יצירת קשר

שופרות בכותל

תרועות שופר בכותל

בס"ד

ברוכים הבאים לירושלים, ברוכים הבאים לכותל המערבי. כידוע, שופר פותח שערי שמיים, בואו נברך את חתן בר המצווה ואת כל עם ישראל בזמן תרועות השופר. שופר נקרא שופר כי כל מה שנבקש ונברך רק ילך והשתפר בעז"ה.

מתופפים לכותל המערבי

מתופפים לכותל המערבי

זהו פתיח מאוד מפורסם של תרועות השופר כאשר אנחנו צוותי להקות המתופפים פותחים את האירוע של תהלוכת מתופפים בכותל. לפעמים זה נשמע כך ולפעמים קצת שונה אבל בגדול זה נשמע אותו דבר ובאותם מילים ובאותם הברות. אך יש משהו מאוד שונה מבר מצווה לבר מצווה.

את הדבר השונה אנחנו לא נוכל לראות או לבטא במילים, את הדבר השונה אנחנו נוכל רק להרגיש באנשים השונים בזמן תרועת השופר. ישנם אנשים שתרועת השופר גורמת להם להתפלל לרפואה, ישנם כאלו להצלחה, חלקם לזיווג הגון, רובם לפרנסה טובה, אבל בסופו של דבר את לכולם תרועת השופר גורמת לפתיחת הלב ולקבלת יראה.

כידוע, זמן תרועת השופר היא בחג ראש השנה כאשר אנחנו מבקשים רחמים, סליחה וכפרה מן הקדוש ברוך הוא. תרועת השופר פותחת את לבבות האנשים לתשובה ולא סתם תשובה אלא תשובה ממקום עמוק, נסתר וחבוי בתוך נפש האדם שרק תרועת השופר יכולה ומסוגלת לחדור לשם.

שופר לא סתם נקרא שופר, זהו שם מלשון של השתפרות, כלומר לשפר את מעשינו, לשפר את כל מה שמושפע עלינו – כל אחד רוצה תמיד לשאוף ליותר, לשפע, לרווחה, לבריאות והצלחה. לכן תרועת השופר בתחילת אירוע של תהלוכת מתופפים בכותל היא כל כך חשובה.

דיברנו על תרועת השופר החזקה שחודרת לליבם של בני האדם. בואו נזכיר גם את המקום הקדוש שהוא הכותל המערבי שאין קדוש כמוהו לכל העם היהודי. זהו הקיר המערבי שעוטפת את בית המקדש. זהו מקום קדוש שכאשר נמצאים שם קשה לתאר את גודל הקדושה והיראה. לכן אין מקום מתאים יותר לפתוח את ליבותם של האנשים מאשר הכותל המערבי. זהו מקום שכל תפילותינו וכל רצוננו עולות לשמיים עד כסא הכבוד ובעז"ה כל אחד יקבל את מבוקשו – אמן.

זה הזמן לברך את החתן ואת כל עם ישראל ונאמר אמן. זמן תרועות שופרות בכותל הוא בימי שני וחמישי בשעות הבוקר.

 

בר מצווה מרגשת

בס"ד

שלום לכל החברים, חוזר אליכם בפוסט חדש ומרגש. עליה לתורה בכותל שערכנו ממש לקראת חג הפסח.

את הבר מצווה הזו לא אשכח לעולם, משום שהיה בה משהו מאוד מיוחד ומרגש. משהו שלא רואים בכל יום. משהו שרואים אולי פעם בחיים או שומעים עליה באחד מהסיפורים המרגשים שהדודה מספרת, או קוראים עליה באחד מהסיפורים של הסופר ששמו הוא חיים ולדר.

זו היתה בר מצווה מאוד מיוחדת, מאוד אותנטית, מאוד מרגשת והעיקר מאוד שמחה וקדושה. עכשיו אוכל לספר לכם מדוע התרגשתי כל כך מ – "עוד בר מצווה בכותל".

את הבר מצווה הזו הפיקה מפיקת אירועים בשם רויטל רינה אזולאי שזו העבודה הראשונה שאנו עובדים יחד. עבודת הפקה מאוד מיוחדת ומאוד מקצועית מהפרט הראשון ואני מניח עד לפרט האחרון.

זו היתה בר מצווה של משפחה מאוד מבוססת מארץ אנגליה, אשר הגיעו לארץ ישראל לחגוג בר מצווה בכותל. נשמע פשוט כמו מאות משפחות מחו"ל אשר מגיעות לארץ לחגוג בר מצווה בכותל. אבל המשפחה הזו וחתן בר המצווה הזה היו מיוחדים ומרגשים במיוחד.

