו חווינו את יום השואה. יום קשה מאוד במיוחד שבו כל עם ישראל עמד דומייה לזכר כל נרצחי המחנות והגטאות. כל עם ישראל "עמד", חלק בעמידה, וחלק בלימוד תורה בישיבה, חלק במסלול טיול שהקדישו אותו לנרצחים, וחלק בסיפורים וסרטים על השואה, וחלק במזמורי תהילים. כל עם ישראל הרגיש וכאב את השואה האיומה. לי- אישית, זהו יום שמחבר אותי לחיים של כאן ועכשיו, ועם כל הכאב העמוק, פשוט אין מילים, רק לומר תודה על כל מה שקיבלנו ואנחנו מקבלים ועל החיים הנפלאים שאנחנו חיים בארץ ישראל.

משם לאחר שבוע אחד אנו מפליגים ליום העצמאות. יום שצריך לומר בו תודה על כל השפע שאנחנו מקבלים. אם זה שיש לנו מדינה, יש לנו בתי ספר ועבודה, יש לנו בתי כנסת ומקומות להתפלל, יש לנו תאטראות ומקומות למוסיקה ובידור, יש לנו אוכל בשפע, יש לנו עם חזק שעם כל הפילוג שיש בו, הוא אוהב אחד את השני אהבה עזה, כי עם ישראל ערב אחד לשני. במיוחד אנחנו מרגישים את העזרה והאהבה במלחמות, שכל עם ישראל מתפלל על הפצועים וכואב על החללים.

לי אישית, כל פעם שאני נמצא בכותל המערבי ועורך תהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, אני אומר תודה, שאני כאן בארץ ישראל ויכול לשמח חתני בר מצווה, ולא להיות במחתרת עם הנחת התפילין. כל פעם שאני תוקע בשופר, אני מרגיש שאת התרועה הזו אף אחד לא יכול לקחת מאתנו, מעם ישראל. כי חלק גדול של הגאולה כבר קרה, רובנו חזרנו מהגלות ויש לנו את מדינת ישראל ואנחנו צריכים לשמור עליה.

רבי נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן – "ארץ אוכלת יושביה". אותי שהייתי ילד ובמהלך ההתבגרות לימדו שארץ אוכלת יושביה זה שכל כך קשה בארץ הזו, יש מיסים כבדים, יש הרבה עבודה ואין שכר מספיק, כלומר הכל כל כך קשה בארץ הזו. אבל לא…….. רבי נחמן מלמד אותנו שארץ אוכלת יושביה זה שארץ ישראל כל כך קדושה שהיא אוכל את היושבים שלה ואז הם נהפכים לקדושים. פשוט הפוך מכל מה שגדלנו עליו. הסתכלות מדהימה לטוב ולשפע ולקדושה.

עוד משהו קטן על יום העצמאות. יש דבר במושגים של עולם התורה שנקרא "את – בש", כלומר האות הראשונה והאות האחרונה. האות שלפני האחרונה והאות השנייה. אז בואו נתחיל, כל זמני החגים הולכים לפי השבוע של פסח. כלומר באותו יום בשנה שחל א של פסח יחול תשעה באב. באותו יום שיחול ב של פסח יחול חג שבועות באותו יום שחל ג של פסח יחול ראש השנה. באותו יום שחל ד של פסח יחול קריאת התורה כלומר שמחת תורה. באותו יום שחל ה של פסח יחול צום יום הכיפורים. באותו יום שחל ו של פסח יחול פורים. באותו יום שחל ז של פסח יחול חג שמתחיל באות ע.

אם תיקחו את יומן השנה אחורה בעשרות שנים ואפילו במאות שנים קדימה ואחורה החגים תמיד יצאו באותו יום לפי היום של פסח – מדהים. אבל ל- ז של פסח לא היה חג שמתחיל באות ע. עד שהגיע יום העצמאות, וזהו החג החסר.

אז בואו ניתן מקצב תופים מיוחד לכבוד ארץ ישראל ותרועת שופר גדולה שאותה לא נפסיק עד ביאת המשיח בקרוב.

מעגל מתופפים לילדים עם מוגבלויות

בס"ד

שלום וברכה לכל החברים

כידוע, חלק מעבודתי בתחום התופים והשופרות הוא גם לערוך מעגל מתופפים לגילאים שונים ומגווני אוכלוסיה. רוב מעגלי המתופפים הם בד"כ לילדים ולנערים, כמו ימי הולדת, חגיגת בר מצווה או מסיבת סיום כיתתית. וחלקם הם מעגלי מתופפים לאנשים קצת יותר מבוגרים כמו ועדי עובדים וימי כיף.

