יצירת קשר

סיורים בירושלים

בחלומי ראיתי

בס"ד

שלום לכולם.

את המאמר הבא כתב בני הבכור יהל. יהל הוא ילד מתבגר, בן 13, שחגג לפני כשלושה חודשים בר מצווה. המאמר אינו עוסק בתהלוכות בר מצווה בכותל או בסוגים של מעגל מתופפים למיניהם, אלא מאמר מנקודת מבט של ילד שחי ונושם את ארץ ישראל.

בחלומי ראיתי שאני ואביעד נמצאים בנגב. אני אומר לאביעד – תראה את כל השדות, המטעים, ויש שם התיישבות של יהודים, ויש שם מקורות מים עם מפלים יפים, ונדידות ציפורים. המקום נקי, ואין זבל כמו בכל מקום בארץ ישראל. אנחנו תופסים מונית לירושלים, מפני שאנחנו רוצים לבקר בכותל המערבי. אני מסתכל לכוון של הנהג, ואני רואה שאין נהג. אנחנו עולים למונית, והמונית נוסעת מעצמה, הכיסאות נוחים ויש ריח ניחוח. אין גם פקקים, אין תאונות דרכים, מפני שהמכוניות עם הנהגים יצאו מכלל שימוש כי הם מסוכנות לבני האדם.

בהמשך הנסיעה אנחנו מדליקים את הרדיו. יש שם המון תחנות. אנחנו נכנסים לתחנה אחת, ואנחנו שומעים שהדרך לירושלים סגורה מפני עומס של אנשים. אני אומר לאביעד בוא נרד. אנחנו יורדים מהמונית, אנחנו שמים לב שאנחנו נמצאים באזור ערבי. אני מסתכל ולא רואה את הגדרות תיל, ואין שמירה. אני אומר לאביעד – "תסתכל סביב", ואביעד לא מאמין לי. אני מראה לו, והוא ממש מופתע ומתרגש. אנחנו רואים הרבה שדות עם חיטה, מטעים של גפנים, ואני רואה את החורבות של הערביים שהפכו לבתים יהודים. המכוניות הערביות נעלמות והכול מכוניות של יהודים.

אני ואביעד ממש מאושרים שאנחנו יכולים ללכת חופשי בכל ארץ ישראל, בכל מקום, כי היו לנו הרבה מקומות שלא היינו יכולים להיות בהם. עכשיו הכול רק שטחים יהודים, ואנחנו מסתובבים בירושלים בלי שום פחד, ואנחנו הולכים בחופשיות בלי להסתכל כל הזמן לצדדים.

באזור הכותל – הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני הופכים לרובע יהודי גדול, ויש רק יהודים בירושלים ובישראל. מהכותל אנחנו ממשיכים לכוון מערב ירושלים, ומגיעים לכניסה לעיר. שם אנחנו רואים המון הפגנות של יהודים ושל ערבים. הערבים רוצים שיחזירו להם את האדמות בחזרה. יש כאלה מבולבלים שהם בעד הערבים, מפני שהם אומרים שהערבים הם מסכנים ואין להם. ויש אנשים שלא רוצים להחזיר את השטחים, מפני שהם אומרים שלערבים יש כבר המון מדינות, ולנו יש מדינה אחת קטנה של 500 ק"מ ,וגם את זה הם רוצים לקחת?.

העם רוצה ככה, והעם רוצה ככה, ואף אחד לא יודע למי להקשיב. אנחנו לא מבינים מה קורה, ויש חילוקי דעות בין הדתיים לחילונים, בין הדתיים לאומים לחרדים. כולם מפולגים ויש שנאה שנמצאת באוויר. אנחנו ממשיכים לכוון מרכז ירושלים, ופתאום אנחנו רואים ילד קטן יושב ובוכה. אנחנו ניגשים אליו ושואלים אותו – "למה אתה בוכה"?, הילד עונה לנו – "כי חשבתי שמתי שיבוא המשיח יהיה תחיית המתים, ועכשיו הגיע המשיח ואין תחיית המתים, ואני ציפיתי שהוא יבוא, ועכשיו הוא לא מגיע". הוא בכה ובכה ואנחנו ניסינו לנחם אותו, והוא לא התנחם. אמרתי לו שאולי הוא יבוא עוד מעט.