לחתן בר המצווה הזה היה חלום לחגוג את הבר מצווה בכותל ו…… לשלב עוד בר מצווה של ילד שהוא לא ראה מעולם ולא פגש מעולם. והחלום שלו היה לחגוג עם ילד זה בר מצווה בכותל, כאשר לילד זה ומשפחתו אין אמצעים כספיים לחגוג בר מצווה, כאשר ישנם עלויות כבדות כמו קניית תפילין וציצית, שכירת אוטובוס, צלמים לבר מצווה, מתופפים לבר מצווה, גם לכותל וגם לסעודה שכלל גם מעגל מתופפים לילדים, מסעדה על רמה עם תפריט שף.

את החלום הזה הילד האנגלי ששמו הוא גו'ש אליה מרגו ממש בארץ ישראל, והוא חגג בר מצווה בכותל עם ילד עם תסמונת דאון בשם מנחם קלמנט גמבש. כל יום הבר מצווה החל משעות הבוקר בכותל ועד לשעות אחרה"צ במסעדה גו'ש בילה עם מנחם.

עכשיו אספר לכם את הצד שלי – כאשר הגעתי לכותל לערוך תהלוכת תופים ושופרות למשפחה שהגיעה מאנגליה הבחנתי שישנם שני סוגים של אנשים. סוג אחד של המשפחה של גו'ש שהגיעו מאנגליה שכולם הם אנגלים כבדים מחויטים. והסוג השני הם חבר'ה מהיישוב עופרה שנמצא באיזור לב בנימין והמשפחה של מנחם גמבש.

לא הבנתי את הקשר בין שני סוגי האנשים, אבל תיארתי לעצמי שאולי הם חברים או משפחה קרובה – רחוקה מאוד. כבר בזמן תרועות שופרות בכותל הרגשתי שנפתחו שערי שמיים ותהלוכת התופים היתה מאוד מרגשת וגם לראות את גו'ש ואת מנחם עומדים מתחת לחופה ביחד וצועדים לקראת הכותל באמצעות תופים ושופרות להנחת התפילין ולהוצאת ספר התורה. משהו לא הסתדר לי עם שני קצוות האנשים אבל היה מרגש והמשכתי הלאה.

רק במסעדה נפל לי האסימון. לפעמים קורה לנו שאנו מרגישים עוצמה מיוחדת וחזקה ולא יודעים איך להסביר ולמה. זה מה שקרה לי בכותל כאשר היה חזק במיוחד אבל לא הבנתי למה. במסעדה הבנתי את כל הקשר המיוחד הזה בין גו'ש לבין מנחם ועל חלומו של גו'ש לחגוג בר מצווה בכותל עם ילד נוסף עם תסמונת דאון חסר אמצעים.

מה שיש לומר הוא יישר כוח גדול. מאוד מרגש לראות את עם ישראל כך. וברגעים כאלו הגאולה ממש נראית קרובה ותיכף תגיע אלינו במהרה.

אמן.

עם ישראל מתחזק באמונה

בס"ד

מה קורה פה? איך זה יכול להיות שהכל מתהפך ואין שליטה? איזו אמונה חזקה אנו צריכים בשביל לשרוד את חבלי המשיח האלה?. הכל רועד,  הכל לא ברור, טובחים בנו בארצנו ואין מי שיגן עלינו חוץ מהשם. חוץ מהאמונה הפשוטה שכל מה שקורה זה ממנו יתברך. מה שאני עושה במצב כזה, זה לנסות להבין שכל המחבלים הם המקל של השם בכדי שנתעורר לאמת –  "שאין עוד מלבדו" ואת כל השאלות והמבטים שלנו אנחנו צריכים להפנות רק אליו, ולבדוק איפה אני יכול להשתפר. שופר למשל הוא צר למטה ומתרחב למעלה – "מהמיצר קראתיך השם" השופר פותח שערי שמים וגם התפילות שלנו, הכוח הכי חזק של עם ישראל זה כוח התפילה. לא בכדי הרבה יהודים באים לכותל להתפלל ולערוך תהלוכת תופים ושופרות לחתני הבר מיצווה בכותל שם שוכנת השכינה הקדושה, ליד קודש הקודשים.