את המעגל מתופפים הבא אני לא אשכח לעולם. זה היה מעגל מתופפים במסגרת קרן קרב, בתוכנית בני\בנות מצווה. מעגל מתופפים בבית ספר ברמלה. בית ספר מיוחד לילדים עם מוגבלויות.

כמובן שקיבלתי הודעה מראש שהפעילות מיועדת לילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. אבל אמרתי לעצמי – "טוב, מה כבר יכול להיות שונה, ילדים עם מוגבלויות, נערוך מעגל מתופפים רגיל כמו שתמיד אני עושה, אבל בטח קצת יותר לאט".

באמת המעגל היה איטי במיוחד. אבל את רוב התרגילים ומשחקי הריתמיקה על התופים הם עשו בצורה בלתי רגילה. פשוט הכל היה יותר לאט עם הרבה דגש על ההסברה לפני כל תרגיל.

רק רוצה לומר שההשקעה היתה שווה את זה. רק לראות ולשמוע את הילדים המתוקים האלו על התופים נתן לי הסתכלות שונה על החיים. חיים של מירוץ, הספק, ובכלל כל עולם המדיה והטלפונים שנכנס חזק בעשור האחרון. פתאום אתה עוצר, מביט, מבין, מסביר ונמצא בשיא ההקשבה ובשיא הדו שיח עם כל ילד וילדה.

את המתנה הזו קיבלתי במעגל מתופפים האחרון שעשיתי בבית ספר לילדים עם מוגבלויות. מתנה שחיברה אותי כמה חשוב להקשיב, להסביר ולהיות ברצון טוב, כי בסופו של דבר זה אור חוזר, שחוזר ישר אליך.

שיא המעגל היה שכל הילדים תופפי על התופים וכמה כוכבים הגיעו למרכז המעגל ושרו במיקרופון את השיר "שלום עליכם מלאכי השלום". רק לראות ולהרגיש את התמימות והפשטות של הילדים. באמת התרגשתי כמו שלא התרגשתי באף מעגל מתופפים אחר.

לאחר המעגל מתופפים כמה מהמורות הגיעו אליי וממש הודו על החוויה הנפלאה הזו, וממש אמרו שכמעט אף פעם לא ראו את הילדים החמודים הללו נהנים כל כך, ופשוט יושבים על כסא במשך שעה שלימה וממש מקשיבים ומשתפים פעולה. זו התמימות והפשטות של התוף.

ביננו תמימות ופשטות זה ראשי תיבות – תוף.

תודה

יובל לשחרור הכותל

בס"ד

אהלן חברים יקרים, מה שלומכם? מקווה שאתם בטוב…

כאן גיסו של אושרי שחש קצת סחרחורות בזמן האחרון, ככה שלקחתי על עצמי לדבר אתכם על יום מיוחד אותו חגגנו לא מזמן – 50 שנה לשחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים.

חגיגות יובל לאיחודה של העיר ירושלים הן לא דבר של מה בכך. מלחמת ששת הימים, אחת המלחמות הכי זכורות בתודעה הישראלית היוותה אבן בוחן לצבא ההגנה לישראל ולחברה הישראלית כולה. בשישה ימים בלבד לחמה המדינה באינספור קרבות שהתנהלו במספר חזיתות במקביל בניהם הקרבות בסיני, רמת הגולן וכמובן הקרבות על ירושלים. המפורסמים שבהם היו כמובן הקרבות על גבעת התחמושת וההשתלטות על העיר העתיקה. חשבנו שכבר הכל אבוד, והנה העם היהודי עומד שוב בפני השמדה וגלות, אך לבסוף, הצלחנו למרות כל הסיכויים להביס את כל צבאות ערב אשר איימו על המשך קיומו של העם היהודי היושב בציון. "הר הבית בידינו" הוא אולי המשפט המפורסם ביותר ממלחמה זו. משפט שמסמל את החזרה לנחלה, לבית ולמקום הקדוש ביותר לעם היהודי – הכותל המערבי.

50 שנה בדיוק מהיום הזה, אליו ייחלו והתפללו דורות שלמים של יהודים בגולה ובארץ ישראל עצמה, חזר העם היהודי למקום הקדוש לו מכל ירושלים, הר הבית וכמובן הכותל המערבי. סוף סוף יכלו היהודים לשוב ולהתפלל במקום המיוחד הזה ולחוש את הקדושה והחיבור העמוק למסורת ולהיסטוריה המפוארת של העם היהודי.

אירוע כה חשוב בחייו של כל יהודי, בר המצווה כעת יכולה להיחגג בהוד ובהדר, מלווה על ידי תופים ושופרות ברחבת הכותל ואפילו לערוך הפקת בר מצווה בכותל, דבר שלפני 50 שנה כלל לא היה אפשרי. דווקא בימים אלה על עם ישראל לשמור על אחדותו הלאומית כנגד כל האיומים אשר פוקדים אותנו, כשם שאנו שומרים על אחדותה של ירושלים.

