יצירת קשר

הכותל המערבי

טיול לכותל

יום טיול לכותל המערבי

בס"ד

המאמר הבא עוסק בשני סיורים בירושלים ששניהם נמצאים בכותל המערבי. מניסיון אישי ומשפחתי שניהם מאוד מאוד מומלצים וכייפים לכל המשפחה. וכמובן הכי חשוב, איך להגיע לכותל עם רכבים, למצוא חנייה ולהישאר שפוי.

נר שמיני של חנוכה. הילדים כבר בסוף חופשת החנוכה. עוד קצת ומחר חוזרים למסגרות. זה הזמן שאני ואישתי החלטנו לעשות יום טיול בכותל. כמו שכתבתי במאמר הקודם, בימי השבוע אני עורך בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות, אך הפעם החלטתי להגיע ליום טיול בכותל גם ביום החופשי שלי.

קמנו בבוקר מוקדם, הכנו כריכים, קפה ויצאנו לדרך. כידוע איזור הכותל מפוצץ ברכבים, אין חנייה ויש פקקים איומים. לכן טיפ ענק – לא להגיע לכותל עם רכב, אלא אם כן אתם מתכוונים להגיע בשעה מאוד מוקדמת עד השעה שבע וחצי. מה שאנחנו עשינו ואת זאת אני ממליץ לכולם הוא להחנות במיתחם התחנה – יש חנייה בשפע לכולם במחיר מאוד סביר ליום שלם, משהו כמו 15 שקלים, ומשם לקחת שאטל לכותל שיוצא כל רבע שעה עד לשער האשפות. כך יום הטיול מתחיל בנינוחות, בלי לחפש חנייה וזהו טיפ שני ענק לכל המגיעים ברכבים.

ירדנו בשער האשפות, השער המרכזי של הכותל. הלכנו למתחם מרכז דוידזון, שם אפשר לאכול את הכריכים בנחת, לשתות קפה מעולה שאותו אפשר לקנות במזנון ממש צמוד שנקרא "קפה הרובע" ולהינות מתהלוכות בר המצווה העוברות במקום. דבר נוסף מאוד חשוב הוא שרק שם יש שירותים ציבוריים בכל מתחם שער האשפות. דבר שמקל על התנועה עם ילדים קטנים ומבוגרים.

לאחר ארוחת הכריכים ושתיית הקפה הגיע הזמן להיכנס למקום הכי קדוש לעם ישראל – הכותל המערבי. נכנסנו כולם לתת נשיקה לכותל ולהתפלל תפילה קצרה עם הילדים. לאחר מכן נכנסנו לסיור של מנהרות הכותל. סיור מעולה שממחיש את כל התקופה של בית המקדש וממש ממקם אותנו בזמנים של מאורעות ההיסטוריה של בית המקדש. בסיור הזה עברנו גם במקום הכי קרוב לקודש הקודשים שהיה רק 15 מטרים. עברנו במנהרות לכל אורך הכותל המערבי לכיוון צפון. דבר שממחיש שבקרוב מאוד קודש הקודשים יהיה פחות מ-15 מטרים למטייל, אלא יהיה דבר מובן מאליו לכהן הגדול שייכנס אליו ביום הכיפורים – אמן.

לאחר מנהרות הכותל נכנסנו לסיור קצת אחר, קצת שונה שנקרא "מבט אל העבר". זוהי חוויה של 10 דקות ששווה כל שנייה. יושבים עם כסא שמסתובב 360 מעלות, מקבלים משקפיים מיוחדות עם אוזניות איכותיות ויוצאים למסע. לפי דעתי שמו צריך להיקרא "מסע אל העבר". תחושה אמיתית של בית המקדש, תחושה שאנחנו כרגע בבית המקדש מקריבים קורבנות, מתפללים, צועדים, מדברים והכל בסיבוב של 360 מעלות עם עוצמות אדירות. כל מי שיוצא מהחדר אומר שזה 10 דקות מתומצתות של קדושת בית המקדש. 10 דקות של שכרון חושים קדושה ומקודשת וכמובן כיסופים לבית המקדש.

