יצירת קשר

יום העצמאות

יום העצמאות בכותל

בס"ד

שלום לכל החברים.

ברגע שאני כותב את המאמר הזה, התאריך הוא כ"ח באייר שזהו תאריך של יום ירושלים. אבל את המאמר הבא אני מקדיש ליום העצמאות. מאמר על יום ירושלים יגיע בהמשך בעזרת השם, ובו נפרט על פעילותנו ברחבי ירושלים עם מעגלי המתופפים, ותרועות השופר בטקס יקיר העיר שנערך במגדל דוד.

יום העצמאות, יום שבו כביכול הוכרזה ארץ ישראל למדינת ישראל. יום שיש בו הרבה מאוד מחלוקות מכל מיני זרמים, אך לא ניכנס לזה. פשוט בואו נראה את הטוב ומשם רק נחייך ונקבל משמעות חזקה לחיינו בארץ ישראל.

שבוע אחד לפני יום העצמאות, כולנו חווינו את יום השואה. יום קשה מאוד במיוחד שבו כל עם ישראל עמד דומייה לזכר כל נרצחי המחנות והגטאות. כל עם ישראל "עמד", חלק בעמידה, וחלק בלימוד תורה בישיבה, חלק במסלול טיול שהקדישו אותו לנרצחים, וחלק בסיפורים וסרטים על השואה, וחלק במזמורי תהילים. כל עם ישראל הרגיש וכאב את השואה האיומה. לי- אישית, זהו יום שמחבר אותי לחיים של כאן ועכשיו, ועם כל הכאב העמוק, פשוט אין מילים, רק לומר תודה על כל מה שקיבלנו ואנחנו מקבלים ועל החיים הנפלאים שאנחנו חיים בארץ ישראל.

משם לאחר שבוע אחד אנו מפליגים ליום העצמאות. יום שצריך לומר בו תודה על כל השפע שאנחנו מקבלים. אם זה שיש לנו מדינה, יש לנו בתי ספר ועבודה, יש לנו בתי כנסת ומקומות להתפלל, יש לנו תאטראות ומקומות למוסיקה ובידור, יש לנו אוכל בשפע, יש לנו עם חזק שעם כל הפילוג שיש בו, הוא אוהב אחד את השני אהבה עזה, כי עם ישראל ערב אחד לשני. במיוחד אנחנו מרגישים את העזרה והאהבה במלחמות, שכל עם ישראל מתפלל על הפצועים וכואב על החללים.

לי אישית, כל פעם שאני נמצא בכותל המערבי ועורך תהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, אני אומר תודה, שאני כאן בארץ ישראל ויכול לשמח חתני בר מצווה, ולא להיות במחתרת עם הנחת התפילין. כל פעם שאני תוקע בשופר, אני מרגיש שאת התרועה הזו אף אחד לא יכול לקחת מאתנו, מעם ישראל. כי חלק גדול של הגאולה כבר קרה, רובנו חזרנו מהגלות ויש לנו את מדינת ישראל ואנחנו צריכים לשמור עליה.

רבי נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן – "ארץ אוכלת יושביה". אותי שהייתי ילד ובמהלך ההתבגרות לימדו שארץ אוכלת יושביה זה שכל כך קשה בארץ הזו, יש מיסים כבדים, יש הרבה עבודה ואין שכר מספיק, כלומר הכל כל כך קשה בארץ הזו. אבל לא…….. רבי נחמן מלמד אותנו שארץ אוכלת יושביה זה שארץ ישראל כל כך קדושה שהיא אוכל את היושבים שלה ואז הם נהפכים לקדושים. פשוט הפוך מכל מה שגדלנו עליו. הסתכלות מדהימה לטוב ולשפע ולקדושה.

עוד משהו קטן על יום העצמאות. יש דבר במושגים של עולם התורה שנקרא "את – בש", כלומר האות הראשונה והאות האחרונה. האות שלפני האחרונה והאות השנייה. אז בואו נתחיל, כל זמני החגים הולכים לפי השבוע של פסח. כלומר באותו יום בשנה שחל א של פסח יחול תשעה באב. באותו יום שיחול ב של פסח יחול חג שבועות באותו יום שחל ג של פסח יחול ראש השנה. באותו יום שחל ד של פסח יחול קריאת התורה כלומר שמחת תורה. באותו יום שחל ה של פסח יחול צום יום הכיפורים. באותו יום שחל ו של פסח יחול פורים. באותו יום שחל ז של פסח יחול חג שמתחיל באות ע.