ירושלים לבשה בגדי חג בחודש האחרון והתמלאה באינספור אירועים מיוחדים, כאשר אירוע הדגל היה מופע אור קולי של פעם ב-50 שנה על חומות העיר העתיקה . אין זהו זמן טוב יותר להגיע לירושלים ולהנות מן הפלא הזה, עיר שחוברה לה יחדיו, כנגד כל הסיכויים ומנציחה את קיומו של העם היהודי בבירתו הנצחית – ירושלים.

 

איסור מתופפים משער ציון לרובע היהודי

בס"ד

מה שלומכם חברים יקרים?

המאמר הבא הוא מאמר לא פשוט. זהו מאמר שאני כותב אותו ועדיין לא מאמין שאני כותב אותו והוא אמיתי.

זהו מאמר על תהלוכות של מתופפים ושופרות לבר מצווה, בתי ספר, מסיבות סידור וכדומה. תהלוכות שכמעט אין אדם בישראל שלא היה בהן, השתתף בהן, שמע עליהן או ראה אותם מרחוק וישר פתח את המצלמה כדי לתעד את הרגע הנדיר הזה של עם ישראל בשיא שמחתו עם ריקודים, שירים והרבה קדושה.

תהלוכות התופים והשופרות היו מתבצעות משני מוקדים שונים לכיוון הכותל. המוקד הראשון הוא תחנת האוטובוסים הראשית של שער האשפותוהמוקד השני של תהלוכות התופים היה שער ציון. תהלוכת התופים משער האשפות היא התהלוכה הקצרה לכיוון הכותל ורוב עם ישראל בחר דווקא בתהלוכה זו. תהלוכת התופים השנייה משער ציון הייתה חוצה את כל הרובע היהודי ואז היינו עוצרים למעגלי ריקודים ברחבת הרובע היהודי במתחם בית כנסת החורבה. תהלוכת שער ציון הייתה ארוכה ואותנטית וממחישה את המסע של עם ישראל לכיוון הכותל.

9 פברואר 2017 זהו התאריך שבו הוחלט שאין יותר תהלוכות של מתופפים ושופרות משער ציון. זהו התאריך שצלילי התופים ותרועות השופרות אינם נשמעים יותר באזור הרובע היהודי. זהו התאריך ששמחת החתנים שבאו לחגוג בר מצווה בכותל, ושמחת בתי הספר שבאו לחגוג את מסיבת הסידור לא ייצאו בתהלוכות של תופים ושופרות משער ציון. זהו התאריך שכל תהלוכות בר המצווה שיצאו בעבר מכיוון בית הכנסת החורבה, או מכיוון ארבעת בתי הכנסת הספרדיים – יוחנן בן זכאי לא יהיו יותר עם תופים ושופרות, ולא יהיה יותר שמחה עילאית של ריקודים ושירים.

מדוע?, אני שואל את עצמי. מדוע הוחלט לבטל את כל התהלוכות של התופים והשופרות מכיוון שער ציון?. הרי, זה החיות – חיים של עם ישראל. זה השמחה שנותנת לעם ישראל לפרוח ולשגשג. זה האור לגויים שביום טוב עוברים ברובע בסביבות 20 אלף איש ומתוכם 5000 גויים מארצות שונות, וכשהם רואים את השמחה האין סופית של עם ישראל בליווי התופים והשופרות הם נרעדים, הם מבינים שעם ישראל באמת חי, הם מבינים ומרגישים משהו שלא הרגישו בעבר – הם פשוט מרגישים איך נראית שמחה אמיתית – וזה האור לגויים, להראות כמה עם ישראל שמח ומאושר. ומכיוון שונה זה הדבר שנותן לילדי מסיבת הסידור תחושה של יהודי גאה ושמח שצועד לכיוון הכותל המערבי.

ברוב המאמרים אני נמנע מלהציג את דעתי האישית, אך במאמר הזה אנהג אחרת. לפי דעתי לא צריך להיות קיצוני מדי ולבטל את כל תהלוכות המתופפים והשופרות ברובע היהודי. אני מבין שהדבר מפריע למשפחות המתגוררות ברובע היהודי לנהל מצב מגורים תקין, אך לכל דבר יש פתרון. ישנם שעות שהם נקראות שעות מתות, כמו בין 8 ל 12 בבוקר. אלו שעות שרוב האנשים עובדים ולא נמצאים בביתם, אלו שעות שרוב הילדים והתינוקות ערים ונמצאים במסגרות חינוכיות, והכי חשוב מבחינתנו – שאלו השעות של חגיגות בר המצווה ומסיבות הסידור ברובע היהודי לכיוון הכותל. ומה שהכי הכי חשוב שאלו שעות שתהלוכות התופים והשופרות אינם מפריעים לאיש, אלא רק מחזקות את עם ישראל.

