יצירת קשר

שופרות לכותל

דוד מלך רק ישראל

בס"ד

בדיחה ששמעתי לא מזמן, דיי נחמדה, מקווה שתאהבו אותה ואם לא אז ניסיתי.

הרב הראשי לישראל נסע לביקור בוותיקן כדי להיפגש עם האפיפיור כדי לדון איתו בכמה דברים חשובים לגבי ארץ ישראל ובמיוחד לגבי קבר דוד המלך. הוא הודיע לו כי מדינת ישראל לא תמסור את קבר דוד המלך לנוצרים וכי אין על מה לדבר. עוד הודיע לו כי תהלוכות שופרות לכותל מתחילות ממתחם קבר דוד המלך וכי לא יתכן כי יתחילו מן הכנסייה רח"ל.

לאחר שהאפיפיור הבין והנהן בראשו לאות הסכמה, הרב הראשי לישראל מסתכל על שולחנו של האפיפיור בלשכתו ורואה טלפון אדום. שואל אותו הרב הראשי לישראל "בשביל מה הטלפון האדום"?, האפיפיור עונה לו "זה טלפון ישירות לקדוש ברוך הוא, אפשר לדבר איתו בכל זמן שארצה". הרב הראשי לישראל שואל אותו "אני יכול לנסות?", "בוודאי" עונה האפיפיור.

הרב הראשי לישראל מדבר בטלפון האדום כחצי שעה. לאחר מכן שואל את האפיפיור "כמה אני חייב לך?", האפיפיור אומר "דיברת הרבה, לפי החישוב זה עשרת אלפים יורו". הרב שילם לאפיפיור וכך נסתיימה לה הפגישה.

במהלך החודש שלאחר הביקור נחגגו הרבה טקסי בר מצווה בירושלים ורוב תהלוכות השמחה יצאו ממתחם קבר דוד המלך. והנה בסוף החודש האפיפיור מגיע לביקור בישראל כדי לחתום על וויתור סופי של מתחם קבר דוד המלך. לאחר חתימת הטפסים האפיפיור מגיע ללישכת הרב הראשי כדי להיפרד ממנו, לפתע הוא רואה טלפון אדום מונח על השולחן, האפיפיור שואל את הרב "מה זה הטלפון האדום הזה?", עונה לו הרב "זה טלפון שאפשר לדבר ישירות עם הקדוש ברוך הוא", האפיפיור שואל אותו "אני יכול לדבר איתו ברגע זה?", "בבקשה – עונה הרב". לאחר חצי שעה של דיבורים שואל אותו האפיפיור "כמה אני צריך לשלם על השיחה?", הרב עונה לו "יורו אחד", "רק יורו אחד" שואל האפיפיור, "כן" עונה הרב ומוסיף "אצלנו זו שיחה מקומית".

תודה.

מתופפים זאבים צדיקים – חלק ג'

בס"ד

חברינו הצדיק לא האיבד אפילו רגע אחד. בכוחותיו האחרונים הוא החל ללכת לכיוון הכתם השחור כאשר הוא שם לב שהזאבים לא זזים אפילו רגע אחד מהכתם. ברקע עדיין ממשיכות להדהד הלמות התופים ותרועות השופר. מה הולך כאן חברינו הצדיק שואל את עצמו. ככל שהוא רצה להתקרב יותר את הזאבים ואל הכתם השחור, כך הוא פחד יותר ויותר כאשר יגלה את הגרוע מכל.

מה המראה שנגלה לחברינו הצדיק?, מה הזאבים עושים שם?, ומה זה כל תרועות השופר שנשמעות ברקע ופותחות שערי שמיים?.

חברינו הגיע מספר מטרים מהזאבים ופתאום גילה לתדהמתו שהזאבים פשוט עומדים מעל בנו הקטן ונושמים עליו ומעיפים עליו אוויר חם בכדי לחמם אותו מהקור העז ששורר. התינוק היה די רגוע ולא היה לא ניכר שהוא נבהל. התינוק היה רגוע ופשוט הביט על הזאבים והאזין לקצב התופים שנשמעו ברקע ותרועות השופר שהגיעו ממרחקים.