מתופפים בתהלוכת כותל

מתופפים בתהלוכת כותל

קשה לראות שהכל לטובה כי אנחנו מצומצמים בראיה גשמית, אך בראיה רוחנית אין רע יש רק טוב,  בעולם האמת יש רק טוב, וצריך לסמוך על השם בעיניים עצומות. כי אנחנו הילדים שלו והוא אוהב אותנו ואם הוא החליט לקחת מישהו, זה מפני שהוא סיים כאן את התיקון שלו. מה שאני שואל זה – מה קורה עם הכאב והחלל שמשאירה אותה נשמה לאהובים שלה? איך מיתמודדים עם זה? (שלא נדע) זה הקושי כי מי שהיסתלק נימצא בעולם שכולו טוב. גם כאן צריך אמונה בהשם. לאן שלא נפנה את המבט שלנו נצטרך להחזיק באמונה. אז עם ההבנה הזאת והאמונה נגיע לכותל המערבי ולא ניתן לפחד לנצח אותנו אלה נשמח, נשיר, נירקוד, נצעק לשמיים ונמשיך הלאה לקיים תהלוכות בר מצווה בכותל אפילו שאי שם ברקע קיים "איום" של הרוע.  צריך לדעת שהמצוות שלנו שומרות עלינו,  שזאת הארץ שלנו ופה אנחנו הכי מוגנים כי אבא שומר עלינו ואם נפסיק לחגוג אז הפסדנו בגדול ונפלנו, וזה לא מה שהשם רוצה, הוא רוצה שנרים ראש ונמשיך לחיות בשבילנו ובשביל אלה שנירצחו על קידוש השם ועל קידוש הארץ. אם ניתפחד אז נעביר אליהם את הכוח שלנו ואם נמשיך הלאה בחיים שלנו אז הכוח ישאר בידינו.

שניזכה תמיד להחזיק באמונה ולהיות בשמחה תמיד.

אמן כן יהי רצון.

 

מידה כנגד מידה

בס"ד

באחד האירועים החבלניים שהתרחש בכותל בזמן עשרת ימי תשובה, בו שערי השמיים פתוחים מתרועות השופר הנשמעות ברחבת הכותל המערבי נפצע קשה חייל בשם חננאל, הוא נורה מטווח קצר ע"י מחבל שערב לו בדרך. השעה היתה לפנות בוקר וזה קרה בסימטה נידחת שאין בה הרבה תנועה של אנשים. חננאל היה פצוע קשה ושכב על הריצפה שותת דם. לפתע פתאום הופיע כבדרך נס חייל ששהה בקרבת המקום ושמע מרחוק את היריות, הוא החליט לבדוק מה פשרם ולהפתעתו ראה חייל שרוע על הריצפה בתוך שלולית של דם. הוא חבש את פצעיו ומיהר לקרוא לעזרה. האמבולנס הגיע והחייל עלה יחד עם חחנאל בכדי לעקוב מקרוב אחר שלומו, החייל חיכה שהוריו של חננאל יגיעו ורק אז עזב את המקום. הוא בחר שלא להיזדהות בפניהם ונעלם.  חננאל ניצל בזכות הטיפול המיידי שקיבל בשטח ע"י אותו חייל אלמוני. כעבור זמן חננאל שוחרר לביתו כשהוא בריא ושלם. הוריו ניסו לאתר את החייל האלמוני אך ללא הצלחה. הוריו של חננאל פירסמו את הסיפור המדהים ברחבי קרית מלאכי וביקשו ע"י כך עזרה בלמצוא את אותו חייל במכתב צירפו שיר ושבח לבורא עולם על שהציל את בנם. כעבור שנה וחצי ניכנסה תושבת באר שבע לחנות בכדי לערוך קנייה במקום כשהיא נירגשת כולה ובקושי מצליחה לדבר פתאום הוציאה מפיה צעקה נירגשת "זה הבן שלי, זה הבן שלי".

