יצירת קשר

עליה לתורה בכותל

מתופפים או מחשבים

בס"ד

שלום לכולם

בטח אתם שואלים את עצמכם לאן נעלמתי כל כך הרבה זמן מבלי לעדכן את הפוסט. רוצה לומר שמאוד התגעגעתי לכתוב ומאוד רציתי, אבל לא היתה לי אפשרות לעשות זאת. לא מפני שהייתי עסוק עד לשמיים עם מעגלי מתופפים למינהם או תהלוכות בר מצווה בכותל, אלא משום שהמחשב שלי התקלקל.

מאוד קל לתאר את הקלקול ומאוד קשה היה לעבוד על המחשב. הקלקול נוצר עם מהלך השנים שהמחשב פתאום נהיה איטי מאוד. כלומר, כדי להכנס למנוע חיפוש של גוגל לקח לי 3 דקות, ומשם לעבור למייל עוד 2 דקות ואח"כ לכתוב מאמר שלא נדע, וכך חווית הכתיבה פשוט נעלמה. משהו שאמור לקחת קצת זמן לקח פי 10 זמן. והאמת זה הוציא את החשק לכתוב.

חשבתי על זה לא מעט, כמו שהמחשב נהיה איטי עם מהלך השנים, כך גוף האדם שלנו נהיה איטי כאשר אנו מתבגרים ומזדקנים. חשבתי מה לעשות עם המחשב, לזרוק אותו ואז לקנות מחשב חדש, כידוע היום מחירי המחשבים כל כך זול, או פשוט לתקן את המחשב. החלטתי לתקן את המחשב ולהוסיף לו את הדברים הנחוצים כמו יותר זיכרון. כמו גוף האדם, כאשר הוא נחלש, אנחנו לא זורקים אותו וקונים גוף חדש, אלא מטפלים בו, עוצרים לנוח, לוקחים תוספי תזונה כדי להשלים את המאגרים שהתרוקנו, כל גם אני החלטתי שחבל לזרוק משהו שאפשר לתקן, למרות המחירים הנמוכים של החדש.

אני חושב שאם כולנו פשוט נתקן את הקיים וגם נמחזר את כל הדברים הקיימים, כך כולנו נזכה לאנרגיה מתחדשת לא מחודשת. כי אנרגיה שמתחדשת כל הזמן יש לה חיות והיא מקבלת אופי וכיף לעבוד איתה ופשוט מעריכים אותה. ממש כמו גוף האדם.

אז חבר'ה, יש מחשב מתוקן, בעז"ה יעבוד עוד שנים רבות שבעזרתו אכתוב בפוסט על מעגלי המתופפים של תופי שמחה וגם על צוותי מתופפים של עליה לתורה בכותל בימי שני וחמישי. כמובן אעדכן, אכתוב ואוסיף תמונות חדשות על הפוסט של מקווה תוף שמי שרוצה להתעמק בהלכות ובניית מקווה יוכל ללמוד ולחוות בעז"ה

תודה לכולם ונשתמע

בר מצווה מרגשת

בס"ד

שלום לכל החברים, חוזר אליכם בפוסט חדש ומרגש. עליה לתורה בכותל שערכנו ממש לקראת חג הפסח.

את הבר מצווה הזו לא אשכח לעולם, משום שהיה בה משהו מאוד מיוחד ומרגש. משהו שלא רואים בכל יום. משהו שרואים אולי פעם בחיים או שומעים עליה באחד מהסיפורים המרגשים שהדודה מספרת, או קוראים עליה באחד מהסיפורים של הסופר ששמו הוא חיים ולדר.

זו היתה בר מצווה מאוד מיוחדת, מאוד אותנטית, מאוד מרגשת והעיקר מאוד שמחה וקדושה. עכשיו אוכל לספר לכם מדוע התרגשתי כל כך מ – "עוד בר מצווה בכותל".

את הבר מצווה הזו הפיקה מפיקת אירועים בשם רויטל רינה אזולאי שזו העבודה הראשונה שאנו עובדים יחד. עבודת הפקה מאוד מיוחדת ומאוד מקצועית מהפרט הראשון ואני מניח עד לפרט האחרון.