האב המודאג תפס את בנו הקטן ולא האמין למראה עיניו, הוא לא ציפה שבנו הקטן ישרוד בשלג העז כך לבד כאשר הוא שוכב בקור, ובטח לא כאשר נפל מהעגלה במהירות כה רבה, ומי אלו הזאבים אשר חיממו את בנו הקטן?, ומי שלח אותם?, אך כנראה השמחה תנצח, ובזכות שמחתו של האב הוא לא איבד לרגע את התקווה, למרות שברגעים מסוימים הוא היה די קרוב.

כאשר האב הרים את ילדו הקטן, התינוק החל לבכות, וזה היה הסימן שהכל בסדר איתו והוא לא קפא למוות. האב שמח כל כך ולא היה מאושר ממנו. הוא החל לצעוד לכיוון אישתו כאשר הילד בוכה על זרועו. האמא הביטה בהם כלא מאמינה, והיה ניכר ריח גן עדן באוויר. האב הושיט לאמא את התינוק והיא חיבקה אותו כל כך בחוזקה כאשר דמעות זולגות מעיניה.

הזאבים נתנו יללה ארוכה והיה נשמע כמו תרועת שופר ארוכה, ומיד החלו לרוץ במרחבי השלג הגדולים. ההורים לא איבדו אפילו רגע קט, עלו על העגלה והמשיכו בדהרתם אל הצדיק. הדרך היתה מיוחדת מאוד עם ריחות וצבעים של ניחוח גן עדן.

כאשר זוג ההורים הגיעו אל הצדיק, הוא פתח להם את הדלת וכיבד אותם בשתייה חמה. לאחר מכן שאל אותם נו… הזאבים שלי מוצאים חן בעיניכם?. זוג ההורים החל ליבב מדמעות. הצדיק פנה אל האב ואמר לו – זו סגולת הכותל המערבי בירושלים. תרועות השופר והלמות התופים החזקים אשר שמעתם הגיעו מתרועות שופרות בכותל.

דיג מתופף בכותל – חלק ד

בס"ד

המשך….

כל יהודי הרובע היהודי היו על סף יאוש, כבר כמה ימים שלא בא אוכל לפיהם. שלא לדבר על חברינו היהודי המשמח, שעצבות נכנסה לליבו כאשר שמחת בר המצווה חסרה לו. הוא מסתכל כל ערב על התופים התלויים בקיר, ואומר לעצמו – "כמה חסר לי העבודה והפרנסה של בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות", אך בתוך תוכו למרות כל העצבות הרגיש בליבו שאור חדש יבוא על היהודים.

בינתיים הוועידה של כל ערביי הרובע המשיכה, כל אחד מספר את סיפורי השקר על היהודים המסכנים. ובכל סיפור וסיפור, הערבים מצרים עוד יותר את צעדיהם של היהודים. לחברינו היהודי לא הסכימו לשמח משפחות של בר מצווה בכותל, ועכשיו הערבים לא מסכימים שאפילו רק יגיעו לכותל לערוך עליה לתורה, אפילו בלי תופים ושופרות. בקיצור מן הפח אל הפחת.

הוועידה המשיכה, בכל יום הגיעו ערבים ומוכתארים נוספים. סיפרו, צחקו, ליגלגו, ולבסוף החליטו להיות יותר רעים, לא אנושיים, ואפילו ברברים ביחסם ליהודים.

באחד הימים של הוועידה, הגיע מוכתאר אצילי ומהודר, במדים נוצצים של הליגיון הירדני באותה תקופה. כל חברי הוועידה קמו לכבודו ואפילו נתנו קידה לעברו. מיד כל היושבים בראש השולחן פינו מקום לנכבד הנכנס. המוכתאר המהודר קרא את המסמך האחרון שכתבו הערבים, ואמר לכל חברי הוועידה, זה הבל ושטויות, בשביל דברים קטנים כאלו אתם רוצים לגרש את כל היהודים מהרובע היהודי?. האם אתם חושבים שאם תכניסו לפה נוצרים הם ינהלו את עסקיכם טוב יותר מהיהודים?. אתן לכם דוגמא אחת – כתוב פה שיש כאן יהודי שמשמח את עם ישראל עם תופים וגם שופרות בכותל, ונותן למוכתאר שמעליו חצי מכמות הדגים, האם אתם חושבים שהנוצרים העצלנים ילכו לדוג דגים?. האם אתם חושבים שמשהו טוב יצא לכם מהם. הם רק יקחו את פרנסתכם ולא יועילו לכם מאומה.