מקווה מאוד ששבוע הבא אכתוב מאמר אופטימי למציאת פתרון שיהיה סביר והולם לכולם.

 

אהוד בן דורית

בס"ד

שלום לכולם

המאמר הבא מוקדש לחברי הטוב אהוד, שהוא גם נגן ותיק של להקת תופי שמחה המתמחה באירועים שונים של תופים ושופרות בכלל, ואירועים של בר מצווה בכותל במיוחד.

להקת תופי שמחה נוצרה בסיעתא דישמיא לפני כ – 10 שנים, אשר במהלך השנים הללו שימחנו מאות חתני בר מצווה בכותל, ערכנו סוגים שונים של מעגל מתופפים לילדים, חתונות, הכנסת ספר תורה וכל מיני שמחות אשר עם ישראל הזמין אותנו.

את אהוד פגשתי בהשגחה עליונה לפני כ – 7 שנים בצפת, אשר הגעתי לשם לערוך שמחה עם תופים ושופרות לחתן בר מצווה. חיפשתי נגן שינגן איתי מאזור צפת ואכשהוא הגעתי אל אהוד. היה חיבור מעולה ומאז…

מאז אהוד ואני היינו צוות עיקרי של להקת תופי שמחה. חרשנו את כל הארץ באירועים שונים של שמחות עם תופים ושופרות ושילבנו את העבודה עם הרבה ימי כיף, כי כל עבודה שהיא רחוקה מהבית היא משולבת ביום טיול.

רוב עבודתנו התמקדה בתהלוכות של בר מצווה בכותל וכך במשך 6-7 שנים היינו מגיעים לכותל לשמח את החתנים. אהוד בן דורית היה יד ימיני באירועים, נגן ליגת על של תופי שמחה אשר הוא היה ראש צוות אחראי "ומסודר".

כאמור רוב עבודתנו התמקדה באיזור הכותל, לכן הכרנו את רוב אנשי הכותל הוותיקים והקבועים. חלק גדול מהוותיקות היו הקבצניות של הכותל – לא היתה קבצנית אשר לא הכירה את אהוד בן דורית והתפללה עליו לזיווג הגון. אז גם אתם עם ישראל היקר, עדיין צריך להתפלל על אהוד בן דורית שימצא את זיווגו במהרה – אמן.

בוודאי שמתם לב שאני כותב את המאמר בלשון עבר. אכן כן, אהוד היום עומד לטוס להודו, כן הודו אשר נמצאת במזרח הרחוק. לאחר תקופה עשירה ופורה אהוד החליט שהוא טס להודו לגלות עולם ולחוות חוויות מרתקות.

הרבה נגנים וגם אנשים ברגע ששמעו שאהוד הולך לטוס להודו הרימו חצי גבה ואמרו – "מה יש לך לחפש בהודו?". מה באמת יש לו לחפש בהודו, הרי כל הדברים נמצאים בארץ ישראל. כאחד שטייל הרבה בעולם אני יכול להעיד שבאמת כל הדברים נמצאים בארץ ישראל, אבל הדברים נמצאים בהסתרה, כנראה בגלל הגלות שעם ישראל וארץ ישראל נמצאים בה.

רבי נחמן מברסלב אומר שלפעמים אדם נמצא באיזה מקום, והוא שואל את עצמו "איך הגעתי לכאן?" או "מה באמת אני עושה כאן?", אני מתכוון לכל מקום בעולם. והתשובה של רבינו היא שעם ישראל בגלות איבד הרבה ניצוצות והם מפוזרים בחלקים שונים בעולם. וכל יהודי יקר שמגיע לפינה נידחת בעולם פשוט אוסף את הניצוצות ומחזיר אותם לארץ ישראל.

בחלק היותר פנימי של נשמתו של האדם רבי נחמן אומר שיש רצון לגלות, לראות, לחוות, למרות שהכל נמצא כאן בארץ ישראל, אבל לפעמים האדם נמצא במצב שנקרא אמצע, וזה מצב סטטי, ולכן שאדם מגיע למקום שהוא שיא הטומאה, ממצב האמצע הוא יורד למטה למטה לגרד את כל הריקבון ואז עולה חזרה למעלה נקי, מזוכך, וטהור.