בעודנו מדברים, אנחנו מסתכלים לעבר לוח המודעות, ורואים כרזות ענק שכתוב עליהם שהמשיח לא הגיע וזה סתם שקר. אף אחד לא יודע למי להאמין, ואחרים אומרים שאולי נעשה בחירות למשיח. ישנם גם אנשים שמאוד פוחדים שהמדינות האחרות יבואו ויתקפו אותנו, ויש פחד ובלבול גדול במדינה. בעקבות הבלבול קם מנהיג שניסה להנהיג את העם, אבל הוא לא הצליח. אחריו באו הרבה מנהיגים, ואף אחד מהם לא הצליח להשקיט את העם.

מישהו הציע הצעה שיעשו הצבעה על בחירות של משיח. חלק רב מהעם התנגד, אבל היו כאלה שלא. הם עשו הצבעה, ואף אחד לא נבחר למשיח. פתאום רב אחד עלה לבמה ואמר שהמשיח היה צריך להגיע לפני הרבה זמן והוא לא הגיע. למה?, מפני שהעם לא היה מוכן לקבל את המשיח. עכשיו שהעם סוף כל סוף, מוכן לקבלת המשיח, יש מריבות ומחלוקות, ואף אחד לא מסכים עם השני, יש שנאת חינם בין אחד לשני, אין הסכמה משותפת, אלא כל אחד חושב על עצמו.

לא כדאי שנמשיך לריב, כי ה' יראה שהעם הוא עדיין אינו בשל לגאולה, ויכול להיות שזה ידחה עוד פעם, ואף אחד לא יודע מתי תהיה הזדמנות שנייה כמו עכשיו. את ההרצאה הזאת הראו בשידור ישיר בטלויזיה, וכל עם ישראל ראה את זה. זה גרם להם לאהבת אחים, והם היו מאד נרגשים מדבריו המחזקים של הרב ההוא. הם החליטו שהמשיח הוא הרב הזה, והם כיבדו אותו מאוד, ולכולם היה הרגשה פנימית שזה המשיח, והעם היה שמח ומאושר.

עבודת הכוהנים חזרה לקדמותה, נגינת הלווים החלה לזמר כמו בימים עברו, וכמובן הקרבת העולות. כמובן שהחרבנו את אל-אקצה, והאנשים התחילו לבנות את בית המקדש. כל עם ישראל מביא קרבנות לבית המקדש. הלווים מנגנים בבית המקדש עם חלילים, כינורות ותופים. המון העם עולה לבית המקדש, וכל היהודים חוזרים מהגלות הרחוקה – אמריקה, צרפת ומכל הארצות הנידחות. עם ישראל חוזר לקדמותו, כולם שמחים ומאושרים.

אנחנו ממש שמחים, ואין הבדל בין דתיים וחילונים. ההבדל העיקרי הוא בין גויים ליהודים. אין גויים שגרים בארץ ישראל, ובעקבות זה אין פינויים של יהודים מהבתים ומהישובים, אלא פינויים רק של ערבים.

כל העם מחובר אחד עם השני, כעם אחד לב אחד.

סבא ישראל לכותל

בס"ד

שלום לכל החברים. איך פעם אמרו להקת "החברים של נטאשה" – התגעגתי אז באתי.

נכון, עבר זמן רב מאז הפוסט האחרון שכתבתי. זה לא אומר שלא רציתי, פשוט אתם יודעים איך זה בתקופת אלול – תשרי. חגים וחגים וסעודות, ואח"כ צא החוצה לסוכה ולבסוף הריקוד המושלם עם ספר התורה.

