יצירת קשר

כללי

מעגל מתופפים לילדים עם מוגבלויות

בס"ד

שלום וברכה לכל החברים

כידוע, חלק מעבודתי בתחום התופים והשופרות הוא גם לערוך מעגל מתופפים לגילאים שונים ומגווני אוכלוסיה. רוב מעגלי המתופפים הם בד"כ לילדים ולנערים, כמו ימי הולדת, חגיגת בר מצווה או מסיבת סיום כיתתית. וחלקם הם מעגלי מתופפים לאנשים קצת יותר מבוגרים כמו ועדי עובדים וימי כיף.

את המעגל מתופפים הבא אני לא אשכח לעולם. זה היה מעגל מתופפים במסגרת קרן קרב, בתוכנית בני\בנות מצווה. מעגל מתופפים בבית ספר ברמלה. בית ספר מיוחד לילדים עם מוגבלויות.

כמובן שקיבלתי הודעה מראש שהפעילות מיועדת לילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. אבל אמרתי לעצמי – "טוב, מה כבר יכול להיות שונה, ילדים עם מוגבלויות, נערוך מעגל מתופפים רגיל כמו שתמיד אני עושה, אבל בטח קצת יותר לאט".

באמת המעגל היה איטי במיוחד. אבל את רוב התרגילים ומשחקי הריתמיקה על התופים הם עשו בצורה בלתי רגילה. פשוט הכל היה יותר לאט עם הרבה דגש על ההסברה לפני כל תרגיל.

רק רוצה לומר שההשקעה היתה שווה את זה. רק לראות ולשמוע את הילדים המתוקים האלו על התופים נתן לי הסתכלות שונה על החיים. חיים של מירוץ, הספק, ובכלל כל עולם המדיה והטלפונים שנכנס חזק בעשור האחרון. פתאום אתה עוצר, מביט, מבין, מסביר ונמצא בשיא ההקשבה ובשיא הדו שיח עם כל ילד וילדה.

את המתנה הזו קיבלתי במעגל מתופפים האחרון שעשיתי בבית ספר לילדים עם מוגבלויות. מתנה שחיברה אותי כמה חשוב להקשיב, להסביר ולהיות ברצון טוב, כי בסופו של דבר זה אור חוזר, שחוזר ישר אליך.

שיא המעגל היה שכל הילדים תופפי על התופים וכמה כוכבים הגיעו למרכז המעגל ושרו במיקרופון את השיר "שלום עליכם מלאכי השלום". רק לראות ולהרגיש את התמימות והפשטות של הילדים. באמת התרגשתי כמו שלא התרגשתי באף מעגל מתופפים אחר.

לאחר המעגל מתופפים כמה מהמורות הגיעו אליי וממש הודו על החוויה הנפלאה הזו, וממש אמרו שכמעט אף פעם לא ראו את הילדים החמודים הללו נהנים כל כך, ופשוט יושבים על כסא במשך שעה שלימה וממש מקשיבים ומשתפים פעולה. זו התמימות והפשטות של התוף.

ביננו תמימות ופשטות זה ראשי תיבות – תוף.

תודה

מקווה הישועות

בס"ד

שלום לכל החברים היקרים. את המאמר הבא אני כותב אליכם וכולי מרוגש מאוד.

כידוע, לפני 5 שנים בערך בנינו אני וחברי הטוב חנן יהודה מקווה אצלי בגינה. מקווה שמשרת את החברים היקרים בטבילה היומית או בטבילה השבועית לכבוד שבת קודש.

את המקווה בנינו במשך 5 חודשים, מנץ החמה עד צאת החמה. בנינו אותו שלושה ימים בשבוע, מפני שבימים שני וחמישי אני עסוק בתהלוכות בר מצווה בכותל וכמובן עורך מעגלי תופים למיניהם. בנינו, יצקנו, צבענו וממש הכנסנו את הלב שלנו לבנייה. כך אמר הרב סבג לאחר שטבל פעם אצלנו במקווה, הוא יצא ואמר "מי שבנה את המקווה הזה נתן את הלב".

המקווה עבר שידרוגים רבים. במהלך הזמן התקנו מערכת פילטור שמפלטרת על ידי משאבת חול את המים, וכך המים נשארים נקיים לאורך זמן גדול יותר. ובשנה האחרונה זכינו להתקין מערכת חימום למים, וכך בימי החורף הקרים אפשר לטבול בכיף במים חמים.

את הסיפור הבא אני הולך לספר לכם בהתרגשות. סיפור אמיתי שאני שמעתי אותו ממקור ראשון. סיפור מחזק מאוד.