לאחר מכן יצאנו ממתחם הכותל לכיוון תחנת האוטובוסים של שער האשפות. הרי אנחנו צריכים לתפוס שאטל למתחם התחנה. לא עברו 5 דקות השאטל הגיע ליעד לכיוון החניה. דבר המקל מאוד על מהלך היום ונותן הרגשה של הכל בסדר.

מהחניה של מתחם התחנה יצאנו לכיוון דרך חברון. איך אפשר שלא לסיים את יום הטיול הזה עם חומוס יהודי אוריגינאל עם נגיעות ניחוחות של ארץ ישראל. כמובן "חומוס הארץ" – מקום יחסית די חדש של אייל קורן, נגן תופים לשעבר של להקת תופי שמחה שפתח חומוס בכפר עציון הנמצא בגוש עציון.

חבר'ה, את החומוס ניגבנו לכיוון צד ימין – שנמשוך עלינו תמיד חסדים – אמן.

קייטנת תופי שמחה

בס"ד

שלום לכולם.

כידוע, החופש הגדול הגיע ואנחנו נמצאים בעיצומו. הן מבחינת של אירועים של בר מצווה בכותל והן מבחינת של קייטנות לילדינו במבחר העצום ורב שהמתנסים ובתי הספר השונים מציגים.קייטנת מתופפים בכותלאת הקייטנה הילדים מאוד אוהבים ומאוד מתרגשים לקראתה ולפי מה שאני רואה על ילדיי, הם מאוד אוהבים ללכת לקייטנה ומאוד אוהבים להשתתף ברוב הפעילויות – אם זה פעילות ספורט, או פעילות של מים כמו בריכה, או פעילות של יצירה, בלונים, מתנפחים, ריקודים, מעגל מתופפים ועוד הרבה והרבה.

אך הפעם איך שהוא התגנבה אליי קייטנה מסוג שונה, הילדים קוראים לה קייטנת תופי שמחה. מיד אסביר איך זה מתנהל. הילדים קמים מאוד מוקדם בבוקר, שאני אומר מוקדם אני מתכוון ל-4 ורבע בבוקר. טובלים במקווה קר להתרעננות הנשמה והגוף, ומיד נוסעים לקבר דוד המלך להתפלל תפילת נץ שחרית. זהו אחד המקומות האהובים עליי לתפילת שחרית.

לאחר התפילה עושים איזה קפה קטן שהחבר'ה של הכולל לילה מארגנים את מצרכיו, לומדים איזה לימוד קטן על פרשת השבוע או דיבורים של רבי נחמן במרסלב. בינתיים מגיעים רוב חברי להקת תופי שמחה, ואז כולנו יורדים לכותל עם תופים שופרות כדי לשמח חתני בר מצווה. כאמור הילדים איתנו לבושים בלבן מסורתי תנכי, עם כאפיה על הראש וגם מאורגנים עם תוף קטן ורצועה מתאימה למימדים של ילד. קייטנת תופי שמחה

כאשר מגיעים למתחם הכותל המערבי ממתינים לאירוע שיגיע, בזמן ההמתנה מנגנים מקצבים, לומדים תורה, שותים קפה, אוכלים ארוחת בוקר, מספרים סיפורי חברים, וכמובן הילדים איתנו שירגישו איך מתנהל יום עבודה של אבא. כמובן שהם מאוד נהנים וגם מרווחים קצת דמי כיס שיבזבזו בחופש הגדול. הרבה שואלים אותם "מה תרצו לעשות שתהיו גדולים"?, והם עונים "מתופפים בכותל כמובן".

תהלוכות בר מצווה בכותל הם דבר שרואים לא מעט ואולי אפילו דיי הרבה, אבל לראות ילדים בני 9-10 המתלווים לאבותיהם בלבוש לבן מסורתי עם תוף ושופר, ומנגנים, שרים ורוקדים לכבוד המשפחה והחתן, זה משהו שרואים רק פעם בשנה בחופש הגדול, בקייטנת תופי שמחה.