אם תיקחו את יומן השנה אחורה בעשרות שנים ואפילו במאות שנים קדימה ואחורה החגים תמיד יצאו באותו יום לפי היום של פסח – מדהים. אבל ל- ז של פסח לא היה חג שמתחיל באות ע. עד שהגיע יום העצמאות, וזהו החג החסר.

אז בואו ניתן מקצב תופים מיוחד לכבוד ארץ ישראל ותרועת שופר גדולה שאותה לא נפסיק עד ביאת המשיח בקרוב.

מתופפים ליום העצמאות

בס"ד

מזל טוב, מזל טוב

יום העצמאות הגיע ומדינתנו הקטנה גדלה בעוד שנה.

תרועות שופר, מקצבי תופים, ריקודים, מנגלים, והרבה שמחה זה מה שצריך להיות ביום העצמאות. תרועות שופר שיפלחו את האוויר ויגיעו עד לכסא הכבוד לכבוד הקדוש ברוך הוא. מקצבי תופים כדי שהלווים יתאמנו לכבוד חזרתם לעבודת בית המקדש עם שירים וניגונים. ריקודים של עם ישראל כאשר עולים לבית המקדש בשמחה גדולה. מנגלים זה עבודת הכהנים בבית המקדש, כל עם ישראל מתאמן לכבוד עבודת בית המקדש השלישי.

לפני שנתחיל להיכנס אל עומק המאמר אספר שהיו אירועים של בר מצווה בכותל, לא מספר גבוה אבל היו. וגם מתופפי הכותל הגיעו במיעוטם מהסיבה הפשוטה שכל הנגנים רצו להיות עם משפחתם ביום הנשגב הזה.

מעגל מתופפים לילדים בכותל.

מעגל מתופפים לילדים בכותל.

כידוע יום העצמאות הוא יום עם הרבה מחלוקת – האם לחגוג אותו?, האם זה יום לומר בו הלל בתפילה?, האם לשמוח בו למרות שאני לא מסכים עם איך שהמדינה מתנהלת?. אלו רוב השמועות שנשמעות בקרב האנשים.

לפי דעתי זהו יום שבוודאי צריך לחגוג אותו מכל הלב, הרי רק לפני שבוע ציינו את יום השואה המזויעה שעם ישראל עבר באירופה הארורה. זמנים שלא היה מה לאכול, לא בגד ללבוש, מתים בכל מקום. ועכשיו כולנו כאן בארץ ישראל הקדושה עם מותרות אין סוף, מתפללים ברוב הדרת עם במיוחד במקום ששכינה לא זזה בו מעולם – הכותל המערבי, במיוחד עם תהלוכות בר מצווה המלווים בתופים ושופרות. על זה אנחנו צריכים לשמוח, על זה אנחנו צריכים לומר תודה. העיקר ביום העצמאות שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל. שנכבד אחד את השני. שנאהב אחד את השני. ברגע שלא תהיה מחלוקת ולא יהיו מריבות תרועות השופר ומקצבי התופים יגיעו עד כסא הכבוד.

ברשותכם, משהו קטן ומחזק ששמעתי לגבי חגי ישראל. את הדבר הבא אנו נפרק לפי סדר שנקרא "את בש". כלומר האות הראשונה והאות האחרונה, האות השנייה עם האות הלפני אחרונה. כל הצרופים הולכים לפי השבוע של פסח וכל יום של פסח הוא בדיוק באותו יום של אותו חג גם בעבר וגם בעתיד – מוזמים לבדוק. קדימה.

את – היום שחל א' פסח הוא אותו היום שחל תשעה באב. בש – היום שחל ב' פסח הוא אותו היום שחל חג שבועות. גר – היום שחל ג' פסח הוא אותו היום שחל ראש השנה. דק – היום שחל ד' של פסח הוא אותו היום שחל קריאת התורה כלומר שמחת תורה. הצ – היום שחל ה' של פסח הוא אותו היום שחל צום יום הכיפורים. ופ – היום שחל ו' של פסח הוא אותו היום שחל פורים. זע – היום שחל ז' של פסח לא מצאו חג שנחגג בדיוק באותו יום וגם שמתחיל באות ע' בכלל, עד שהגיע יום העצמאות שנחגג בה' באייר. היום שחל ז' של פסח הוא אותו יום שחל יום העצמאות.

יום העצמאות הוא החג החסר.

אז קדימה למנגל….