טוב נתחיל את המסע המבורך של חודש אלול, בו כמעט רוב נגני התופים וגם הכלייזמרים עורכים תהלוכות של סיור סליחות לכיוון הכותל. גם השנה אנחנו חברי להקת תופי שמחה ערכנו סיור סליחות בירושלים עם תופים ושופרות לכיוון הכותל לחברי בנק דיסקונט. מדהים לראות את עם ישראל עולה לירושלים בימים הקדושים הללו, בימים של החזרה לשורשים, בימים של החזרה לעצמך, לסליחה, לסליחה, לסליחה ואז הניקיון הפנימי שממלא אותנו לקראת יום הכיפורים.

ממסע של סיורי הסליחות בירושלים יצאנו אני וכמה מילדיי למסע אחר לכיוון אומן שנמצא בארץ אוקראינה. יפה, ניחשתם נכון, נסענו לרבי נחמן מברסלב – אור האורות סבא דסבין, שמשם שואבים את כל הכוח לשנה הבאה שבאה עלינו לטובה. קשה לתאר את הקדושה ואת מסע הלב אצל רבי נחמן בראש השנה, אבל אפשר קצת לדמיין את השמחה ואת קצב הלב כאשר רואים את חברי ה – "ננחים" שמשתייכים לזרם של סבא ישראל הלא הוא רבי ישראל דב אודסר. חבר'ה ששמחים כל הזמן ורוקדים כל הזמן ודיברי תורה על רבי נחמן וכל סבא ישראל שגורים בפיהם כל הזמן, והכי חשוב אמונה עוצמתית וחזקה לקדוש ברוך הוא שתמיד אפשר להתחיל מההתחלה. לא משנה מה שהאדם עבר, עכשיו אפשר להתחיל מההתחלה ולהיות בשמחה. זה בערך מה שמרגישים באומן בראש השנה – שמחה שמחה ושמחה. מרגישים שכל עם ישראל מאוחד, וכל הדברים הללו שאנו מדברים עליהם ביום יום כמו גאולה, זה באמת קרוב ובאומן זה טעימה קטנה לגאולה בקרוב. אז אם אתם רואים חבר'ה של סבא ישראל עם סוונות שרוקדים ברחובות עם מוסיקה שממלאת את כל הלב תדעו שזה תחילת גאולה, שתתחיל מהשמחה.

נמשיך במסע. מאומן נוחתים בארץ ליום הכיפורים. שמבחינתי הוא יום קדוש כפליים, כי נולדתי בצאת כיפור. ומיד לאחר הצום מתחילים לבנות את הסוכה לחג שאנחנו כל כך אוהבים – חג הסוכות. זה חג שכל עם ישראל יוצא לקמפינג לשבוע ימים. גם הילדים מטורפים על זה. כמובן שבחג הסוכות יש עניין לעלות לרגל לירושלים. חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם עולים לכותל. וכמובן רואים את כל עם ישראל בכותל. מבחינתי זהו זמן של חופשה מהעבודה, כי זהו זמן שאין הרבה בר מצוות כי אין הנחת תפילין בחג ובחול המועד.

הנה הגיע הרגע הגדול. הרגע שבו נגמר חג הסוכות ומיד מתחיל שמחת תורה. חג של שמחה עילאית שבו שמחים ורוקדים עם כל ספרי התורה. כמובן שבחג עצמו אסור לנגן עם כלי נגינה, ומיד בצאת החג עורכים הקפות שניות שבו מוציאים הגברה לרחובות עם רמקולים עוצמתיים, וכמובן תופים ושופרות מלווים את השמחה והריקודים.

שתהיה לכולנו שנה נפלאה. עם הרבה בריאות, אושר ושמחה.

טיול לכותל

יום טיול לכותל המערבי

בס"ד

המאמר הבא עוסק בשני סיורים בירושלים ששניהם נמצאים בכותל המערבי. מניסיון אישי ומשפחתי שניהם מאוד מאוד מומלצים וכייפים לכל המשפחה. וכמובן הכי חשוב, איך להגיע לכותל עם רכבים, למצוא חנייה ולהישאר שפוי.