היא סיפרה שלפני שנה וחצי חזר בנה הביתה וסיפר שהציל חייל שניפצע באורח קשה בחברון ושהוא ליווה אותו לבית החולים. בזכות השלט הזה אני יודעת בוודאות שזה הוא. האישה התקשרה לבנה וביקשה ממנו להגיע מהר לקרית מלאכי. השמועה התפשטה במהרה והתרגשות גדולה היתה באוויר החייל האלמוני הופיע וכולם ניפגשו והתרגשו מאוד. כשהגיע הרגע להיפרד ביקשה אימו של החייל האלמוני לדבר עם אימו של החייל הפצוע ביחידות. היא אמרה לה – "את יודעת, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו ניפגשות" סיפרה לה בהיתרגשות, לפני 22 שנה הגעתי לכאן לחנות בכדי לרכוש מוצר מסוים, הייתי אז בהריון והיה לי מאוד קשה. התפתחה בינינו שיחה אינטימית שבמהלכה סיפרתי לך שאני רוצה לעשות הפלה. ברגע ששמעת את זה גייסת את כל כוח השיכנוע שלך למנוע ממני לעשות את זה. סיפרת לי איזה אושר עצום זה, ואיזו זכות זה להביא חיים לעולם הרגשתי שאני לא מסוגלת לחשוב אפילו על זה יותר, ואת הכוח שנתת לי השתמשתי בו בכדי לעבור איתו את כל הקשיים.

החייל שהציל את בינכם בפיגוע בחברון, זה התינוק שנולד לפני 22 שנה אשר היגיע לעולם הזה בזכותכם. הקב"ה השיב לכם כגמולכם".

סיפור זה בא להמחיש לנו כמה אהבת ישראל היא קדושה וטהורה ואיזו זכות יש לנו צוותי מעגל המתופפים בכותל לשמח את העם הקדוש הזה ובפרט את חתני הבר מיצווה שמרגע זה הם הופכים להיות שותפים במצוות של העם היהודי.

מי יתן וניזכה להרגיש את האהבה והזכות הזאת בכל פעם שאנחנו מושיטים יד ליהודי.

שהשם יברך את כל העם הקדוש הזה אמן.

תשעה באב – זמן הגאולה

בס"ד

מלחמת צוק איתן נגמרה, כל החיילים חזרו לביתם לשלום, זמן הגאולה הגיע, כולם להתכונן.

לאחר חודש קשה במיוחד של טילים מאיזור רצועת עזה, ולאחר חדירות של מחבלים לאיזורנו, נסיונות של חטיפת חיילים ונסיונות של מגה פיגוע, הרינו שמחים להודיע כי המלחמה נגמרה, כל כוחותינו חזרו לביתם לשלום. כאמור כל המנהרות הושמדו, כל המחבלים חוסלו, וכל הטילים של החמאס התפוצצו בתוך אדמת עזה מכח עליון אשר לא ברור עדיין לגרימת הפיצוצים – על כך נתעדכן מפרשננו בשטח "גואל בקרוב".

בזמן מיוחד זה הרינו מתבקשים להודיע ולבשר כי כל ערביי ארץ ישראל החליטו לעזוב מרצונם את ארץ ישראל ואפילו לוותר על הפיצויים אשר המדינה רצתה לתת להם, מה שאומר כי כל אזרח יהודי מארץ ישראל יקבל בונוס לחודש הקרוב, סכום אשר לא פוחת מעשרת אלפים ש"ח לסגירת המינוס.

בזמן כתיבת פוסט זה אנחנו מתעדכנים מהשטח מאיזור הכותל המערבי כי אין יותר תהלוכות בר מצווה לכותל, כל התהלוכות מופנות לכיוון מה שהיה פעם הר הבית. כתבנו מהשטח מספר כי משפחות רבות הגיעו לחגוג בר מצווה בכותל בליווי אורחים ומשפחות מכל איזורי הארץ, ולתדהמת כולם הר הבית נפרץ, הערבים אורזים את הציוד ונסים לכיוון מזרח הארץ לאחיהם הישמאלים מעבר לירדן.

כתבנו מהשטח מספר עוד, כי נשמעים תרועות שופרות בכותל אשר לא נשמעו מעולם, וכי כולם בציפייה כי בית המקדש השלישי יירד מן השמיים ברגע שכל הערבים יסיימו לארוז את חפציהם – סיוע הומניטרי של אריזה יגיע בקרוב. מיותר לציין כי חתני בר המצווה זוכים ליום מיוחד במינו אשר יזכר לדורי דורות וכי לא יקראו לזה יותר בר מצווה בכותל, אלא בר מצווה לבית המקדש. על כן כל הלהקות אשר מתעסקות עם מתופפים בכותל, נא לשנות את כרטיסי הביקור למתופפים לבית המקדש.

דיווחים נוספים מגיעים בכל רגע מכל חלקי הארץ כי עם ישראל בשמחה עילאית וכי ריקודים ושירים נשמעים ברחובות וקופות הצדקה גואות על מיכליהן – ארגון חסד של צדקות לנזקקים אשר נקרא "חסדי נעומי" החליטו בפה אחד כי מעוסק זעיר קטן  יפתחו מגה חברה בע"מ. עדיין לא לפרסום מיהו המשיח, הודעה תפורסם בקרוב לאחר קבלת הודעה למשפחה.