אז מה באמת אח יקר – מאחל לך שתשמור על עצמך. לך, סע, גלה עולם. תחווה חוויות ואל תישכח שהכל בסיעתא דישמיא ואם הגעת להודו או לכל מקום אחר בעולם, לא סתם הגעת אליו. ותמיד תזכור שהשם אוהב אותך ושומר עליך בכל מקום בעולם ובכל מצב רוחני שאתה נמצא.

אוהב, יא אהוד

נ.ב – בהודו לא תמצא חלטורות ב 200.

 

דוד מלך רק ישראל

בס"ד

בדיחה ששמעתי לא מזמן, דיי נחמדה, מקווה שתאהבו אותה ואם לא אז ניסיתי.

הרב הראשי לישראל נסע לביקור בוותיקן כדי להיפגש עם האפיפיור כדי לדון איתו בכמה דברים חשובים לגבי ארץ ישראל ובמיוחד לגבי קבר דוד המלך. הוא הודיע לו כי מדינת ישראל לא תמסור את קבר דוד המלך לנוצרים וכי אין על מה לדבר. עוד הודיע לו כי תהלוכות שופרות לכותל מתחילות ממתחם קבר דוד המלך וכי לא יתכן כי יתחילו מן הכנסייה רח"ל.

לאחר שהאפיפיור הבין והנהן בראשו לאות הסכמה, הרב הראשי לישראל מסתכל על שולחנו של האפיפיור בלשכתו ורואה טלפון אדום. שואל אותו הרב הראשי לישראל "בשביל מה הטלפון האדום"?, האפיפיור עונה לו "זה טלפון ישירות לקדוש ברוך הוא, אפשר לדבר איתו בכל זמן שארצה". הרב הראשי לישראל שואל אותו "אני יכול לנסות?", "בוודאי" עונה האפיפיור.

הרב הראשי לישראל מדבר בטלפון האדום כחצי שעה. לאחר מכן שואל את האפיפיור "כמה אני חייב לך?", האפיפיור אומר "דיברת הרבה, לפי החישוב זה עשרת אלפים יורו". הרב שילם לאפיפיור וכך נסתיימה לה הפגישה.

במהלך החודש שלאחר הביקור נחגגו הרבה טקסי בר מצווה בירושלים ורוב תהלוכות השמחה יצאו ממתחם קבר דוד המלך. והנה בסוף החודש האפיפיור מגיע לביקור בישראל כדי לחתום על וויתור סופי של מתחם קבר דוד המלך. לאחר חתימת הטפסים האפיפיור מגיע ללישכת הרב הראשי כדי להיפרד ממנו, לפתע הוא רואה טלפון אדום מונח על השולחן, האפיפיור שואל את הרב "מה זה הטלפון האדום הזה?", עונה לו הרב "זה טלפון שאפשר לדבר ישירות עם הקדוש ברוך הוא", האפיפיור שואל אותו "אני יכול לדבר איתו ברגע זה?", "בבקשה – עונה הרב". לאחר חצי שעה של דיבורים שואל אותו האפיפיור "כמה אני צריך לשלם על השיחה?", הרב עונה לו "יורו אחד", "רק יורו אחד" שואל האפיפיור, "כן" עונה הרב ומוסיף "אצלנו זו שיחה מקומית".

תודה.

פני משיח לכותל

בס"ד

האם באמת אנו, עם ישראל הקדוש והיקר מוכנים לקבל את פני המשיח בליווי תופים ושופרות אל בית המקדש?.

שאלה מעין זו עולה הרבה פעמים בשיחות שאני מנהל עם חברים או משפחה, אך לאחרונה היא עולה בתדירות גבוהה ביותר, לאור המצב המלחמתי בעזה.

הרבה אנשים שואלים את עצמם ואת הסובבים אותם, אם זה חברים, משפחה או סתם אנשים מזדמנים, האם אנו ראויים ומוכנים לקבל פני משיח?, האם זה הזמן או שעם ישראל צריך לעבור תלאות נוספות בדרך?, אל הזמן הנכסף שהוא בית המקדש.

לפי מה שהרבה אנשים מרגישים ע"י שיחות מזדמנות שאני מנהל איתם, זה הזמן לגאולה האחרונה של עם ישראל. עם ישראל נמצא בתקופה של התעוררות רוחנית גדולה מאוד, ואנו ממש מרגישים אותה וחווים את סיפורי הניסים – ברור שיהיו כופרים שיאמרו שהכל זה רק צרוף מיקרים, אבל התחושה החזקה והברורה והאיתנה שיש מי שעומד מאחורי כל סיפורי הניסים.