ישנו חבר שמגיע לטבול בתדירות יום יומית. נהנה ומתקדש לקראת היום החדש המופלא. לאותו חבר שבא לטבול יש חבר שאותו אני לא מכיר. החבר הזה שאני לא מכיר לא זכה לילדים כבר 5-6 שנים. לפעמים יש מניעות שאין לנו לבני אדם להבין אותם. רק לבטוח בשם שהכל לטובה.

יום אחד החבר שטובל יום יום, אומר לחבר שלו "בוא איתי לטבול במקווה", והוא נענה ואמר "בשמחה". אותו חבר של החבר הגיע לטבול במקווה בבוקר, וממש אמר שהוא הרגיש משהו מאוד מיוחד ומקודש. הרגשה שהוא הסתובב איתה כל היום. בערב היתה ליל טבילתה של אישתו. ובלילה הזה היא נפקדה.

אותו חבר של החבר מספר שבאותו היום שהוא טבל במקווה הוא הרגיש משהו מאוד מיוחד, משהו שקשה להסביר אותו במילים. אבל הוא הרגיש שזה מה שפתח לו ולה את הישועה לזרע בר קיימה. לאחר שנה שמעתי את הסיפור הזה, ומאוד התרגשתי לשמוע אותו.

טוב. לפני שבועיים אני רואה את החבר הטובל היומי מגיע עם אותו חבר שנפקדו וילדו לפני שנה. ואותו חבר שזכה לישועה אומר לי "תשמע, יש לי עוד שעה ברית של הבן שלי שנולד בשעה טובה, ובאתי לטבול לפני הברית". ברית של ילד שני ב"ה. אותו החבר של החבר בא להחזיר טובה למקווה שנקרא מקווה הישועות שפתח לו פתח לאוצר היקר.

שנזכה תמיד לתת את הלב

תופי שמחה – התחדשנו ב – cod חדש

בס"ד

שלום לכולם

את המאמר הבא אני מקדיש לחברי היקר הידי ליברמן. חבר יקר מתקופת כפר המים מכמרת. חבר שיש לו זכות גדולה ומשפיעה עלי בתחום התופים, ובאירועים של מעגלי מתופפים.

השנה אישתי היקרה חגגה יום הולדת 43. כידוע, כל בעל רוצה לפנק את אישתו במתנה יחודית, מפתיעה ונעימה. לא סוד שאישתי פוזלת כבר דיי הרבה זמן לעבר כלי הקשה שנקרא פאנטאם, והשנה חשבתי לעצמי להפתיע אותה עם הכלי הזה כמתנה ליום הולדתה.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" – כלי הפאנטאם הוא כלי מאוד מאוד יקר, וכמעט שלא ניתן לקנותו כחדש. אלא ככלי יד שנייה וכידוע המחיר מרקיע שחקים.

התקשרתי להידי לאחר כמה שנים טובות שלא ניפגשנו, וסיפרתי לו שאני רוצה לקנות לאישתי פאנטאם מתנה ליום הולדתה ושיעזור לי למצוא לה אחד כזה. בהשגחה מופלאה הוא מספר לי שבדיוק לאחרונה הוא פיתח כלי בעזרת שני חברים. כלי שדומה לפאנטאם ונקרא "cod" פיתוח של שלושה אנשים ממחוזות חיים שונים שנפגשו ליצוק את הכלי המהפנט הזה.

הידי הביא את הידע במוסיקה, השני הביא את הידע בתחום ההילינג והתדרים של הגוף, והשלישי הביא את גמר הביצוע של הכלי הזה למוצר מתכתי שמיוצר באופן ידני. כלומר חיבור של מוסיקה עם תדרים רוחניים שבגופנו ונשמתנו ועבודת מסגרות מדהימה. השם הנבחר הוא "cod".

נפגשנו אני והידי כדי לראות במה מדובר ולראות את הכלה. ותשמעו, הכלי מהפנט. הוא כלי עגול עם שמונה צלילים שכל צליל צבוע בצבע משלו ואלו הצבעים של צ'אקרות הגוף, זוג מקלות הקשה שבעזרתם מקישים. אפשר גם להקיש עם הידיים אבל נוח יותר בעזרת המקלות. ניתן לשלב גם סטנד מיוחד שהכלי יושב עליו וכך נוח יותר לנגן.

האמת, כלי מאוד מרשים, מאוד זורם ומהפנט. באותו רגע החלטתי לקנות אותו מתנה לאישתי היקרה. מאוד מזכיר את הפאנטאם שהיא חלמה עליו. אבל יותר קל לניגון ויותר זורם לנגינה לכל שכבות הגילאים וגם לאנשים שאין להם שום קשר למוסיקה ולניגון.