נאום ראש הממשלה החל לפני מספר שניות והרי ציתותים מנאומו: "עם ישראל עבר תקופה קשה, ולאחר שזכינו להיות באהבת חינם אחד עם השני ולהיות בשמחה כלפי חברינו, הורינו, ילדינו ומכרינו, וכמובן לשמור שתי שבתות רצוף ולהתחזק בתורה, משיח בן דוד החליט שזה הזמן לגאול את עם ישראל מהגלות הארוכה שהוא נמצא בא כבר אלפיים חמש מאות שנה. אני מבקש מכולם לא להפסיק לרקוד ולשמוח, לקחת את התפילין לבדיקה וגם לבדוק את חוטי הטליתות כי בקרוב המשיח מגיע. מי שאין לו תפילין מוזמן להגיע לצמתים המרכזיים של כל רחובות הארץ לקבלת תפילין בו יעמדו חסידים מכל גזרות החסידויות של ברסלב, חבד, ויז'ניץ, גור, קרליבך, ליטאים אשר יחלקו חינם אין כסף תפילין מהודרות. אני מבקש לשמור על הסדר של שעות התפילה ולא לפתוח מנינים נוספים שהם לא בשעות הנקובות – דבר אשר יגרום לעומס של ריתחא דאורייתא".

קו השידור עם ראש הממשלה נותק משום מה, אך כתבנו מהשטח מודיע כי הודעה למגורי קבע של יהודים בכל בתי הערבים בכל הארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון תקבע לפי גודל הבית וגודל המשפחה, לאחר חישוב קצר הודיע ראש הממשלה כי לא יהיה יותר שכירויות ואפילו יהיה עודף של בתי מגורים אשר שם יאוחסנו פרות וירקות של שנת שמיטה.

חבר'ה זה לא חלום, זו האמת והיא תגיע בקרוב. בינתיים הסוד הוא אהבת חינם. נתפלל ביחד לקדוש ברוך הוא "תן שלום ביננו" – משם הכל כבר יזרום.

תודה

 

הנעלבים ואינם עולבים

בס"ד

חלק א'

קיבלתי מכתב מאוד מעניין מיהודי חכם שבו הוא אומר שכל יהודי בכל גיל יכול לקדש שם שמיים – את ריבונו של עולם. אפילו בתקיעת שופר פשוטה, ובמיוחד בתרועות שופרות בכותל, ועוד יותר בזמן כל כך חוויתי כמו בר מצווה בכותל, ניתן לראות את הקידוש העצום של השם יתברך בעיני כל חתני הבר מצווה והמוזמנים בשמחה שלהם, עצם היותנו יהודים.

הנה סיפור מרגש על יהודי המתגורר בירושלים, בעל משפחה ברוכת ילדים אשר החליט לשתף את סיפורו האישי: כידוע לא כל הילדים זהים זה לזה, אפילו שגדלו באותו בית עם אותו אבא ואמא עם אותו חינוך. כל ילד בוחר לקחת את החינוך לטובת היעוד שלו, בין במודע או בלא מודע, ישנם ילדים שהקליטה שלהם מהירה וישנם כאלה שהקליטה שלהם איטית,  ישנם כישרונים וישנם תלותיים, וכהנה וכהנה טיפוסים. אך הסיפור שלנו מתמקד בילד שההבנה שלו לא רגילה ביחס לאחים שלו. כהורים של ילד מסוג כזה מפגינים כלפיו המון סבלנות והבנה וגם לפעמים להיפך כשצריך, אבל תמיד עם המון אהבה. אך לצערי הרב לא האחים שלו ולא החברה מבינה את "המוגבלות" ונוהגת כלפיו בזילזול ואפילו בלעג. זה לא נובע מרוע אלה פשוט ילדים הם כאלה. המפתיע בכל הסיפור הזה הוא שהילד מעולם לא הגיב לכינויי הגנאי אלא המשיך כרגיל בשיגרת חייו כאילו לא קרה כלום. אנחנו ההורים מאוד התפעלנו מהשתיקה שלו וראינו בזה תגובה אצילית.