עם ישראל מתחזק באמונה, אנו רואים זאת ע"י חיילים שמתפללים לפני כל מבצע שהם עושים, רואים זאת גם ע"י לבישת ציציות של חיילים – שזה באמת השחפץ העיקרי, ובכלל אפשר לראות בכל הסרטונים המופצים את כל המפיצים שעושים עבודת קודש אשר באים לתמוך, להפיץ, לחזק ברוחם ובנפשם את חיילי צה"ל ע"י נטו שמחה – אשריכם ישראל.

גם בעורף אנו שמים לב לתופעה של תפילה על החיילים, ואפילו כל אזרח לקח על עצמו חייל פרטי משלו שעליו הוא מתפלל. דבר בלתי יאומן שכל עם ישראל אומר תהילים על כלל חיילי צה"ל. בנוסף לאמירת תהילים של עם ישראל על החיילים ישנה תפילה מיוחדת להצלחת חיילי צה"ל בזמן פתיחת ארון הקודש בכל בתי הכנסיות.

אז מה אתם אומרים?, עם ישראל מוכן לקבל פני משיח עם תופים ושופרות לכיוון בית המקדש. לצאת סוף סוף מהגלות שאנו נמצאים בה, להיות באהבת חינם, וסוף כל סוף לקיים את כל התורה כולה מאהבה.

זה הזמן לגאולה הקרובה, והיא כל כך קרובה, שפשוט לא נשים לב שהיא קרתה. פשוט, מתוך תהלוכת בר מצווה בכותל, נתקדם עם התהלוכה לכיוון בית המקדש, נתקע בשופרות, נשיר שירים, ונגיד איך זה לא קרה קודם.

 

מתופף לכותל והפקיד בבנק

בס"ד

אילו היינו יודעים את ההשלכות של המעשים שלנו, עד כמה עלינו לפתח רגישות והקשבה על כל מילה, דיבור ומעשה היינו נזהרים ושוקלים היטב כל מילה היוצאת מפינו. לפעמים מעשה קטן שעשינו מבלי לשים לב יכול לפגוע לשנים רבות ואנחנו אפילו לא מודעים לו, ומעשה שהיה כך היה:

היו היה פעם יהודי פשוט שהתפרנס למחייתו בנגינת תופים ושופרות בכותל, אישתו ניהלה את עינני הבית והסירה דאגה מליבו בכל הקשור לניהול השותף היומיומי. באחד הימים הייתה צריכה ללכת לבנק ולהפקיד צ'ק חשוב. אך עקב עיסוק בעיניין אחר לא יכלה לעשות זאת ושלחה את בעלה המתופף, היא אמרה שהיא מצטערת אך זה ממש חשוב  ושזה היום האחרון שאפשר להפקיד את הצ'ק. "זה לא אמור לגזול כל כך הרבה זמן" אמרה והמשיכה לעיסוקיה. הבעל המסור הסכים בשמחה כי הוא ידע כמה היא מודעת לחשיבות העבודה שלו והיא מבקשת את העזרה הזאת בפעם הראשונה.  המתופף הפשוט עמד בתור לבנק וכשהגיע תורו לקבל את השירות והוא הסתכל על הפקיד ופניו החווירו. היה זה המורה לחשבון אשר ביזה אותו בפני כל הכיתה  לפני 15 שנה ולא פעם אחת אלה מספר פעמים. המורה לא זיהה את תלמידו והתייחס אליו כאל שאר הלקוחות, המתופף שלנו לא ידע האם  זה הרגע להגיד לו על הצער שגרם לו, ושבכל יום כיפור כשהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיסלח ויכפר לכל האנשים שפגעו בו הוא לא מצליח למחול לו בלב שלם, והכאב והצער ממשיכים ללות אותו עוד שנה ועוד שנה. ולכן החליט לרפא את הכאב שלו ע"י שמחה, כי תופים ושופרות לילדי בר מצווה בכותל משמחים מאוד את עם ישראל, והוא בחר להוסיף שמחה לעולם ולא עצב. אך הנה הקדוש ברוך הוא זימן אפשרות לרפא את הכאב שבלב והוא החליט שזה לא במקרה המפגש הזה ושזה הזמן והמקום אפילו שהוא לא היה בוחר בסיטואציה הזאת. המתופף פתח פיו ואמר: "דע לך מר ראובן שלפני 15 שנה כשהייתי נער למדתי אצלך בכיתה חשבון ומשום מה החלטת להיטפל אלי ולבזות אותי מספר פעמים בפני כל הכיתה ואיני מצליח לסלוח לך על זה, אני ממש רוצה אך איני מסוגל והנה הקדוש ברוך הוא סיבב והפגיש בינינו בכדי שאולי נצליח לעשות תשובה אחת ולתמיד". הפקיד פרץ בבכי מר וכל האנשים בבנק לא הבינו מה קרה, הוא אמר למתופף: "אני נשוי כבר בפעם השנייה עקב עקרות קשה, אישתי הראשונה מאוד רצתה ילדים אך ביגלל העקרות שלי ניפרדנו. הרופאים אמרו שאין לי סיכוי ואני לא יכולתי לקבל את הבשורה המרה", הלכתי לרב שלי לקבל ממנו עצה וברכה והוא אמר: "הסיבה שאתם לא ניפקדים היא בעקבות הקפדה גדולה מאוד של מישהו אליך, וברגע שתעשה תשובה אמיתית מכל הלב הדין ישתנה לחסד ב"ה והכל יסתדר לטובה". הפקיד ביקש סליחה ומחילה, המתופף סלח לו והבין שהוא קיבל עונש חמור מאוד ושאין טעם להוסיף. העונש היה גדול מאוד ואפילו ציער אותו לשמוע, מה הקפדה על יהודי יכולה לעולל.