זו היתה בר מצווה של משפחה מאוד מבוססת מארץ אנגליה, אשר הגיעו לארץ ישראל לחגוג בר מצווה בכותל. נשמע פשוט כמו מאות משפחות מחו"ל אשר מגיעות לארץ לחגוג בר מצווה בכותל. אבל המשפחה הזו וחתן בר המצווה הזה היו מיוחדים ומרגשים במיוחד.

לחתן בר המצווה הזה היה חלום לחגוג את הבר מצווה בכותל ו…… לשלב עוד בר מצווה של ילד שהוא לא ראה מעולם ולא פגש מעולם. והחלום שלו היה לחגוג עם ילד זה בר מצווה בכותל, כאשר לילד זה ומשפחתו אין אמצעים כספיים לחגוג בר מצווה, כאשר ישנם עלויות כבדות כמו קניית תפילין וציצית, שכירת אוטובוס, צלמים לבר מצווה, מתופפים לבר מצווה, גם לכותל וגם לסעודה שכלל גם מעגל מתופפים לילדים, מסעדה על רמה עם תפריט שף.

את החלום הזה הילד האנגלי ששמו הוא גו'ש אליה מרגו ממש בארץ ישראל, והוא חגג בר מצווה בכותל עם ילד עם תסמונת דאון בשם מנחם קלמנט גמבש. כל יום הבר מצווה החל משעות הבוקר בכותל ועד לשעות אחרה"צ במסעדה גו'ש בילה עם מנחם.

עכשיו אספר לכם את הצד שלי – כאשר הגעתי לכותל לערוך תהלוכת תופים ושופרות למשפחה שהגיעה מאנגליה הבחנתי שישנם שני סוגים של אנשים. סוג אחד של המשפחה של גו'ש שהגיעו מאנגליה שכולם הם אנגלים כבדים מחויטים. והסוג השני הם חבר'ה מהיישוב עופרה שנמצא באיזור לב בנימין והמשפחה של מנחם גמבש.

לא הבנתי את הקשר בין שני סוגי האנשים, אבל תיארתי לעצמי שאולי הם חברים או משפחה קרובה – רחוקה מאוד. כבר בזמן תרועות שופרות בכותל הרגשתי שנפתחו שערי שמיים ותהלוכת התופים היתה מאוד מרגשת וגם לראות את גו'ש ואת מנחם עומדים מתחת לחופה ביחד וצועדים לקראת הכותל באמצעות תופים ושופרות להנחת התפילין ולהוצאת ספר התורה. משהו לא הסתדר לי עם שני קצוות האנשים אבל היה מרגש והמשכתי הלאה.

רק במסעדה נפל לי האסימון. לפעמים קורה לנו שאנו מרגישים עוצמה מיוחדת וחזקה ולא יודעים איך להסביר ולמה. זה מה שקרה לי בכותל כאשר היה חזק במיוחד אבל לא הבנתי למה. במסעדה הבנתי את כל הקשר המיוחד הזה בין גו'ש לבין מנחם ועל חלומו של גו'ש לחגוג בר מצווה בכותל עם ילד נוסף עם תסמונת דאון חסר אמצעים.

מה שיש לומר הוא יישר כוח גדול. מאוד מרגש לראות את עם ישראל כך. וברגעים כאלו הגאולה ממש נראית קרובה ותיכף תגיע אלינו במהרה.

אמן.

אבידת בת מלך

בס"ד

שלום לכולם

חדשות משמחות אני הולך לספר לכם חברים יקרים.

באמצע כל הבלאגן של עירעור מדינתנו הן מבחינת יחסי ערבים – יהודים, והן מבחינת חוסר יציבו הממשלה, והן מבחינת של פחד האנשים להגיע לכותל כדי לחגוג בר מצווה בכותל עם מתופפים ושופרות – נולדה לי בת מתוקה ומקסימה בחסדי השם.

לאחר חמישה בנים מקסימים ומתוקים סוף סוף נולדה לי בת בשעה טובה ומוצלחת – לכן חשבתי לקרוא למאמר "מעשה מאבידת בת מלך".