יום אחד הבחנתי במשהו שנאמר מפיו בלא קול, ניסיתי להתקרב ולהקשיב למה שהוא אומר מבלי שישים לב אלי, אך ללא הצלחה. התבוננתי עליו מספר במשך מספר ימים ושמתי לב שהוא ממלמל רק כאשר פוגעים בו, הדבר גרם לי לפליאה ולסקרנות כאחד וניגשתי לשאול אותו. כאשר הוא השיב לי הבנתי באיזו מעלה רוחנית גבוהה הוא נימצא, לא ציינתי את גילו בתחילת הסיפור – הוא בן 9, שזה מה שהגביר לי את הפליאה כלפיו.

הוא ענה לי כך:" כל פעם שאני שומע או קורא איפשהוא שמישהו צריך שיתפללו עליו אני רושם את שמו בפינקס שיש לי בכיס,  בזמן שמישהו מבזה אותי אני ממלמל את השמות לרפואתם או חזרתם בתשובה שלימה וכו' וכו' של אותם יהודים יקרים, ובכך אני ניכנס לחבורת הקודש של "הנעלבים ואינם עולבים" זה זמן גבוהה מאוד להיתפלל על מישהו. קראתי את זה בספרו של הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו "עלינו לשבח".

המשך יבוא…..

שופרות בכותל לעילוי נשמת החטופים

בס"ד

שלום לכולם

כולנו כואבים והמומים. לרוב האנשים אשר אשר אני פוגש ומדבר איתם, גם בכותל וגם באיזורים אחרים, לא יכולים לתאר את המועקה העצומה והחור שנפער בכל יהודי כאשר הוא שמע על רציחתם של שלושת החטופים, אשר חלק גדול של אנשים חפש אותם במשך 18 ימים, ומדינה שלמה התפללה למוצאם חיים בריאים ושלמים.

מה שעבר עלינו, על חברי מתופפים בכותל, ב18 הימים הללו, הוא דבר של ציפיה עם כל עם ישראל. בכל אירוע של בר מצווה בכותל, התחלנו את האירוע בתרועות שופרות בכותל לכיוון השמיים, כאשר כל אחד מן המשתתפים אומר תפילה בליבו למען מציאת שלושת החטופים. לא היה אחד שלא התפלל למציאתם, ולא היה אחד שנשאר אדיש כאשר תרועות השופרות פילחה את האוויר לכיוון פתיחת שערי שמיים.

בנוסף, את השיר האחרון בתהלוכות בר מצווה בכותל הקדשנו לחטופים, כאשר שרנו כולם ביחד את השיר "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל – ואמרו אמן", לא היה אחד במשתתפי הבר מצווה שלא צעק אמן במלוא הכח.

אך לצערינו המציאות בישרה אחרת, שלושת החטופים נרצחו עוד באותו יום, כאשר עלו לטרמפ הנוראי בצומת אלון שבות אשר נמצאת באזור גוש עציון. בני עוולה רצחו אותם בדם קר, בלי שום היסוס ובלי שום מחשבה מה עובר ומה יעבור למשפחות החטופים ולכל עם ישראל בלב – כנראה אין לבני עוולה האלו לב.

רצח נוראי שזעזע את כל עם ישראל, חילונים, דתיים, ספרדים, אשכנזים. רצח שמשך כל 18 הימים של החיפושים איחד את עם ישראל בצורה בלתי רגילה, ובליבי אני מלא תקווה שהאיחוד הזה הוא רק התחלה של גאולה של עם ישראל לתפילה ולאחדות של הביחד.

כמובן שכאשר נגיע כל חברי להקת צוות תופי שמחה לכותל לשמח חתני בר מצווה, נקדיש את תרועות שופרות בכותל לעילוי נשמת שלושת החטופים. אני מרגיש שעם ישראל חייב להם כל כך הרבה, ובזכותם ובמותם הם רק התחילו התחלה חדשה של גאולה שרק תלך ותתעצם.

עם ישראל היקר, את תרועת השופרות לפתיחת שערי שמיים לא נפסיק לעולם. מה שבני עוולה האלו רוצים זה להוריד אותנו למטה ושנהיה עצובים. זה הזמן להמשיך להתאחד ולומר "די, עד לפה", פה אנחנו עוצרים, ומפה אנחנו פועלים למען עם ישראל בארץ ישראל בתפילה והתפייסות ביננו.

כי כאשר נשבור את החומה ביננו נקבל את חומ – ה'.