נר שמיני של חנוכה. הילדים כבר בסוף חופשת החנוכה. עוד קצת ומחר חוזרים למסגרות. זה הזמן שאני ואישתי החלטנו לעשות יום טיול בכותל. כמו שכתבתי במאמר הקודם, בימי השבוע אני עורך בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות, אך הפעם החלטתי להגיע ליום טיול בכותל גם ביום החופשי שלי.

קמנו בבוקר מוקדם, הכנו כריכים, קפה ויצאנו לדרך. כידוע איזור הכותל מפוצץ ברכבים, אין חנייה ויש פקקים איומים. לכן טיפ ענק – לא להגיע לכותל עם רכב, אלא אם כן אתם מתכוונים להגיע בשעה מאוד מוקדמת עד השעה שבע וחצי. מה שאנחנו עשינו ואת זאת אני ממליץ לכולם הוא להחנות במיתחם התחנה – יש חנייה בשפע לכולם במחיר מאוד סביר ליום שלם, משהו כמו 15 שקלים, ומשם לקחת שאטל לכותל שיוצא כל רבע שעה עד לשער האשפות. כך יום הטיול מתחיל בנינוחות, בלי לחפש חנייה וזהו טיפ שני ענק לכל המגיעים ברכבים.

ירדנו בשער האשפות, השער המרכזי של הכותל. הלכנו למתחם מרכז דוידזון, שם אפשר לאכול את הכריכים בנחת, לשתות קפה מעולה שאותו אפשר לקנות במזנון ממש צמוד שנקרא "קפה הרובע" ולהינות מתהלוכות בר המצווה העוברות במקום. דבר נוסף מאוד חשוב הוא שרק שם יש שירותים ציבוריים בכל מתחם שער האשפות. דבר שמקל על התנועה עם ילדים קטנים ומבוגרים.

לאחר ארוחת הכריכים ושתיית הקפה הגיע הזמן להיכנס למקום הכי קדוש לעם ישראל – הכותל המערבי. נכנסנו כולם לתת נשיקה לכותל ולהתפלל תפילה קצרה עם הילדים. לאחר מכן נכנסנו לסיור של מנהרות הכותל. סיור מעולה שממחיש את כל התקופה של בית המקדש וממש ממקם אותנו בזמנים של מאורעות ההיסטוריה של בית המקדש. בסיור הזה עברנו גם במקום הכי קרוב לקודש הקודשים שהיה רק 15 מטרים. עברנו במנהרות לכל אורך הכותל המערבי לכיוון צפון. דבר שממחיש שבקרוב מאוד קודש הקודשים יהיה פחות מ-15 מטרים למטייל, אלא יהיה דבר מובן מאליו לכהן הגדול שייכנס אליו ביום הכיפורים – אמן.

לאחר מנהרות הכותל נכנסנו לסיור קצת אחר, קצת שונה שנקרא "מבט אל העבר". זוהי חוויה של 10 דקות ששווה כל שנייה. יושבים עם כסא שמסתובב 360 מעלות, מקבלים משקפיים מיוחדות עם אוזניות איכותיות ויוצאים למסע. לפי דעתי שמו צריך להיקרא "מסע אל העבר". תחושה אמיתית של בית המקדש, תחושה שאנחנו כרגע בבית המקדש מקריבים קורבנות, מתפללים, צועדים, מדברים והכל בסיבוב של 360 מעלות עם עוצמות אדירות. כל מי שיוצא מהחדר אומר שזה 10 דקות מתומצתות של קדושת בית המקדש. 10 דקות של שכרון חושים קדושה ומקודשת וכמובן כיסופים לבית המקדש.