אז נכון, לא פשוט בתקופה האחרונה במדינתנו הקטנה והקדושה. יש חוסר יציבות והרבה חוסר וודאות לאיפה כל מה שקורה הולך – בקיצור לאיזה כיוון נושבת הרוח?, ומי באמת דובר אמת?.

אבל, חייבים להיות אופטימיים, וחייבים להאמין באמת, כי רבי נחמן אומר שלשקר אין רגליים ותמיד האמת תרצה לצאת החוצה, האמת ממתינה בשקט ואז ברגע אחד של אמת היא פורצת החוצה. בעולם של שקר, שהרבה אנשים שמנהלים כביכול את מדינתנו הקדושה לא דוברים אמת, גונבים, אונסים, ורצים אחרי תוואת בצע וממון. אנו, עם ישראל הקטן והקדוש חייב להאמין באמת וחייב להאמין שבסוף יהיה טוב והכל ישתנה לטובה.

בסוף יהיה ראש ממשלה שדוגל באמת וסוף סוף באמת ירצה בטובת העם ובכלכלה נכונה לאנשים שהם קשיי יום. בסוף יהיה נשיא מדינה שלא מפחד מאף אומה בעולם ואומר את האמת כי רק האמת נכונה לכם ישראל. בסוף יהיה שר חינוך שיחשוב שללמד את עם ישראל ערכים ומורשת של העם היהודי ותורה זה יותר טוב מלימוד של ארצות שונות של רחבי העולם שזה לימוד של גויים. בסוף יהיה משמעת בכנסת ומי שידבר על להשמיד את עם ישראל ייכנס לכלא לתקופה בלתי מוגבלת. בסוף יהודים יקרים יגיעו לירושלים לערוך עליה לתורה בכותל עם תופים ושופרות. בסוף יהיה שמח.

בסוף עם ישראל ימצא את בת המלך שזו הנשמה של ישראל, השכינה של עם ישראל, האמת של עם ישראל בכל אחד מאיתנו. כמו בסיפור של רבי נחמן מברסלב שבסוף בת המלך נמצאה.

אז, איפה היינו?, נולדה לי בת מקסימה ומתוקה. מצאתי את בת המלך האבודה.

 

 

עם ישראל מתחזק באמונה

בס"ד

מה קורה פה? איך זה יכול להיות שהכל מתהפך ואין שליטה? איזו אמונה חזקה אנו צריכים בשביל לשרוד את חבלי המשיח האלה?. הכל רועד,  הכל לא ברור, טובחים בנו בארצנו ואין מי שיגן עלינו חוץ מהשם. חוץ מהאמונה הפשוטה שכל מה שקורה זה ממנו יתברך. מה שאני עושה במצב כזה, זה לנסות להבין שכל המחבלים הם המקל של השם בכדי שנתעורר לאמת –  "שאין עוד מלבדו" ואת כל השאלות והמבטים שלנו אנחנו צריכים להפנות רק אליו, ולבדוק איפה אני יכול להשתפר. שופר למשל הוא צר למטה ומתרחב למעלה – "מהמיצר קראתיך השם" השופר פותח שערי שמים וגם התפילות שלנו, הכוח הכי חזק של עם ישראל זה כוח התפילה. לא בכדי הרבה יהודים באים לכותל להתפלל ולערוך תהלוכת תופים ושופרות לחתני הבר מיצווה בכותל שם שוכנת השכינה הקדושה, ליד קודש הקודשים.

