יצירת קשר

כותל

טיול לכותל

יום טיול לכותל המערבי

בס"ד

המאמר הבא עוסק בשני סיורים בירושלים ששניהם נמצאים בכותל המערבי. מניסיון אישי ומשפחתי שניהם מאוד מאוד מומלצים וכייפים לכל המשפחה. וכמובן הכי חשוב, איך להגיע לכותל עם רכבים, למצוא חנייה ולהישאר שפוי.

נר שמיני של חנוכה. הילדים כבר בסוף חופשת החנוכה. עוד קצת ומחר חוזרים למסגרות. זה הזמן שאני ואישתי החלטנו לעשות יום טיול בכותל. כמו שכתבתי במאמר הקודם, בימי השבוע אני עורך בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות, אך הפעם החלטתי להגיע ליום טיול בכותל גם ביום החופשי שלי.

קמנו בבוקר מוקדם, הכנו כריכים, קפה ויצאנו לדרך. כידוע איזור הכותל מפוצץ ברכבים, אין חנייה ויש פקקים איומים. לכן טיפ ענק – לא להגיע לכותל עם רכב, אלא אם כן אתם מתכוונים להגיע בשעה מאוד מוקדמת עד השעה שבע וחצי. מה שאנחנו עשינו ואת זאת אני ממליץ לכולם הוא להחנות במיתחם התחנה – יש חנייה בשפע לכולם במחיר מאוד סביר ליום שלם, משהו כמו 15 שקלים, ומשם לקחת שאטל לכותל שיוצא כל רבע שעה עד לשער האשפות. כך יום הטיול מתחיל בנינוחות, בלי לחפש חנייה וזהו טיפ שני ענק לכל המגיעים ברכבים.

ירדנו בשער האשפות, השער המרכזי של הכותל. הלכנו למתחם מרכז דוידזון, שם אפשר לאכול את הכריכים בנחת, לשתות קפה מעולה שאותו אפשר לקנות במזנון ממש צמוד שנקרא "קפה הרובע" ולהינות מתהלוכות בר המצווה העוברות במקום. דבר נוסף מאוד חשוב הוא שרק שם יש שירותים ציבוריים בכל מתחם שער האשפות. דבר שמקל על התנועה עם ילדים קטנים ומבוגרים.

לאחר ארוחת הכריכים ושתיית הקפה הגיע הזמן להיכנס למקום הכי קדוש לעם ישראל – הכותל המערבי. נכנסנו כולם לתת נשיקה לכותל ולהתפלל תפילה קצרה עם הילדים. לאחר מכן נכנסנו לסיור של מנהרות הכותל. סיור מעולה שממחיש את כל התקופה של בית המקדש וממש ממקם אותנו בזמנים של מאורעות ההיסטוריה של בית המקדש. בסיור הזה עברנו גם במקום הכי קרוב לקודש הקודשים שהיה רק 15 מטרים. עברנו במנהרות לכל אורך הכותל המערבי לכיוון צפון. דבר שממחיש שבקרוב מאוד קודש הקודשים יהיה פחות מ-15 מטרים למטייל, אלא יהיה דבר מובן מאליו לכהן הגדול שייכנס אליו ביום הכיפורים – אמן.

לאחר מנהרות הכותל נכנסנו לסיור קצת אחר, קצת שונה שנקרא "מבט אל העבר". זוהי חוויה של 10 דקות ששווה כל שנייה. יושבים עם כסא שמסתובב 360 מעלות, מקבלים משקפיים מיוחדות עם אוזניות איכותיות ויוצאים למסע. לפי דעתי שמו צריך להיקרא "מסע אל העבר". תחושה אמיתית של בית המקדש, תחושה שאנחנו כרגע בבית המקדש מקריבים קורבנות, מתפללים, צועדים, מדברים והכל בסיבוב של 360 מעלות עם עוצמות אדירות. כל מי שיוצא מהחדר אומר שזה 10 דקות מתומצתות של קדושת בית המקדש. 10 דקות של שכרון חושים קדושה ומקודשת וכמובן כיסופים לבית המקדש.

לאחר מכן יצאנו ממתחם הכותל לכיוון תחנת האוטובוסים של שער האשפות. הרי אנחנו צריכים לתפוס שאטל למתחם התחנה. לא עברו 5 דקות השאטל הגיע ליעד לכיוון החניה. דבר המקל מאוד על מהלך היום ונותן הרגשה של הכל בסדר.

מהחניה של מתחם התחנה יצאנו לכיוון דרך חברון. איך אפשר שלא לסיים את יום הטיול הזה עם חומוס יהודי אוריגינאל עם נגיעות ניחוחות של ארץ ישראל. כמובן "חומוס הארץ" – מקום יחסית די חדש של אייל קורן, נגן תופים לשעבר של להקת תופי שמחה שפתח חומוס בכפר עציון הנמצא בגוש עציון.