חוץ מתהלוכות  בר מצווה בכותל קייטנת תופי שמחה פועלת גם במעגלי תופים ברחבי הארץ, מה שאומר שהילדים מתלווים למעגלי מתופפים לסוגים שונים של הפעלות לקבוצות. האמת שהילדים דיי עוזרים, הם סוחבים את התופים, מסדרים אתם לפני כל הפעלה, והכי חשוב לראות אותם שמחים כי יש להם זמן איכות עם אבא.

חום טילים בכותל

בס"ד

שלום לכולם

אז מה אומרים?, בטח רובכם יושבים כרגע בבית או במשרד בעבודה עם מזגן ואומרים בליבכם – אין מצב לצאת החוצה. ברוב הארץ נמדדו טמפ' מאוד גבוהות וחלקן הגיעו אפילו ל-45 מעלות.

רוצה לומר לכם שבעשר שנות עבודתי באיזור הכותל המערבי בתהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, לא זכורה לי תקופה כל כך חמה ויבשה כמו החודש האחרון שהוא חודש תמוז-אב.

בדרך כלל חם או חם מאוד, אבל החום בחודש האחרון הוא כל כך קיצוני וכבד שפשוט חשבתי לכתוב מאמר על זה, כדי שאתם – המשפחות שבאות לחגוג בר מצווה בכותל תוכלו להתארגן כראוי ליום החם הזה – נפשית ורוחנית.

בקיצור ובקיצור מאוד – חשוב להביא המון מים לכותל, להביא בקבוק גדול של ליטר וחצי לכל משתתף, וכך לכולם יש מים לשעתיים שאתם הולכים לבלות בכותל. ליטר וחצי אמור להחזיק לשעתיים ואולי אפילו ליותר, אבל אין לקחת סיכונים בימים חמים.

רצוי מאוד להגיע מוקדם לאיזור בכדי לערוך תהלוכת תופים בכותל. כאשר מתחיל להיות חם בשעות מאוחרות יותר קשה מאוד להתנהל בתהלוכה ורוב האורחים פשוט רוצים שתהלוכת התופים פשוט תיגמר. שעות מוקדמות זה אומר להגיע עד השעה 9 וחצי – 10. לאחר השעות הללו מתחיל להיות חם מאוד ודביק. פשוט חבל לפספס תהלוכת תופים ושופרות או לקצר את התהלוכה בכותל בגלל חום של אמצע הקיץ.

מה שבאמת מרענן זה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא החום ומפה אפשר רק לרדת, אין עלייה נוספת. אומרים בגמרא שב- טו' באב טש כוחה של חמה ומשם הטמפ' רק יורדות. אז אנו במצב טוב ונקווה לירידה בקרוב מאוד.

שלא תבינו לא נכון, גם אנחנו צוותי מתופפים בכותל המערבי סובלים רבות בגלל החום הכבד, וזה בכלל לא פשוט להיות בחום הנוראי בחוץ מתחת לשמש יוקדת 5-6 שעות רצוף ועוד לסחוב תוף שמשקלו בערך 8 קילו ובנוסף שופר ענק שמשקלו קרוב לקילו.

אבל עזבו אתכם החום, ברגע שאנו עורכים תהלוכת בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות אנו שוכחים מהכל ולא מרגישים שום דבר חוץ משמחה עילאית שבוקעת רקיעי שמיים. מקווה שאת חווית תהלוכת התופים בכותל אנו מעבירים לכם משפחות יקרות בשמחה רבה גם כאשר שורר בחוץ חום של 40 מעלות.

בהזעה קלה.