מתופפים בתהלוכת כותל

מתופפים בתהלוכת כותל

קשה לראות שהכל לטובה כי אנחנו מצומצמים בראיה גשמית, אך בראיה רוחנית אין רע יש רק טוב,  בעולם האמת יש רק טוב, וצריך לסמוך על השם בעיניים עצומות. כי אנחנו הילדים שלו והוא אוהב אותנו ואם הוא החליט לקחת מישהו, זה מפני שהוא סיים כאן את התיקון שלו. מה שאני שואל זה – מה קורה עם הכאב והחלל שמשאירה אותה נשמה לאהובים שלה? איך מיתמודדים עם זה? (שלא נדע) זה הקושי כי מי שהיסתלק נימצא בעולם שכולו טוב. גם כאן צריך אמונה בהשם. לאן שלא נפנה את המבט שלנו נצטרך להחזיק באמונה. אז עם ההבנה הזאת והאמונה נגיע לכותל המערבי ולא ניתן לפחד לנצח אותנו אלה נשמח, נשיר, נירקוד, נצעק לשמיים ונמשיך הלאה לקיים תהלוכות בר מצווה בכותל אפילו שאי שם ברקע קיים "איום" של הרוע.  צריך לדעת שהמצוות שלנו שומרות עלינו,  שזאת הארץ שלנו ופה אנחנו הכי מוגנים כי אבא שומר עלינו ואם נפסיק לחגוג אז הפסדנו בגדול ונפלנו, וזה לא מה שהשם רוצה, הוא רוצה שנרים ראש ונמשיך לחיות בשבילנו ובשביל אלה שנירצחו על קידוש השם ועל קידוש הארץ. אם ניתפחד אז נעביר אליהם את הכוח שלנו ואם נמשיך הלאה בחיים שלנו אז הכוח ישאר בידינו.

שניזכה תמיד להחזיק באמונה ולהיות בשמחה תמיד.

אמן כן יהי רצון.

 

תמיד אפשר לתקן

בס"ד

היו היה פעם בחור רחוק מאוד מדרך התורה והמצוות, כשגדל והיה בזכות עצמו הוא טס ליפן ועבד שם לפרנסתו. הוא סחר שם בסחורה לא שלו והיה מפריש לעצמו רווחים מבלי שישימו לב, מפני שהוא החליט שלא מעריכים את עבודתו מספיק לכן הוא הוסיף את מה שחשב שמגיע לו. אותו בחור לא חשב שמה שהוא עושה זה גזל גמור מפני שמושג זה לא היה קיים אצלו. הוא תירץ לעצמו את הגניבה בשם השלמת הכנסה. כך הוא נהג במשך שנים רבות ללא כל יסורי מצפון.

כעבור מספר שנים הוא החליט לחזור לארץ ישראל והחל לעבור למחייתו באיזור הכותל המערבי בעסקי תופים ושופרות. עם הזמן הוא התחזק בדרך האמת וחזר לה'. הוא נעשה בעל תשובה גמור. משהתחיל ללימוד תורה הוא הבין שעבר על איסור חמור מהתורה ולא היה מסוגל להירגע. כעת בשביל לעשות תשובה הוא חייב להחזיר את כל הכסף שגנב לאותו אדם אחרת הוא עלול לחזור בגילגול בשביל לתקן עון זה. הוא החל לחפש את בעל הבית שלו בסין אך החברה שעבד בה ניסגרה ולא היתאפשר לו להגיע לאותו אדם.

הוא החליט לפנות לרב שלו והיתייעץ איתו מה לעשות "כבוד הרב אני חייב סכום עצום לאדם שאינני מוצא, מה עלי לעשות?" ,הרב השיב לו שיש פיתרון בהלכה לגבי מקרה כזה אך צריך בית דין שיקבע, בשביל זה דרושים לו שבועיים.

אותו בעל תשובה יצא מהרב לקח את ספר התהילים שהיה מונח בכיסו והחל להיתחנן בדמעות לבורא עולם שיעזור לו לתקן את החטא הנורא הזה.