לפתע כל הכעס שלו נהפך לרחמים גמורים והוא החל לבכות יחד עם הפקיד שינהם התחבקו ובקשו סליחה אחד מהשני, המתופף הבין ששמחה אמיתית באה כשהלב באמת נקי ומאז הוא מקפיד לא להקפיד על אף יהודי. כעבור עשרה חודשים הרים ראובן הפקיד טלפון למתופף וביקש ממנו לבוא לתופף לו בברית של התאומים שנולדו לו. המתופף זינק ממקומו משמחה ובא לברית תקע בשופר בירך את המשפחה היקרה ופתח במחרוזת עם תופים ושירים שכל עם ישראל אוהב ומכיר והיה שמח שמח.

מאז הם ניהיו חברים טובים ומספרים לכולם את הסיפור המרגש שלהם למען תיגבר האהבה בישראל. אמן כן יהי רצון

תופים של זהב חלק ב

בס"ד

רבי לוי יצחק חשב לעצמו מדוע הסוגיה הזאת הגיע דווקא עכשיו בפסק הדין הראשון שלו כאן בעיירה, היה לו קשה מאוד לקחת החלטה לגבי התופים והשופרות מזהב של העשיר. הוא חש סתירה פנימית בין הרגש הטבעי לבין מה שאמור לעשות על פי חוקי התורה. למרות שהתובע והנתבעים רצו לדעת מה יעלה בגורלם הרב ביקש לעצמו כמה דקות התבודדות ופתח בתפילה מעומק הלב לבורא עולם. הוא ביקש עצה טובה והארת עיניים ושהשם יעניק לו הבנה מה יעשה בתופים והשופרות מזהב.

לפתע פתאום זינק העשיר ממקומו וקרא "אני זוכר", "אני זוכר" הוא לא שם לב שהרב עדיין שקוע בתפילה עמוקה, וקרא: "רבי היקר סלח לי בבקשה נזכרתי בזיכרון קדום מאוד אשר שב פתאום והיכה בי כאילו זה קרה עכשיו, אומנם זה קרה לפני חמישים וחמש שנה כשהייתי ילד מתבגר. "אבינו ניפטר פתאום מן העולם  והוריש לנו ירושה גדולה ובירושה היו נכסים, כסף מזומן, ומרתף מלא בתופים ושופרות מימי קדם – תופים ושופרות מצופים זהב , יום אחד הופיע אביהם של שני האחים הללו שנמצאים כאן איתנו וטען שהתופים והשופרות שייכים לו, ושאבי רק שמר לו עליהם, היינו צעירים מידי אחי ואני ולא היה לנו מושג מהעסקים של אבא, החלטנו לא לותר על התופים והשופרות ככה בלי סיבה.

הלכנו כולנו לרב העיר והעלנו בפניו את המקרה. הוא פסק לטובתנו מפני שלא ניתן לקחת כלום מירושה של יתומים בלי הוכחה או מסמך שמעיד שאכן התופים והשופרות שייכם לו. התופים והשופרות נשארו אצלנו ואת שאר הנכסים מכרנו במחיר הגון. אני מבין עכשיו שהקדוש ברוך הוא סיבב שהתופים והשופרות יחזרו למקורם ולא בדרך של מיקרה אלה ממש בהשגחה פרטית.

פניו של רבי לוי יצחק קרנו מאושר ונחת, הוא הבין שהשם עשה צדק גם כעבור חמישים שנה.  לא תמיד מה שנראה אמיתי והגיוני בעיניים אנושיות אכן גם כך בספר החשבונות של הקדוש ברוך הוא. השם תמיד מחשב ומאזן את כל החשבונות אפילו שעברו כ"כ הרבה שנים. הצדק תמיד בסופו של דבר יעשה במוקדם או במאוחר. תופים ושופרות עד היום פותחים שערי שמיים ומשמחים את עם ישראל. שנזכה תמיד לדעת שהשם שומר אותנו משגיח ומגן.  וב"ה שניזכה לעשות במהרה תהלוכות של מתופפים בכותל לבית המקדש בימינו אמן.