תודה

כוחה של תרועת שופר

בס"ד

המוני אנשים פקדו את דרכו האחרונה של א'. במסע ההלוויה בלט אדם מכובד שניראה כרב חשוב ומוכר, הרב התקרב לחברה קדישא ונעמד סמוך לגופת המנוח. הופעתו הפתיע את הנוכחים והם לא הבינו מה הקשר של הרב המכובד לפושע מס' אחד בעולם התחתון. כל הנוכחים בהלווית א' למעט אשתו וילדיו באו לוודא שאכן א' ניפטר וקוברים אותו ולא דמות אחרת. התמיהה והסקרנות גברו לנוכח הדמות המכובדת, לאחר שמסדר ההלוויות קרא מזמורי תהילים הוא שאל האם מישהו מהקהל או המשפחה רוצים להגיד דברי הספד על הניפטר.

דממה שררה  בקרב האנשים, הרי מי יכול להספיד את הפושע מס' 1 של העולם התחתון, כל האנשים התכוונו ללכת לעיסוקיהם אך לפתע הרים את קולו הרב המכובד וביקש להספיד את המנוח. "באתי הנה להספיד צדיק ובעל תשובה אמיתי" הקהל החל לתמוהה בקול רם לשמע הדיבורים הלא הגיוניים הללו. הרי יש מתים שהשתיקה יפה להם. וכה אמרו חז"ל " שמיתת רשעים יפה להם ויפה לעולם" אז איך יכול להיות שרב מכובד כל כך אומר על הטמא טהור?, אחד האנשים בקהל סינן מבין שיניו "אולי קיבל שוחד עבור ההספד".

הרב פתח ואמר "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללב" האדם שופט את חברו לפי העבר שלו ואילו הקדוש ברוך הוא שופט את האדם לפי ההווה בלבד. אין בשמיים עבר פלילי, אם האדם התעורר לתשובה שניה לפני מותו. ועל המנוח הקדוש הזה נאמר "יש הקונה עולמו בשעה אחת".

הקהל עמד על מקומו המום ומרותק ולא הבין הכיצד קרה הדבר. א' היה חולה במחלה במשך השנתיים האחרונות, הוא גם עבר לגור עם גרושתו ובניו בכדי שיוכלו לטפל בו, אבל את הסיפור המלא ידע רק הרב הוא נשא את האלונקה על כתיפו לחלוק לו כבוד אחרון, תוך כדי שקברו את א' ניזכר הרב בטקס החופה המרגש שנערך עם צוות נגנים שהם בעצם מתופפים לחתונה – שחווה לפני היסתלקותו, תרועות השופר של המתופפים לכיוון הכותל המערבי פתחו שערי שמיים להמתיק לא' את הדינים ולפתע קטע את הזיכרון קבוצת אנשים סקרנית שרצתה את הסיפור המלא אודות א'. משנסתיים הטקס סיפר להם הרב את הסיפור וכך היה:

בזכות רבי שמעון בר יוחאי

בס"ד

 

בזכות רבי שמעון

סבא חיים היה כל שנה עולה לציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי עם כל נכדיו. השנה נמנע ממנו הדבר מפני שהיה מצור על ירושלים זה היה בשנת תש"ח מלחמת הקוממיות. בשכונה אחת משכונות ירושלים הרעב שרר בכל פינה, ותושביה היו צמאים למים. לא ניתן היה לערוך שמחות ולא בר מצווה בכותל, לא נישמע קול תופים ושופרות כפי שהיה לפני המצור.

ירושלים היתה מופגזת ביום ובלילה והיתה סכנה גדולה לצאת מהבתים. ל"ג בעומר היגע ואיתו השאלה מה עושים הרי זה סכנת נפשות להדליק אש, ואת השמחה היה צריך לייצר מתוך לב שבור על המצב הקיים וחולשה גדולה בעקבות הרעב. אך זקני העיר לא התייאשו והם החליטו שאם אי אפשר להגיע לציון במירון הם יערכו את הטקס כאן בירושלים. היה זה יום קשה עבור התושבים תמיד הם מנגנים עם תופים ושופרות סביב האש ומה יהיה הפעם הרי ישמעו ויראו אותם אם ינהגו כך גם היום, וזה עלול לסכן את חייהם.

זקני העיר החליטו להתגבר על צערם והתפללו מנחה וערבית בכוונה גדולה ועמוקה כשהם גונחים מעומק ליבם לישועה. משנסתיימה התפילה הם יצאו לרחבת בית הכנסת ואילצו את עצמם לרקוד חלשים היו הם רעבים וצמאים, אך הכיסופים לשמוח בחג ל"ג בעומר גברו על הכל ולאט לאט השמחה החלה מפעמת בליבם. משראו הילדים את הזקנים רוקדים מיהרו לקושש עצים השיגו פחית של נפט וסידרו עצים למדורה.