ביום שני שבוע לאחר מכן הלך כהרגלו לאיזור הכותל המערבי לערוך תהלוכה של מתופפים ושופרות ואחד המוזמנים של חתן בר המצווה היה לא אחר מהבעל בית שלו מסין, הוא היה המום ושמח שהתפילה שלו נשמעה. בסוף התהלוכה כאשר תרועות השופר פילחו את שערי השמיים ניגש הבעל תשובה לאותו אדם וסיפר לו את כל מאורעות העבר, שגזל ממנו סכום כסף אדיר שאיננו יודע אפילו מהוא ושהוא רוצה להחזיר לו עד הפרוטה האחרונה כשדמעות של חנק והתרגשות תלויות בעיניו. השיב לו הזקן ואמר:" ברוך השם יש לי כסף ואיני צריך שתחזיר לי, אני מוותר ומוחל לך בכל ליבי על כל הגזלות שלקחת ממני, לך לשלום". הקלה עצומה ניכנסה בליבו הם ניפרדו בחיבוק לשלום. בעל התשובה התקשר לרבו וסיפר לו שהקב"ה עשה לו משפט ושאינו צריך את בית הדין . "שאל אותו הרב נו ומה פסק?" – הזקן ויתר לי על החוב בלב שלם. "מה איך זה יכול להיות, הצלחת להשיג אותו?"  "לא כבוד הרב השם שלח לי אותו עד אלי לאחר שיצאתי מביתך באותו היום קרעתי את השמיים בתפילות והיום בזמן התהלוכה בכותל שערכתי תהלוכה עם תופים ושופרות הוא הופיע והיה אחד מהמוזמנים של חתן הבר מצווה. ניגשתי אליו בסוף התהלוכה וסיפרתי לו את כל הסיפור, הוא מחל בלב שלם. ברוך השם שזכית לתקן.

מתופפי הכותל בדרך לאומן

בס"ד

שלום לכולם

התרגשות גדולה, בעוד כמה שעות יוצאים למסע רוחני גדול מאוד מאין כמותו – נוסעים לרבי נחמן מברסלב.

ראש השנה יחול בעוד 3 ימים, יום הדין אשר יהיה יום התחלה חדשה לכל עם ישראל, לכל עם ישראל כי כל עם ישראל צדיקים, קדושים וטהורים.

את המסע הגדול אנחנו מתחילם בכותל. נגיע לשמח חתן אשר יערוך עליה לתורה בכותל עם תופים ושופרות  – אין התחלה יותר טובה מזו כאשר נשמח, נרקוד, נשיר, נתעלה לאנרגיות עילאיות ואז היישר לשדה תעופה בן גוריון בדרך לרבי נחמן מברסלב אשר ציונו נמצא באומן שבאוקראינה.

בראש השנה אנו נשמע שופר, אשר שמיעת תרועות השופר הם דבר עצום וקדוש. בכל השנה אנו תוקעים בשופרות בתהלוכות של בר מצווה בכותל, מבקשים בקשות, מתפללים על עם ישראל, מברכים את החתן ופותחים שערי שמיים, אך בראש השנה תרועות השופר הם דבר עצום וקדוש והם מעוררות לפתיחה חדשה. זמן תרועות השופר בראש השנה נקרא מצב של "דורמיטא", כלומר כל השנה החולפת – חלפה, ועכשיו זה זה חדש שכל הנשמות מתחלפות ונוצרת נשמה חדשה אשר כל מה שנבקש באותו הזמן הוא אשר יהיה, מכאן אנו מבינים שזמן זה הוא זמן קדוש, עילאי, ומאוד עצום לכל נשמה אשר רוצה שינוי ודברים חדשים לשנה החדשה, זה הזמן גם לבקש להתנער מכל מיני הרגלים ישנים אשר אנו לא רוצים שילוו אותנו בשנה החדשה.

כאשר נגיע לאומן לציונו של רבי נחמן מברסלב, נתפלל על כל ישראל, על קרובינו, משפחתנו, ועל כל מי שצריך ישועה – אם זה רפואה, חתונה, ילדים, בית, פרנסה והרשימה עוד ארוכה. זה המקום לכל הישועות, רבי נחמן מברסלב הבטיח שמי שיבוא אליו בראש השנה וייתן פרוטה לצדקה ויאמר את תיקון הכללי שהוא בנוי מעשרה מיזמורי תהילים הוא יוושע מכל הדינים ויקבל את כל הישועות.

בסוף חג ראש השנה מתקבצים בציון כל מתופפי הכותל לנגינה מיוחדת ועוצמתית עם מקצבים מיוחדים ושירים של אומן ושל עם ישראל והשמחה מאוד גבוהה ומאוד חזקה – דברים כאלו אפשר לחוות רק באומן.