חבר'ה, את החומוס ניגבנו לכיוון צד ימין – שנמשוך עלינו תמיד חסדים – אמן.

השגחה עליונה

בס"ד

שלום אני בחורה בת 20 והגעתי היום לכותל בכדי להיתפלל לזיווג הגון. לאחר התפילה פניתי לתחנת האוטובוסים בכדי ללכת לעבודה ובדרך לתחנה ראיתי להקת מתופפים בכותל שעושים תהלוכת בר מצווה מאוד שמחה ושרים – "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם….." זה העלה חיוך על שפתי והמשכתי הלאה בדרכי.SAMSUNG CAMERA PICTURES

חיכיתי לאוטובוס זמן ממושך וכשלפתע הגיע תורי לעלות דחפה אותי אישה אחת ואמרה :"אני ממש ממהרת ואני מחכה כאן כבר חצי שעה", עניתי לה :"שלא ראיתי אותה בכלל מחכה", אך היא פשוט נדחפה לאוטובוס וסימנה לי עם היד שיש מקום לידה. הנהג סגר את הדלת ונסע ואני "בירכתי אותה – הלוואי שלא תגיעי"… מרוב שרתחתי מכעס. החלטתי לקחת מונית כי העיכוב הזה היה מוגזם וליד מלון נובוטל נשמע הפיצוץ האדיר והמזעזע שפילח  את האויר, הנהג אמר ישר שזה פיגוע ואני רואה מהחלון שזה האוטובוס שהייתי אמורה להיות עליו. אותה אישה שקיללתי דחפה אותי אל החיים ולקחה את הגזירה שלי. לא האמנתי כמה כוח יש לדיבור, ומאותו רגע אשמה וחרטה עמוקה עלו בי וחנקו את גרוני. יש חשבונות שמיים שאנחנו לא מבינים ולרגע שמזיזים את המסך ואנו נחשפים לאמת קשה לנו להבין איך השם מנהיג את עולמו. אנחנו נתפסים על שטויות וכועסים כשבעצם ברגע זה ממש ניצלנו. ניצלו חיינו. הייתי מיוסרת וכל פעם שפירסמו בעיתון מידע על הפיגוע המחריד הזה חיפשתי את התמונה שלה. אך שום תמונה לא הופיעה. כעבור שבוע של חוסר תיאבון ושינה החלטתי ללכת שוב לכותל אך הפעם בשביל לבקש סליחה מהשם ומאותה אישה ש"בגללי לא הגיעה ליעד". איך שידי נגעו באבנים של הכותל כל המועקה שהייתה בתוכי נשפכה החוצה ובכיתי כמו שמעולם לא בכיתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. חזרתי בצעדים איטיים וכבדים לכיוון התחנה שלפני שבוע עמדתי בה. בדרכי לאוטובוס שוב ניתקלתי בלהקת מתופפים בכותל והפעם הם שרו "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי….." שוב חייכתי והרגשתי שהשם מדבר אלי דרכם. היגעתי לתחנה ובעודי ממתינה אני לא מאמינה – מה רואות עיניי?

אותה אישה ש"בירכתי" עומדת שם ומתפללת בדבקות בספר תהילים עתיק ועינייה עצומות ודמעות זולגות מהן. לא התאפקתי ופשוט צעקתי:" את חיה את חיה" תודה ריבונו של עולם על הנס שנגלה לנגד עיניי. היא מביטה בי המומה וגם כן לא מאמינה לראות אותי כאן. היא מספרת לי שהיא באה לכאן לקרוא תהילים לעילוי נישמתי, כי חשבה שהייתי על האוטובוס שהתפוצץ, ובגללה זה קרה לי. ואני מספרת לה שאני פה בגללה. כי כשדחפה אותי מהאוטובוס "בירכתי אותה שלא תיזכה להגיע"….

היא סיפרה לי שאחרי שעלתה לאוטובוס היא רצתה לקרוא תהילים ולפתע שמה לב שהספר נשאר בכותל, את התהילים האלה היא קיבלה מתנה מסבתא שלה עליה השלום והיתה מאוד מחוברת אליהם, לכן מיד ירדה מהאוטובוס ופנתה לכיוון הכותל. כשהיגיע לתחנה היא ראתה שאני כבר לא שם וחשבה שעליתי על האוטובוס שעליו היה הפיגוע. היא סיפרה לי שכל השבוע היא לא ישנה ולא אכלה בגללי ושעכשיו היא פשוט לא מאמינה איך השם מסובב את עולמו ומנהיג אותו בחסד וברחמים.

שתינו התחבקנו ובכינו באמצע הרחוב כשברקע המתופפים שרו "מצווה גדולה להיות בשמחה"…….