עכשיו אספר לכם על המפגש של ה – cod עם המשפחה והחברים. קודם כל אישתי ממש ממש שמחה על המתנה הנפלאה. בעבר היא ניגנה על פאנטאם של חברים, ועכשיו שנגנה רק כמה הקשות על הקוד, אמרה "זה בהרבה יותר מגניב, זורם וקל לנגן". כמובן שכל הילדים ואני עמדנו בטור המתנה לתורנו לניגון בכלי המהמם הזה. אפילו בתי הקטנה שהיא רק בת 3וחצי עמדה במשך חצי שעה וניגנה על ה – cod.

כמובן, שמגיע כלי חדש למשפחה עושים חאפלה עם כל החבר'ה. המדורה נדלקת, צלי בשר נזרק לתוך הפוייקה בבישול איטי עם הרבה אהבה וקדימה……איפה ה – cod?.

ה – cod עבר במעגל של כל החברים והילדים, וכל אחד ניגן בתורו ובזרימתו קטע ניגון. הערב היה מחשמל, הגחלים לוחשות, הבשר יצא מעולה, קצת דיברי תורה, והקוד מככב. שני חברים מאוד טובים וקרובים שהיו איתנו במהלך הערב, הם שני אנשים שהכי לא חשבתי שיש להם איזשהוא קשר לניגון, למוסיקה ולסבלנות. אחד מהם מתעסק בבנייה וביציקות בטון, ואם תתן לו חליל ליד, הוא לא ידע מה לעשות איתו ויתחיל לערבב איתו פח צבע. והחבר השני הוא לא יכול לשבת במקום אחד יותר מ5 דקות. החבר הראשון שמתעסק בבנייה ממש הפתיע, לא האמנתי כמה רוך יצא ממנו בעזרת ה – cod. תמיד חשבתי שהוא רק נוגס בחצץ ומערבב מלט וטיט. במשך חצי שעה הוא ישב עם ה – "קוד" וניגן בענווה ובהקשבה וזה היה חידוש גדול מאוד בשבילי. החבר השני ישב כל הערב והאזין לניגונים וממש חיכה לתורו. אחר כך שכולם הלכו לישון נשארנו אני והחבר ה"תזזיתי" מסתכלים על המדורה ומעבירים ביננו תדרים מסטיים רוחניים בעזרת הנגינה על הכלי המחשמל הזה. אני יודע, בטוח ומרגיש שאיזשהוא רטט הכלי הזה עשה.

תודה

מקצבי תופים באפליקציה

בס"ד

שלום לכולם

היום אני רוצה לספר לכם על אפליקציה שמצאתי לטלפון. אפליקציה מעולה של מקצבי דרבוקה אשר מנוגנים במעגליות, וכך יש קצב קיים שעליו אפשר לבנות מוסיקה או שירה.

אתם בטח שואלים את עצמכם, איך הגעתי לאפליקציה הזו?. אספר לכם – מעבר לעבודתי בתחום מעגל מתופפים לילדים או אירועי בר מצווה בכותל, אחת האהבות שלי זה נגינה בעוד. כלי מיתר בעל 11 מיתרים. 5 כפולים ואחד בודד בס. זהו כלי מזרחי שמנגנים בו גם חצאי טונים וגם ריבעי טונים.

כבר כמה שנים אני מנגן כל מיני יצירות בתווים, יצירות דיי מורכבות שיושבות על קצב 10 שמיניות, קצב זה נקרא בשפה המקצועית "סמאעי". סמאעי הוא קצב מאוד איטי יחסית, והיצירה בנויה מארבעה בתים ופזמון חוזר אחרי כל בית. הבית האחרון יוצא מהמקצב של מקצב סמאעי, והוא מנוגן בקצב 3 שמיניות או 6 שמיניות, ולאחר מכן חוזר הפזמון של מקצב הסמאעי. כלומר תחילת היצירה יושבת על מקצב 10 שמיניות, ולאחר מכן יש מעברים למקצבים שונים ואז הקצב של הסמאעי חוזר וסוגר את היצירה. כמובן שבזמן היצירה, הקצב נשאר אוות קצב אבל האופי שלו משתנה. כלומר פעם דרבוקה, פעם צילצלים, פעם דאולה, פעם ריק, ולפעמים כמה כלים ביחד. מה שנותן אופי ליצירה ועושה אותה לא משעממת.