שתהיה שנה טובה לכולנו, שנת אושר, שמחה, אהבת החבר, וכל הישועות לכל עם ישראל.

 

משפט צדק של מתופפים

בס"ד

ברגע שדנים אותנו דין של אמת, עלינו לשיר ולרקוד אפילו שכביוכל "הפסדנו", כי באמת לא הפסדנו כלום אלה הרווחנו אמת וצדק, ואולי כיוון אחר בחיים.

מעשה במתופף בכותל – יוסי שמו, שהתחיל לעבור בתהלוכות של בר מצווה לכותל ורצה ברכה מהרב שלו שיתפלל להצלחתו, הוא תרם סכום כסף לישיבה שגם האברכים יתפללו עבורו, וכך התחיל את דרכו עם שקט פנימי בלב. לאותה ישיבה פנה במקרה גם כן חבר שלו יצחק, וגם הוא החליט לפנות לעסק של תופים ושופרות בכותל וגם כן ביקש ברכה מהרב, וגם תרם סכום כסף נכבד ופנה לדרכו עם אמונה בליבו שעשה את הדבר הנכון עבור העסק שלו.  איש לא ידע על רעהו. ליצחק היתה הצלחה מרובה בעסק ואילו ליוסי לא היו אירועים בכותל בכלל. יום אחד הם ניפגשו בתהלוכה בכותל ושמחו לראות אחד את השני, יוסי שאל יצחק "מה אתה עושה פה?", "אני עושה תהלוכות לכותל לחתני בר מצווה, ואתה – מה אתה עושה פה, באת להיתפלל?" לא אמר :"גם אני מתופף בכותל". שניהם הופתעו מאוד וחשש קטן התחיל לכרסם בליבו של יוסי. הוא התחיל לעקוב אחריו בכדי לראות למי יש יותר אירועים. יוסי גילה שיצחק עושה הרבה תהלוכות שמחות לכותל ואילו אליו בקושי פונים, הוא ניגש לרב שלו והוסיף עוד סכום כסף עבור התפילות שיתפללו על הצלחת העסק שלו, וקיווה שהפעם זה יצליח. הטלפון עדין דמם. יום אחד החליט ללכת לישיבה וללמוד קצת ונישאר לתפילה, שמע שהרב מתפלל עבור יצחק שיצליח בעיסוקיו ונדהם לגלות שגם עבורו הוא מתפלל. אך התפילות נענות עבור יצחק בלבד וכלל לא עבורו, כעס יוסי בליבו ורצה לדעת מה הדין של זה, הרי הוא משלם עבור התפילה  להצלחת העסק שלו ולא ניראה דבר באופק, האם מותר לו לדרוש את כספו חזרה.אירועים בכותל

פנה יוסי לדיין ושאל האם הוא יכול לקבל את הכסף חזרה על ה"עוול" שנעשה לו, ענה לו הדיין: תפילה להצלחה אינה דווקא אמורה לענות על הציפייה האישית שלו אלה שהאמת תצא לאור ואם מן השמיים החליטו לא לפתוח את ההצלחה שלו בעסק של עליה לתורה עם מתופפים, הרי שאולי יעודו הוא בתחום אחר ואל לא להיתייאש". אכן יוסי החליט לפרוש מעסק התופים והשופרות בכותל ופתח חנות לספרי קודש. מהיום שחנותו ניפתחה היא נשאה פירות של הצלחה ללא צורך בפירסום כלל. כעבור שנה שמח יוסי שהדין בשמיים נעשה, והבין שאפשר להיתפלל עבור כל אחד מישראל והשם הוא זה שמחליט, ועושה משפט של צדק.

פני משיח לכותל

בס"ד

האם באמת אנו, עם ישראל הקדוש והיקר מוכנים לקבל את פני המשיח בליווי תופים ושופרות אל בית המקדש?.

שאלה מעין זו עולה הרבה פעמים בשיחות שאני מנהל עם חברים או משפחה, אך לאחרונה היא עולה בתדירות גבוהה ביותר, לאור המצב המלחמתי בעזה.