לאחר מכן יצאנו ממתחם הכותל לכיוון תחנת האוטובוסים של שער האשפות. הרי אנחנו צריכים לתפוס שאטל למתחם התחנה. לא עברו 5 דקות השאטל הגיע ליעד לכיוון החניה. דבר המקל מאוד על מהלך היום ונותן הרגשה של הכל בסדר.

מהחניה של מתחם התחנה יצאנו לכיוון דרך חברון. איך אפשר שלא לסיים את יום הטיול הזה עם חומוס יהודי אוריגינאל עם נגיעות ניחוחות של ארץ ישראל. כמובן "חומוס הארץ" – מקום יחסית די חדש של אייל קורן, נגן תופים לשעבר של להקת תופי שמחה שפתח חומוס בכפר עציון הנמצא בגוש עציון.

חבר'ה, את החומוס ניגבנו לכיוון צד ימין – שנמשוך עלינו תמיד חסדים – אמן.

חנוכה בכותל

בס"ד

באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש. מי מאיתנו לא מכיר את השיר המפורסם של חנוכה, שיר שבו אנחנו מודיעים לחושך שיברח מהר כי באנו לגרש אותו. שיברח מהר כי אנחנו, עם ישראל רוצה להרגיש שפע, טובה, ברכה והרבה אור.

חג החנוכה הבא עלינו לטובה. חג של אור, אחווה וליכוד של העם היהודי מול כוחות הטומאה הוא החג של כל עם ישראל. מהקטן ועד לגדול. מהחרדי ועד לחילוני. ממש לכל עם ישראל. חג שבו כל עם ישראל מרגיש כאחד, מלוכד מול כוחות יוון שרוצים להכרית את העם היהודי ולהכניס בו כל מיני רעיונות מטמאים.

ברוכים הבאים לכותל המערבי

כאשר כל עם ישראל מרגיש חזק ומלוכד הוא שמח, הוא מרגיש עוצמה, הוא מרגיש משפיע ושופע. הוא מרגיש שהוא רוצה להיות כמה שיותר קרוב לשכינה. הוא מרגיש שהוא רוצה לבוא לכותל המערבי, מקום ששכינה שורה בו מאז ומעולם ולעולם.

כאחד שהיה בכותל בכל מהלך השבוע של חג החנוכה מאוד נפעמתי לראות את עם ישראל מגיע לכותל בהמוניו. חלק מן האנשים הגיעו לכותל להתפלל. חלק מן האנשים הגיעו לערוך סיור בכותל – סיורים מדהימים שהקרן למורשת הכותל מציעה. וחלק נכבד מן האנשים הגיעו לחגוג בר מצווה בכותל. חלקם הגיעו באופן עצמאי, כלומר ההורים סוגרים את כל פרטי הלוגיסטיקה של האוטובוס, צלמים, מתופפים לתהלוכה בכותל, מסעדה וכדומה. וחלק גדול מאוד מן המשפחות סוגרות עם מפיק יום שלם – הפקת בר מצווה בכותל. יום שבו האורחים מגיעים כמו אורחים רגילים ולא מנידים עפעף, משוחררים מכל עול ההפקה וסידור הענינים לפרטים הקטנים.

בגדול, מאוד התרגשתי לראות את הכותל המערבי בהמוניו. אני, כאחד שעובד בתהלוכות בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות לא וויתרתי על התענוג הגדול לבוא לכותל המערבי עם אשתי וילדיי גם ביום החופשי שלי.  לאחר היום הגדוש בכל טוב וקדושה – תפילה, סיור במנהרות הכותל, צפייה בסרט תלת מימד שנקרא מבט אל העבר, חזרנו לביתנו מלאים באור גדול של חג החנוכה וכולנו אמרו כאחד שזה היה יום טיול מהמם עם קדושה ומורשת יהודית שחלחלה אל המקומות הכי עמוקים בנפשנו ונשמתנו. אמן ונזכה לגרש את החושך עם האור והאש, ונזכור תמיד שכל אחד מאיתנו הוא אור קטן, אבל שעם ישראל מאוחד הוא אור גדול לעולם.