אז איך בונים יצירה ארוכה של 8 או 9 דקות עם כל מיני מקצבים ומעברים, וגם אופי שונה של אותו מקצב?. הסוד של האפליקציה הזו, שיש אפשרות לעשות פלייליסט. כלומר לקחת 8 תיבות של מקצב מסוים עם מהירות מסוימת, ולאחר ה 8 תיבות לבד המקצב יתחלף למקצב אחר עם כמות התיבות שקבענו ועם מהירות הקצב שקבענו. וכך אפשר להכין פלייליסט ליצירה של 8 דקות עם מקצבים שונים ומשונים ומעברים ומהירויות בלי לגעת במכשיר. פשוט ללחוץ על הפעל.

חשבתי גם שאפליקציה כזו טובה מאוד לכל מיני נגנים שעורכים קבלות פנים לחתונה או לבר מצווה. מדי פעם אין אפשרות למשפחה לתקציב של כמה נגנים והם רוצים רק נגן אחד. זה הפיתרון ללהקה של נגן אחד. פשוט מכין פלייליסט של כמה נעימות ושירים ברצף ומנגן ושר עליהם.

לסיכום, אפליקציה מעולה שגורמת לנגן עוד ועוד. כי פתאום יש מסגרת שאפשר להשתעשע בפנים.

קישור אל האפליקציה – נא ללחוץ.

קישור אל ניגון בעוד עם האפליקציה.

חג החירות בכותל

בס"ד

שלום לכל החברים

משפחת פיס

בטוח שהתגעגעתם, כי אני התגעגעתי. משום מה לא יצא לי לכתוב תקופה דיי ארוכה, נראה לי מפורים. פשוט היו הרבה ניקיונות לפסח, בדיקת חמץ, ואז חול המועד של פסח שאחד המנהגים ההלכתיים שאסור לכתוב. וכן גם אני יצאתי לטיולים עם בני משפחתי כמו רוב עם ישראל. אז הנה חזרתי, אני כותב אליכם בשמחה.

חג הפסח עבר עלינו לטובה. חג של חירות אמיתית שבו כל יהודי חייב להרגיש בן חורין. אני שואל את עצמי כל שנה מחדש "מה זה להרגיש בן חורין?", האם זה להתנתק מכל העול של חיי היום-יום? עבודה, פרנסה, כל מיני דברים שאנו חייבים לעשות ולפעמים דוחים אותם ולבסוף חייבים לעשות אותם. חשוב לי לציין שאת העבודה כמו מעגל מתופפים לילדים, או תהלוכות בר מצווה בכותל אני לא מחשיב כעול של חיי היום היום, כי זוהי השמחה והאנרגיות שנותנות לי כוח להמשיך הלאה.

אז מה זה בן חורין אמיתי?, מה זה יציאת מצריים?, מה זה חג האביב?, מה זה חג המצות?

נתחיל בהדרגה ונראה לאיזה כיוון נושבת הרוח – אני בטוח שהיא נושבת לכיוון הכותל. הדבר הראשון הוא חג יציאת מצריים זהו חג שאנו יוצאים מכל המיצרים שלנו, כל הדברים שחוסמים אותנו כל השנה וכל הדברים שאנו חסומים בהם, זה הזמן הכי גבוה להשתחרר מהם, זה הזמן לעשות שינויים ולומר – מעכשיו אני רוצה לפעול אחרת. אני רוצה לפעול למען שינוי מבורך בשבילי ומי שרוצה יכול להוסיף למען הסובבים אותי.

הדבר השני הוא חג האביב, חג שבו כל זרע או שתיל קטן, ואפילו עץ גדול שהיו רדומים במהלך כל החורף כי לא היה להם כוח להתמודד עם הרוחות החזקות, הגשם שלא פסק והקור המקפיא. עכשיו אומרים לעצמם, זה הזמן לפרוח, זה הזמן לגדול, זה הזמן להוציא עלים חדשים ולהתחדש. זה הזמן העונתי הכי טוב בשבילנו – בני האדם, לערוך את השינוי בכדי לצמוח ולגדול. להזכירנו נאמר "כי האדם עץ השדה".

הדבר השלישי הוא ברגע שאנחנו מתחילים לצמוח, מתחילים להתחדש – אנו בני חורין אמיתיים, כי אז אנו אומרים ומראים לכולם שאנחנו כן יכולים לצאת מהתרדמה שהיינו בה כל החורף כמו העצים והצמחים הקטנים.

הדבר הרביעי הוא חג המצות – מצה, טעימה להפליא, כל הרפואות נמצאות במצה, כל האלוקות נמצאת במצה. דבר שנראה לכאורה יבש וחסר טעם, דווקא משם אנחנו עושים את הצמיחה שלנו, דווקא משם אנחנו גדלים ומתעצמים להיות בני חורין אמיתיים.