מעגל מתופפים בית ספר ברנר הרצליה

בס"ד

שלום לכולם

השבוע הגענו צוות של תופי שמחה לבית הספר ברנר שבהרצליה לערוך מסיבת חומש באמצעות מעגל מתופפים לתהלוכה לבית הכנסת.

היה כל כך שמח ומרגש, וברצוני לחלוק עמכם חוויות.

הגענו בשעה דיי מוקדמת לבית הספר, תמיד טוב לקחת מקדם הגנה כאשר מגיעים מרחוק, הגענו מהיישוב תקוע שנמצא קצת אחרי בית לחם.

פרקנו מהרכב את התופים והשופרות ואת שלושת החופות לכבוד חברי כיתה ב, אשר בעוד זמן קצר יקבלו את החומש בבית הכנסת בטקס מרשים עם כבוד ראש העיר.

כאשר הגענו לבית הספר פנה אלינו בחור ואמר – אתם מתופפים בכותל נכון?, אמרנו נכון, אנחנו מתופפים בכותל והגענו היישר מהכותל לשמח את בית ספר ברנר.

כנראה הלבוש, התופים והשופרות הם שנתנו תחושה של מתופפים בכותל, אשר רוב עיסוקנו במקצוע הזה של מעגל מתופפים מתרכז שם בימי שני וחמישי בתהלוכות בר מצווה בכותל.

בתחילה ניגנו קצב של תופים בשלוב תרועות שופר, המשכנו לשירים בשיתוף כל הילדים וכמובן ההורים ומשם זה הלך למעגלי ריקודים של כולם.

המשכנו בברכות שאנו חברי לקת תופי שמחה בירכנו את הילדים בשיתוף ההורים, ומשם פרשנו 3 חופות מעל הילדים והמשכנו בתהלוכה מלכותית לכיוון בית הכנסת.

צעדנו בשילוב תופים ושופרות ברחובות הרצליה, והאמת, אירועים כאלו מרגשים אותי כל פעם מחדש, איך באמצעות השמחה ומקצב התופים ותרועות השופר שפותחות שערי שמיים כולם שמחים ומחייכים, כנראה ככה צריך להראות עם ישראל, כי ככה אנחנו ממש אמיתיים בלי מסכות על הפרצופים.

בזמן התהלוכה עם התופים והשופרות שרנו שירי קדושה שפותחים את הלב שכל עם ישראל מכיר ואוהב, ובזמן התהלוכה ברחובות של הרצליה בשעה 9 בבוקר עם החבר'ה של מתופפים בכותל, היו אנשים שהסתכלו עלינו לרגע ולא הבינו לשנייה היכן הם נמצאים, בכותל או בהרצליה בקניות של שבת.

הגענו לרחבת בית הכנסת ששם קידם את פנינו ראש עיריית הרצליה, ושם ערכנו מעגלי ריקודים עם כל הילדים וההורים והיה דיי מרגש.

נכנסנו לבית הכנסת בתרועות שופר ומשם החל הטקס של הילדים שהיה יפה מאוד ומהנה.

בתחילה ראש העיר אמר ברכות ואיחולים, ודיבר על שני דברים עיקריים שלפי דעתי חשובים והם אבן הבנייה של ארצנו וחינוך ילדינו. הוא דיבר על כיבוד הורים וכמובן ואהבת לרעך כמוך. מה שהיה יפה שהוא שאל שאלות את הילדים על שני הדברים הללו והם ענו לו דברים מקסימים ותמימים.

לאחר מכן מנהלת בית הספר דיברה וחיזקה את דבריו של ראש העיר בנושא כיבוד הורים ואהבת החבר, ומשם הילדים החלו את שלהם בטקס.

הילדים החמודים שרו שירים מרגשים, ניגנו בכלי נגינה בריתמיקה טובה, ולאחר מכן פתחו את ארון הקודש להוצאת כל ספרי הקודש, כמובן שכאן לקחנו צוות המתופפים והשופרות חלק משמח, כאשר ניגנו מקצבי תופים ותרועות שופר ושרנו שירים עם כל האורחים.

הרגע המיוחד הגיע, כל הילדים עלו לבמה לקבל את החומש, וכמובן  ההורים עם כל המצלמות מצלמים ומתרגשים יותר מהילדים.

נהנו מאוד לשמח, ואמן שנזכה לשמח תמיד, מקווה שגם אתם נהנתם עם צוות המתופפים של בר מצווה בכותל שהגיע היישר אליכם.

תודה.