ציבור מוכתארי הרובע ישבו דוממים לאור דיבורי המוכתאר האצילי. המוכתאר שלנו הרגיש שעשה טעות עם חברינו היהודי ואמר לעצמו "איזו טעות עשיתי, לא רק שאתן לו עכשיו לערוך תהלוכות של מתופפים לכותל, אלא אחזיק אפילו את החופה בזמן תהלוכת התופים".

איש מבין הערבים לא ידע את נפשו, כולם הרגישו כי עשו טעות עם היהודים, וכי אין אנשים ישרים מהם אשר יוכלו להפקיד את פרנסתם וגזלתם, בטח לא לנוצרים העצלנים.

כולם הסתכלו על המוכתאר המהודר ואמרו לעצמם ובתוך ליבם – "הוא צודק – אבל מי הוא זה המוכתאר הזה?". כל אחד הסכים איתו, אבל אף אחד לא ידע מי הוא, וכל אחד התבייש לשאול מי הוא, שמה הוא לא מעודכן בליגה ערבית.

מיהו המוכתאר המהודר?

המשך יבוא…..

דיג מתופף בכותל – חלק ג

בס"ד

המשך הסיפור מפעם קודמת…

כל ערביי הרובע היהודי, התכנסו בכדי לדון במצב היהודים. לא היה ערבי אחד אשר לא השתתף בועידה שהיתה אמורה להכפיש את שמם של היהודים. כל אחד דיבר בתורו, וכל אחד אמר כמה הוא לא אוהב את היהודים. אחד דיבר על זה שהוא שומר על יהודי אחד שהוא מצייר ציורים ומוכר אותם לתיירים מזדמנים, ובתמורה הוא נותן לו 3 זהובים לשבוע. השני אמר שהוא שומר על יהודי שמכין אוכל וארוחת צהריים למשפחות שבאות לחגוג בר מצווה בכותל, ובתמורה היהודי נותן לו סיר בשר לכל המשפחה. השלישי היה המוכתאר הערבי שלנו אשר דיבר על היהודי המשמח שלנו שבכל ימי שני וחמישי הוא שומר עליו מפני פרעות, כאשר הוא וחבריו עורכים תהלוכות של מתופפים לבר מצווה, ובתמורה הוא נותן לו חצי מכמות הדגים שהוא דג כאשר הוא הולך לדוג בים הגדול בשאר ימות השבוע.

המוכתאר הערבי דיבר על חוצפתו של היהודי, כאשר הוא העלה ברישתו רק דג אחד ולא הביא לו את חלקו – שהוא כל הדג, אלא העלים את הדג אל תוך ביתו, וריחות התבשילים הסגירו אותו. והוא עוד מספר לי על חג שנקרא פורים, אמר המוכתאר. ממש עושה לי חשק לקחת את כל התופים שלו וכל מעגל המתופפים שלו ולזרוק את זה לפח, ולהראות לו מי שולט ברובע היהודי בירושלים.

מיד, לאחר כל סיפורי השקרים, החליטו כל ערביי העיר להוציא מסמך אשר מצר את פעולתם של היהודים. הם כתבו בו שיותר יהודים לא יכולים לעסוק במסחר. ועוד, שיהודים לא יכולים לבשל אוכל לחגיגות עליה לתורה בכותל. ועוד,  שיותר אין בר מצווה בכותל, לא עם תופים ולא עם שופרות לכותל, שום כלום.

זוהי היתה מכה קשה ביותר לכל יהודי הרובע היהודי, וכל היהודים ידעו צער גדול מהגזרה החדשה שערביי העיר החליטו ליישם. כל היהודים לא ידעו במה לעסוק עכשיו, ובמה להתפרנס, גם ככה רוב עבודתם היתה בבצמצום רב.

חברנו היהודי היה כ"כ מצוברח. מביט הוא בתופים שנצבים על קירות ביתו הקטן, ועל השופרות שתלויים על הקיר. אומר לעצמו "ליהודים תהיה אורה ושמחה. הערבים לא יוכלו לנצח אותנו לעד. אנא השם עזור לכל עמך ישראל. אני רוצה לשמח את עם ישראל עם תופים ושופרות בחגיגות בר מצווה".

אך המצב הלך והחמיר, והיהודים לא מפסיקים להתפלל לקדוש ברוך הוא שיציל אותם מהגזרה.

המשך יבוא…..