כאשר היגיע שעת ההדלקה אמרו הזקנים שבשום פנים ואופן לא ידליקו את האש מפני שזה יאיר את המקום בו הם נימצאים וחייילי האויב יראו אותם ויפגעו בהם. אולם אנשים אחרים אמרו: "רבי שמעון שומר עלינו ויושיע אותנו בזכות המדורה". הסכים הזקן שבחבורה, והשליך נר שעווה אל תוך המדורה.  קול תרועת שופר פילחה את הדממה. למראה האש הדגולה והשופר שנשמע ברקע היו בטוחים החיילים שיש ליהודים נשק סודי וכל זה תרגיל להפיל אותם בפח ובכל רגע הם יתחילו לתקוף אותם, נפל עליהם פחד גדול וברחו כולם מעמדותיהם. השכונה ניצלה בזכות רבי שמעון בר יוחאי, ומאז כל שנה עורכים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי טקס מכובד עם המון שמחה עם תופים ושופרות, והמון הודיה לצדיק העצום שתמיד מושיע את ישראל. זכותו יגן עלינו אמן.

מתופפים זאבים צדיקים – חלק ג'

בס"ד

חברינו הצדיק לא האיבד אפילו רגע אחד. בכוחותיו האחרונים הוא החל ללכת לכיוון הכתם השחור כאשר הוא שם לב שהזאבים לא זזים אפילו רגע אחד מהכתם. ברקע עדיין ממשיכות להדהד הלמות התופים ותרועות השופר. מה הולך כאן חברינו הצדיק שואל את עצמו. ככל שהוא רצה להתקרב יותר את הזאבים ואל הכתם השחור, כך הוא פחד יותר ויותר כאשר יגלה את הגרוע מכל.

מה המראה שנגלה לחברינו הצדיק?, מה הזאבים עושים שם?, ומה זה כל תרועות השופר שנשמעות ברקע ופותחות שערי שמיים?.

חברינו הגיע מספר מטרים מהזאבים ופתאום גילה לתדהמתו שהזאבים פשוט עומדים מעל בנו הקטן ונושמים עליו ומעיפים עליו אוויר חם בכדי לחמם אותו מהקור העז ששורר. התינוק היה די רגוע ולא היה לא ניכר שהוא נבהל. התינוק היה רגוע ופשוט הביט על הזאבים והאזין לקצב התופים שנשמעו ברקע ותרועות השופר שהגיעו ממרחקים.

האב המודאג תפס את בנו הקטן ולא האמין למראה עיניו, הוא לא ציפה שבנו הקטן ישרוד בשלג העז כך לבד כאשר הוא שוכב בקור, ובטח לא כאשר נפל מהעגלה במהירות כה רבה, ומי אלו הזאבים אשר חיממו את בנו הקטן?, ומי שלח אותם?, אך כנראה השמחה תנצח, ובזכות שמחתו של האב הוא לא איבד לרגע את התקווה, למרות שברגעים מסוימים הוא היה די קרוב.

כאשר האב הרים את ילדו הקטן, התינוק החל לבכות, וזה היה הסימן שהכל בסדר איתו והוא לא קפא למוות. האב שמח כל כך ולא היה מאושר ממנו. הוא החל לצעוד לכיוון אישתו כאשר הילד בוכה על זרועו. האמא הביטה בהם כלא מאמינה, והיה ניכר ריח גן עדן באוויר. האב הושיט לאמא את התינוק והיא חיבקה אותו כל כך בחוזקה כאשר דמעות זולגות מעיניה.

הזאבים נתנו יללה ארוכה והיה נשמע כמו תרועת שופר ארוכה, ומיד החלו לרוץ במרחבי השלג הגדולים. ההורים לא איבדו אפילו רגע קט, עלו על העגלה והמשיכו בדהרתם אל הצדיק. הדרך היתה מיוחדת מאוד עם ריחות וצבעים של ניחוח גן עדן.

כאשר זוג ההורים הגיעו אל הצדיק, הוא פתח להם את הדלת וכיבד אותם בשתייה חמה. לאחר מכן שאל אותם נו… הזאבים שלי מוצאים חן בעיניכם?. זוג ההורים החל ליבב מדמעות. הצדיק פנה אל האב ואמר לו – זו סגולת הכותל המערבי בירושלים. תרועות השופר והלמות התופים החזקים אשר שמעתם הגיעו מתרועות שופרות בכותל.