הרבה אנשים שואלים את עצמם ואת הסובבים אותם, אם זה חברים, משפחה או סתם אנשים מזדמנים, האם אנו ראויים ומוכנים לקבל פני משיח?, האם זה הזמן או שעם ישראל צריך לעבור תלאות נוספות בדרך?, אל הזמן הנכסף שהוא בית המקדש.

לפי מה שהרבה אנשים מרגישים ע"י שיחות מזדמנות שאני מנהל איתם, זה הזמן לגאולה האחרונה של עם ישראל. עם ישראל נמצא בתקופה של התעוררות רוחנית גדולה מאוד, ואנו ממש מרגישים אותה וחווים את סיפורי הניסים – ברור שיהיו כופרים שיאמרו שהכל זה רק צרוף מיקרים, אבל התחושה החזקה והברורה והאיתנה שיש מי שעומד מאחורי כל סיפורי הניסים.

עם ישראל מתחזק באמונה, אנו רואים זאת ע"י חיילים שמתפללים לפני כל מבצע שהם עושים, רואים זאת גם ע"י לבישת ציציות של חיילים – שזה באמת השחפץ העיקרי, ובכלל אפשר לראות בכל הסרטונים המופצים את כל המפיצים שעושים עבודת קודש אשר באים לתמוך, להפיץ, לחזק ברוחם ובנפשם את חיילי צה"ל ע"י נטו שמחה – אשריכם ישראל.

גם בעורף אנו שמים לב לתופעה של תפילה על החיילים, ואפילו כל אזרח לקח על עצמו חייל פרטי משלו שעליו הוא מתפלל. דבר בלתי יאומן שכל עם ישראל אומר תהילים על כלל חיילי צה"ל. בנוסף לאמירת תהילים של עם ישראל על החיילים ישנה תפילה מיוחדת להצלחת חיילי צה"ל בזמן פתיחת ארון הקודש בכל בתי הכנסיות.

אז מה אתם אומרים?, עם ישראל מוכן לקבל פני משיח עם תופים ושופרות לכיוון בית המקדש. לצאת סוף סוף מהגלות שאנו נמצאים בה, להיות באהבת חינם, וסוף כל סוף לקיים את כל התורה כולה מאהבה.

זה הזמן לגאולה הקרובה, והיא כל כך קרובה, שפשוט לא נשים לב שהיא קרתה. פשוט, מתוך תהלוכת בר מצווה בכותל, נתקדם עם התהלוכה לכיוון בית המקדש, נתקע בשופרות, נשיר שירים, ונגיד איך זה לא קרה קודם.

 

בדרך לחגיגת בר מצווה בכותל

בס"ד

כולי התרגשות עולה לטיסה של חברת אל על בדרך לחגיגת בר מצווה בכותל של האחיין שלי. אני לא מאמין איך הזמן עבר, והוא כבר הולך להניח תפילין בירושלים, עיר הקודש ועוד בכותל שהוא קודש הקודשים. אני מסתקרן ממש נוכח הסיפור שאחותי שיתפה אותי שהולכת להיות הפתעה בדרך לכותל, היא לא הסכימה להגיד לי מה היא, אבל כמו שאני מכיר את אחותי זה הולך להיות משהו עוצמתי וחוותי. השעה 12:00 בצהריים ואני מנסה להכין את עצמי לטיסה הארוכה שעוד עומדת לפנינו.

אני עדיין מעכל את החוויה המדהימה שעברה עלי לפני מספר שעות בדרכי מניו יורק לשדה התעופה קנדי בדרך לארץ הקודש.

אמי ניפטרה לפני מספר חודשים והשתדלתי להיות נוכח בכל התפילות מאז בכדי להגיד עליה קדיש, האתגר הלא פשוט שעמד בפני בטיסת פנים הזאת היה לא פשוט כלל. הטיסה התעכבה וזמן אמירת הקדיש התקרב לא ידעתי מה לעשות כולנו כבר יושבים בתוך המטוס אך עקב מזג האויר הסוער אנחנו לא ממריאים. חשבתי לרדת מהמטוס הרי טיסה אחרת אפשר להזמין, אך את הזמן אם אחמיץ את אמירת הקדיש לא אוכל להזמין אחר במקומו, ניגשתי לדיילת וביקשתי לרדת מהמטוס, היא אמרה שהיא מצטערת אך אנחנו כבר על המסלול ולא ניתן לרדת כאן.