מקווה שאהבתם את ההסתכלות שלי על החיים, מה זה להיות בן חורין אמיתי, איך בן חורין אמיתי גדל להיות עץ חזק ירוק ומלבלב.

עכשיו, לאחר שיצאתי ממצריים, ואני בן חורין אמיתי, יש לי את כל הכוח שבעולם לשמח חתני בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות, וכמובן לערוך מעגלי תופים לילדים. – נתראה.

 

מתופפי הכותל לאומן

בס"ד

הסיפור מתרחש בעיירה רחוקה לפני שנים רבות. בשעה חמש בערב מוישי חוזר מבית הכנסת מתפילת ערבית, הוא ניכנס לביתו, אוכל ארוחת ערב, קורא קריאת שמע והולך למיטה בשעה חמש וחצי. בחלומו הוא רואה אדם אחד, פניו של האדם היו הדורות זקן ואז הצדיק פתח ואמר למוישי "אני הולך לאומן", מוישי מתעורר כי החלום היה מוחשי. מוישי חוזר לישון ועוד פעם הוא רואה את הצדיק והצדיק אומר לו אומן אומן ובפעם השלישית אם הוא אמר – זה כבר סימן משמיים. בבוקר מוישי מתעורר ומספר לבני משפחתו את החלום. אישתו אמרה לו "לך תברר אצל השכנים איפה האומן הזה", מוישי הולך לשכנים לברר איפה האומן הזה, אבל השכנים עונים בשלילה. אז מוישי הלך אל הרב, בטח הוא יודע איפה זה אומן חשב לעצמו מוישי. מוישי נכנס אל הרב והרב אמר לו "אומן זה באוקראינה", מוישי אמר תודה ויצא מבית הרב. מוישי מתכונן להפלגה, הוא תיכנן שלפני ההפלגה הוא יסע לחברון למערת המכפלה, ואחרי זה לירושלים להתפלל בכותל, ואז הוא יסע לנמל יפו ויעלה על הסירה אל רוסיה, ואז הוא יסע ברכבת אל אוקרינה, ואז ישכור מרכבה לאומן. מוישי מחשב את המחיר, יוצא לו כ- 30,000 שקל.  מוישי למזלו הוא אדם אמיד אבל עדיין חסרים לו 1,000 שקל. מוישי מבקש צדקה מאנשים ועדיין חסרים לו 100 שקל. מוישי אמר לעצמו "אבקש צדקה בדרך, אולי יתנו לי ואם לא, אז לא אשכור מרכבה ואלך ברגל. הוא התחיל את מסעו, מוישי שכר מרכבה לחברון והתפלל כחצי שעה במערת המכפלה, ואחר כך הוא נסע לירושלים לכותל המערבי ורואה שם מתופפים. מתופפי הכותל היו באמצע תהלוכת תופים ושופרות לחתן בר מצווה. הוא חשב בליב אולי הם יכולים לתת לי 100 שקל. הארוע מסתיים בבידוק של הכותל, איך שהם גמרו את הארוע מוישי מבקש מנגני הכותל 100 שקל, הנגנים מסכימים ונותנים למוישי 100 שקל. מוישי הולך אל הכותל בכדי להודות לה' על הצדקה שהנגנים נתנו לו. אחרי עשרים דקות הוא עלה למרכבה שמובילה אותו לנמל יפו, הוא עולה על הסירה והם מתחילים לשוט לרוסיה. ההפלגה היא במשך שלושה חודשים.

 

תוף בנדיר לכותל

בס"ד

שלום לכולם – לכל החברים ולכל המשפחות ולכל החתנים שבאו ובאים וימשיכו לבוא לחגוג חגיגת בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות.

כידוע, ראש השנה האחרון חלף עבר לו. קיבלנו כוחות לכל השנה, כוחות של שמחה, כוחות של המשכיות ונתינה, כוחות של אהבה ושל גאולה. הרבה בזכות הנסיעה לרבנו הקדוש – רבי נחמן מברסלב, שבמשך עשר השנים האחרונות אני נוסע אליו בראש השנה כדי לקבל כוחות לכל השנה. אתם בטח שואלים "למה אני נוסע דווקא בראש השנה ולא במועד אחר?" – אומר לכם בפשטות – רבי נחמן מברסלב אמר לבוא אליו בראש השנה, ומי שייתן פרוטה לצדקה ויאמר תיקון הכללי שזה עשרה מזמורי תהילים, הוא יוציא אותו מכל העוונות ומכל החטאים וימשוך אותו משאול תחתיות, כלומר ליסוע לרבינו הקדוש בראש השנה מתוך אמונת חכמים כי כך רבי נחמן אמר.