עליה לתורה בכותל – סיורים

בס"ד

שלום לכולם

בוודאי חשבתם לעצמכם מה באמת עושים בכותל?, האם עליה לתורה בכותל מספיקה מבחינת תוכן לאורחים?, האם תהלוכה של מתופפים בכותל עם תופים ושופרות זה כבר לא נדוש, האם לא צריך חידושים נוספים ליום בר מצווה בכותל?.

חבר'ה, בואו נתחיל מההתחלה.

קודם כל סוס מנצח לא מחליפים, עליה לתורה בכותל זה אחד הדברים המרגשים לחתן בר המצווה ולכל האורחים כולל המשפחה, רק להגיע לירושלים לעליה לתורה זו זכות, וכל מה שנקבל הלאה זה בונוס רציני.

תהלוכה של מתופפים לכותל זה אחד הדברים המרגשים לחתן בר המצווה, ובפרט לאורחים אשר הריקודים והשמחה מאחדת בן כולם, ומי שהכי שמח זו האמא שהיא בלחץ כבר חודש ולא נרדמת. בזמן תרועות השופר והדום הראשון על התוף כל הלחץ מתפוגג ואז מתחילים החיוכים.

ישנו פתגם שאומר "שכל המוסיף גורע", לפי דעתי פתגם זה מתייחס לדברים שאינם בקודש, לכן כאשר אתם רוצים לשלב סיור מלא בתוכן יהודי ליום עליה לתורה בכותל, צריכים לשנות את הפתגם ל- "כל המוסיף מוסיפים לו". כל דבר שנוסיף לקדושה והוא עצמו קדוש ומלא בתוכן יהודי ממלא, הוא דבר אדיר לאורחים ולכל המשפחה יחד.

ישנם סיורים רבים אשר הקרן למורשת הכותל מציעה. סיורים מעולים אשר רצוי להזמין מקום כחודשיים לפני חגיגת בר המצווה בכותל.

יש את מנהרות הכותל, שזה דבר נפלא מלא ביופי עוצמתי ומורשתי, אשר תתהלכו במנהרות מתחת לכותל עצמו, במקום שמלכי ישראל כמו דוד המלך ושלמה המלך התהלכו שם.

יש את שרשרת הדורות, אשר תתהלכו במן חדרים ושם תוכלו להציץ על מורשת העם היהודי בתבניות של זכוכית עם משחקי אור מדהימים. סיור מאוד מרשים ומעניין.

יש את מעלית הזמן אשר לשם תצטרכו לקחת אוטובוס ולסוע כרבע שעה, מפני שזה לא נמצא בקרבת הכותל.

יש את מרכז דוידסון אשר שם תוכלו לראות ולחוות סיור של בית המקדש, ובסרטים תלת מימדים תוכלו לראות את בית המקדש ואת כל העליה לרגל בתקופת בית המקדש, ואיפה נמצאים השערים לבית המקדש, ומה נמצא שם היום.

ישנם סיורים רבים אשר מוצעים ברובע היהודי, אשר כל סיור הוא מהמם ביופיו עם הרבה תוכן יהודי, בזמן מלחמות ישראל איך הרובע שרד ואיפה התגוררו היהודים ואיך שרדו את המלחמות הקשות.

ביום בר מצווה בכותל אשר אתם מגיעים לעליה לתורה, ישנם כל כך הרבה דברים להציע, וחשוב שהיום יהיה כייפי וזורם ולא עמוס מדי על האורחים, לכן הצעה אישית להתחיל את היום כמה שיותר מוקדם. חבל לבזבז זמן בקפיטריה בלטרון.

לעלות לכותל מוקדם, לחוות עליה לרגל עם מתופפים בכותל אשר ינעימו את העליה לתורה בכותל עם תופים ושופרות, לערוך עליה לתורה בכותל, סיור קטן של כשעה באחת האופציות המוצעות, וקדימה לארוחת צהריים לפני שהאורחים יאכלו את החתן.

תודה