מידה כנגד מידה

בס"ד

באחד האירועים החבלניים שהתרחש בכותל בזמן עשרת ימי תשובה, בו שערי השמיים פתוחים מתרועות השופר הנשמעות ברחבת הכותל המערבי נפצע קשה חייל בשם חננאל, הוא נורה מטווח קצר ע"י מחבל שערב לו בדרך. השעה היתה לפנות בוקר וזה קרה בסימטה נידחת שאין בה הרבה תנועה של אנשים. חננאל היה פצוע קשה ושכב על הריצפה שותת דם. לפתע פתאום הופיע כבדרך נס חייל ששהה בקרבת המקום ושמע מרחוק את היריות, הוא החליט לבדוק מה פשרם ולהפתעתו ראה חייל שרוע על הריצפה בתוך שלולית של דם. הוא חבש את פצעיו ומיהר לקרוא לעזרה. האמבולנס הגיע והחייל עלה יחד עם חחנאל בכדי לעקוב מקרוב אחר שלומו, החייל חיכה שהוריו של חננאל יגיעו ורק אז עזב את המקום. הוא בחר שלא להיזדהות בפניהם ונעלם.  חננאל ניצל בזכות הטיפול המיידי שקיבל בשטח ע"י אותו חייל אלמוני. כעבור זמן חננאל שוחרר לביתו כשהוא בריא ושלם. הוריו ניסו לאתר את החייל האלמוני אך ללא הצלחה. הוריו של חננאל פירסמו את הסיפור המדהים ברחבי קרית מלאכי וביקשו ע"י כך עזרה בלמצוא את אותו חייל במכתב צירפו שיר ושבח לבורא עולם על שהציל את בנם. כעבור שנה וחצי ניכנסה תושבת באר שבע לחנות בכדי לערוך קנייה במקום כשהיא נירגשת כולה ובקושי מצליחה לדבר פתאום הוציאה מפיה צעקה נירגשת "זה הבן שלי, זה הבן שלי".

היא סיפרה שלפני שנה וחצי חזר בנה הביתה וסיפר שהציל חייל שניפצע באורח קשה בחברון ושהוא ליווה אותו לבית החולים. בזכות השלט הזה אני יודעת בוודאות שזה הוא. האישה התקשרה לבנה וביקשה ממנו להגיע מהר לקרית מלאכי. השמועה התפשטה במהרה והתרגשות גדולה היתה באוויר החייל האלמוני הופיע וכולם ניפגשו והתרגשו מאוד. כשהגיע הרגע להיפרד ביקשה אימו של החייל האלמוני לדבר עם אימו של החייל הפצוע ביחידות. היא אמרה לה – "את יודעת, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו ניפגשות" סיפרה לה בהיתרגשות, לפני 22 שנה הגעתי לכאן לחנות בכדי לרכוש מוצר מסוים, הייתי אז בהריון והיה לי מאוד קשה. התפתחה בינינו שיחה אינטימית שבמהלכה סיפרתי לך שאני רוצה לעשות הפלה. ברגע ששמעת את זה גייסת את כל כוח השיכנוע שלך למנוע ממני לעשות את זה. סיפרת לי איזה אושר עצום זה, ואיזו זכות זה להביא חיים לעולם הרגשתי שאני לא מסוגלת לחשוב אפילו על זה יותר, ואת הכוח שנתת לי השתמשתי בו בכדי לעבור איתו את כל הקשיים.

החייל שהציל את בינכם בפיגוע בחברון, זה התינוק שנולד לפני 22 שנה אשר היגיע לעולם הזה בזכותכם. הקב"ה השיב לכם כגמולכם".

סיפור זה בא להמחיש לנו כמה אהבת ישראל היא קדושה וטהורה ואיזו זכות יש לנו צוותי מעגל המתופפים בכותל לשמח את העם הקדוש הזה ובפרט את חתני הבר מיצווה שמרגע זה הם הופכים להיות שותפים במצוות של העם היהודי.

מי יתן וניזכה להרגיש את האהבה והזכות הזאת בכל פעם שאנחנו מושיטים יד ליהודי.

שהשם יברך את כל העם הקדוש הזה אמן.