תופים לכותל לחגיגת בר מצווה מושלמת

תופים לכותל לחגיגת בר מצווה מושלמת

הסיפור הבא הוא על המשך הנסיעה לארץ  ישראל לאחר ראש השנה אצל רבינו הקדוש שקבור באומן שבאוקראינה. כידוע רוב הכרטיסים לאומן בתאריכים של ראש השנה מאוד יקרים ומגיעים למחירים של למעלה מאלף דולר. קבוצת חברים עם הרב עזרא עדס ואנוכי קנינו כרטיסים דרך טורקיה עם זמן המתנה בטורקיה של עשר שעות במחיר מוזל. בכוונה לקחנו זמן המתנה של עשר שעות כדי לטייל קצת בטורקיה וגם ללכת לחנות תופים שמתמחה בסוגים שונים של תופים טורקיים כמו בנדיר, ריק, טרבוקה טורקית. לחנות המהממת קוראים eminpercussion והיא ממוקמת בשדרת טקסין. לאחר הנחיתה הלכנו כמה חברים לחנות התופים ופשוט התחשמלנו מיופי התופים ומאיכותם. בחרתי לי תוף שנקרא "בנדיר" בגודל של 50 ס"מ מעור של עז שאותו קבלתי עם נרתיק רך מעולה. היו עוד שני תופים מאותה סדרה בגדלים שונים של 45 ס"מ ו40 ס"מ – אותם חשבתי לעצמי שאקנה שנה הבאה בדרך חזרה מאומן לארץ ישראל.

לאחר החזרה לארץ לא הפסקתי לנגן בבנדיר שקניתי בטורקיה אצל eminpercussion ואפילו התחלתי לקחת שיעורים אצל המאסטר יוני שרון שמתמחה בסוגים אלו של תופים. מה שקרה הוא שלא התאפקתי עד לשנה הבאה כדי לקנות את שני התופים הנוספים של אותו הסט. שלחתי כסף דרך הדואר בכדי לקנות את שני התופים הנוספים וקיבלתי אותם לאחר שבועיים בדואר. תופים מסוג בנדיר מעולים הניתנים לכיוון ולמתיחה.

הייתי עם התוף בנדיר בכותל לפני כמה ימים, לא בכדי לערוך תהלוכות בר מצווה בכותל אלא בכדי להתאמן עליו ועל סוגי המכות השונות. נהנה מכל רגע – אשרינו שזכינו.

 

מתופפים לבית כנסת

בס"ד

חברים יקרים, רק תדעו לכם שאני מאוד מאוד מתגעגע לשמח אתכם בתהלוכות של עליה לתורה בכותל.

התקופה האחרונה לא קלה לכולנו, אפילו הייתי אומר קשה ובמחשבה שלישית הייתי אומר קשה מאוד. פיגועים קשים פוקדים אותנו, את עם ישראל היקר בכל יום ואפילו כמה פעמים ביום. דם יהודי יקר נשפך, כבוד יהודי נבזז, כוחות נפשיים יהודיים מתרוקנים, זעקות לבורא עולם מתגברים וכולנו עם אחד חזק יחיד ומיוחד שמצפה ומחכה לגאולה קרובה – אמן.

נכון, כולנו במצב של חוסר וודאות, להיכן המצב הנוכחי ילך, האם תהיה רגיעה מצד הערבים – שרק רוצים לינוק מקדושת עם ישראל או שהמצב רק ילך ויתגבר והפיגועים רק יתגברו ואז לא יהיה מנוס מצד ממשלת האיפוק לעשות כמה מבצעים טובים ולשנות את המערך כלפי אזרחיה שהם אזרחיה היהודים.

לאור המצב הביטחוני המדאיג מאוד רובנו לא יודעים לאיזה כיוון הולכת המדינה שלנו – כיוון של איפוק, תבוסה, אכזבה, זלזול כלפי אזרחיה היהודים או כיוון של שינוי למען אזרחי ארץ ישראל היהודים שלא יהיו צאן לטבח ושינוי למען ארץ ישראל הקדושה, שינוי – שנוכל לגדל את ילדינו בחופשיות, להסתובב ברחובות העיר מבלי להסתכל לצדדים כל שניה, וכמובן להגיע בימי שני וחמישי עם תופים ושופרות בכדי לשמח משפחות של בר מצווה בכותל.

כידוע, העבודה בכותל ירדה ב – 97  אחוזים ! ! !. אם ביום רגיל היו מגיעים לכותל המערבי 100 משפחות לחגוג בר מצווה, כיום מגיעות בין 2 ל – 3 משפחות לחגוג עליה לתורה בכותל. המצב הזה אבסורדי ואני באמת שואל את עצמי האם לכך התכון המשורר "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

עד שממשלת ישראל לא תמצא פתרון טוב למען אזרחיה היהודים חייבים כולנו לשנות את המערך הקיים שהוא – הפחד להגיע לכותל, הפחד להגיע לערוך בר מצווה בכותל. מה שאני מציע לבינתיים לכל האמיצים עד שהמצב ייפתר או ישתנה הוא כן לערוך בר מצווה בכותל כי רק כך נראה לאוייבנו שמקבלים ביטוח לאומי מהמדינה ואת כל הזכויות שאפשר לקבל  – חשמל, מים, גנים, בתי ספר, פיתוח שכונות, ביוב, דמי אבטלה, גז, וכו' שאנחנו לא מפחדים מהם, כי זה מה שהם רוצים לגרום לנו – שנפחד ונפחד – ואז בתי קפה ומסעדות יהיו ריקים ויקרסו, תאטראות יהיו ריקים, רחובות יהיו ריקים, איזורי בילוי יהיו ריקים – ולא בגלל רוח סערה או גשם אלא בגלל הפחד מהערבים שרק מקבלים ומקבלים ובזמן אמת תוקעים סכין בגב למדינת ישראל.

גם אני חושש מדי פעם להגיע לכותל כי יש איפוק בלתי מובן מצד ממשלתנו, לכן הדבר השני שאני מציע הוא כן לערוך בר מצווה בירושלים אבל לערוך אותה בבית כנסת. לא לוותר על בר מצווה בירושלים, וכידוע ישנם מאות בתי כנסת באיזור ירושלים שהם יכולים להיות גם מאובטחים וכך תהיו בראש שקט ללא פחד מיותר. בר מצווה בבית כנסת עם מתופפים ושופרות היא מיוחדת מאוד ובמיוחד בבתי בנסת בירושלים כי ישנם בתי כנסת עתיקים עם הרבה מורשת יהודית קדושה.

לסיום אני מאחל לכולנו שנה טובה, מלאה ביטחון ואמונה בקדוש ברוך הוא, שנזכה לשיר "והעיקר לא לפחד כלל" ובאמת נתכוון לכל מילה שאנחנו שרים. ובעז"ה לבסוף יגיע מנהיג כמו דוד המלך ויגאל אותנו מכל אוייבנו – אמן אמן אמן ! ! !

 

חום טילים בכותל

בס"ד

שלום לכולם

אז מה אומרים?, בטח רובכם יושבים כרגע בבית או במשרד בעבודה עם מזגן ואומרים בליבכם – אין מצב לצאת החוצה. ברוב הארץ נמדדו טמפ' מאוד גבוהות וחלקן הגיעו אפילו ל-45 מעלות.

רוצה לומר לכם שבעשר שנות עבודתי באיזור הכותל המערבי בתהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, לא זכורה לי תקופה כל כך חמה ויבשה כמו החודש האחרון שהוא חודש תמוז-אב.

בדרך כלל חם או חם מאוד, אבל החום בחודש האחרון הוא כל כך קיצוני וכבד שפשוט חשבתי לכתוב מאמר על זה, כדי שאתם – המשפחות שבאות לחגוג בר מצווה בכותל תוכלו להתארגן כראוי ליום החם הזה – נפשית ורוחנית.

בקיצור ובקיצור מאוד – חשוב להביא המון מים לכותל, להביא בקבוק גדול של ליטר וחצי לכל משתתף, וכך לכולם יש מים לשעתיים שאתם הולכים לבלות בכותל. ליטר וחצי אמור להחזיק לשעתיים ואולי אפילו ליותר, אבל אין לקחת סיכונים בימים חמים.

רצוי מאוד להגיע מוקדם לאיזור בכדי לערוך תהלוכת תופים בכותל. כאשר מתחיל להיות חם בשעות מאוחרות יותר קשה מאוד להתנהל בתהלוכה ורוב האורחים פשוט רוצים שתהלוכת התופים פשוט תיגמר. שעות מוקדמות זה אומר להגיע עד השעה 9 וחצי – 10. לאחר השעות הללו מתחיל להיות חם מאוד ודביק. פשוט חבל לפספס תהלוכת תופים ושופרות או לקצר את התהלוכה בכותל בגלל חום של אמצע הקיץ.

מה שבאמת מרענן זה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא החום ומפה אפשר רק לרדת, אין עלייה נוספת. אומרים בגמרא שב- טו' באב טש כוחה של חמה ומשם הטמפ' רק יורדות. אז אנו במצב טוב ונקווה לירידה בקרוב מאוד.

שלא תבינו לא נכון, גם אנחנו צוותי מתופפים בכותל המערבי סובלים רבות בגלל החום הכבד, וזה בכלל לא פשוט להיות בחום הנוראי בחוץ מתחת לשמש יוקדת 5-6 שעות רצוף ועוד לסחוב תוף שמשקלו בערך 8 קילו ובנוסף שופר ענק שמשקלו קרוב לקילו.

אבל עזבו אתכם החום, ברגע שאנו עורכים תהלוכת בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות אנו שוכחים מהכל ולא מרגישים שום דבר חוץ משמחה עילאית שבוקעת רקיעי שמיים. מקווה שאת חווית תהלוכת התופים בכותל אנו מעבירים לכם משפחות יקרות בשמחה רבה גם כאשר שורר בחוץ חום של 40 מעלות.

בהזעה קלה.

מתופפים זאבים צדיקים – חלק א

בס"ד

החסיד ששמו פנחס מצפת וזוגתו חיכו למעלה משש עשרה שנה לפרי בטן. הם היו חשוכי ילדים, והרבה דמעות דמעו מעיניהם של זוג החסידים. בכל פעם הם היו מגיעים לצדיקים קדושים, ושם שפכו את דמעותיהם על כך שהם חשוכי ילדים. הצדיקים הקדושים תמיד חיזקו אותם ברוחם ובנפשם, ואמרו להם שהשם רוצה את תפילתם, לכן הם עדיין חשוכי ישועה לילדים, ושעת הרצון עדיין לא הגיעה.

בוקר אחד, כאשר הלכו זוג החסידים אצל צדיק קדוש אשר גר בטבריה, כדי לקבל ברכה לילדים, נשמעה פתאום ברקע תרועת שופר שפלחה את האוויר, וקצב של הלמות תופים של מתופפים מרחוק. הצדיק אמר שהגזירה התבטלה, ובקרוב מאוד הם יצפו לישועה מן השמיים, בבן זכר.

בני הזוג כל כך שמחו, והחלו לחגוג את הבשורה המשמחת בקריאת תהילים. כאשר הצדיק המבשר נמצא איתם, ובכל פעם הוא אומר להם שהוא שומע הלמות תופים של מתופפים אשר נשמעים מאיזור הכותל המערבי. טבריה וירושלים רחוקות כמה מאות קילומטרים אחת מן השנייה, אך הצדיק אומר שהוא שומע תרועות שופר, וקצב תופים מאיזור הכותל והוא שומע שמחה גדולה, שהם מסמלות את סיום הגזירה על בני הזוג ובקרוב הם יצפו לבן זכר.

כידוע, הצדיק גוזר, והקדוש ברוך הוא מקיים. הבטחת הצדיק מטבריה התקיימה בדיוק כפי שנאמרה. תשעה חודשים לאחר מכן נולד בן זכר במזל טוב לרבי פנחס ובת זוגתו. לא היו מאושרים מהם בכל העיר צפת. את הברית חגגו בשמחה רבה עם התפילות המיוחדות ובכל ההידורים האפשריים.

לאחר שחיכו קצת כאשר הילד יגדל, ויהיה מספיק חזק, החליטו ליסוע לצדיק מטבריה אשר ברך אותם, ואמר להם שהם יחבקו בן זכר בעוד שנה. הם רצו ללכת אליו כדי להראות לו את המתנה הגדולה שהשם נתן להם. וגם שיברך אותו לחופה ולמעשים טובים.

כידוע, זמן הנסיעה בן צפת לטבריה בימים ההם היתה אורכת כמה ימים, והיה צריך לשכור עגלה עם סוסה כדי להגיע ליעד. בינתיים החורף החל, ופתיתי שלג החלו לרדת ולכסות את העיר צפת. אך רבי פנחס ובת זוגתו החליטו שבכל זאת הם נוסעים לצדיק מטבריה כדי לקבל ברכה למען הילד, וגם להראות לו את הרך הנולד שהוא כל כך התפלל למענו.

חודשי החורף בתקופה ההיא היו קשים מאוד, אך זוג החסידים החליטו שבכל זאת הם נוסעים, ולא מבזבזים אף רגע. הם שכרו עגלה עם סוסה ויצאו לדרך לטבריה לפגוש את הצדיק.

מה היה בדרכם?

בפעם הבאה…..