כל רגע הצצתי בשעון, והזמן הלך והתקרב מה נעשה?, חשבתי בליבי אולי יש בטיסה הזאת מספיק יהודים למניין?, זאת היתה תיקוותי האחרונה, אומנם לא ראיתי מישהו דתי אך זה לא אומר כלום. קמתי מהכיסא שלי והתחלתי להיתהלך הלוך ושוב מתבונן סביבי מנסה לאתר את אחי היהודיים. רק אדם אחד היה נראה לי יהודי וגם לגביו לא הייתי בטוח, אזרתי אומץ ושאלתי אותו האם הוא יהודי, והוא ענה לי כן וקפצתי משמחה, סיפרתי לו שאני מחפש יהודים למניין, הוא אמר תקרא לי כשתצטרך.  המשכתי בחיפושים, והנה הגעתי לארבעה יהודים, זה היה כמו למצוא יהלומים יקרי ערך. רוב היהודים שמצאתי אמרו שהם לא דתיים ואין להם מושג איך להתפלל, אך למרות זאת הם שמחו לעזור. הזמן הלך והתקרב ואיתו המתח הלך וגבר, היה נראה לי שנגמרו היהודים במטוס, הלכתי ממושב למושב ושאלתי :"סליחה האם מישהו מכם יהודי?" מדי פעם משהו ענה לי :"כן אני יהודי". הצלחתי להגיע לשבעה אנשים סה"כ, הייתי צריך עוד שלושה, שבלעדיהם אין מנין. אחד מאנשי הצוות הציע את עזרתו וקרא בכרוז "דרושים יהודים לתפילה במניין". הייתי נבוך מהמעמד, אך הרגעתי את עצמי בזה שאמרתי בליבי שזה לשם שמיים.

אדם נוסף הופיע ואמר גם אני יהודי, והנה יש לנו שמונה יהלומים יקרים, התחלתי להתרגש נוכח הסיכוי שיתקבץ לו מניין בדך כמעט בלתי אפשרית. משהו שמאוד רצה לעזור אמר "שחבר שלו חצי יהודי", זה נכון שאלתי את חברו, " לא לא ממש" ענה. הייתי מאוכזב והסתובבתי ללכת משם לפתע אמר "סבתא שלי הייתה יהודייה", מי? "אמא של אמא שלך?" -"כן אבל זה לא אומר, נכון?", בטח שזה הופך אותך ליהודי.

"מה אני יהודי, אתה בטוח בזה? אני לא מאמין שלא ידעתי מזה", אולי האיחור בטיסה לכיוון חגיגת עליה לתורה בכותל היה רק בשביל הרגע הזה……

היגעתי כבר לתשעה והמיניין עוד לא שלם מה האעשה?

אולי מישהו מאנשי הצוות יהודים? אך לא היו יהודים ביניהם. הבנתי לאט לאט שכנראה יש רק תשעה יהודים על הטיסה הזאת ולצערי לא אוכל להגיד קדיש על אימי. ואז לפתע מישהו מבין הנוסעים שריחם עלי ממש הודה בפני שהוא יהודי, "למרות שכששאלת אותי מקודם עניתי לך שאני לא יהודי, אני מבין עכשיו את המשקל של להיות יהודי ואני מוכן להיצטרף למניין", לרגע חשבתי שהוא עובד עלי או שהוא פשוט רוצה להיות נחמד אלי. אחרי שפני נפלו כמעט לריצפה. קצת חקרתי אותו "האם אמך יהודייה?".

"כן שם המשפחה שלה לפני הנישואין  הוא ברקוביץ, "ואז ניתן לי האישור על יהדותו. קפצתי מרוב שימחה על שהשם זימן לי מניין, כאילו קיבלתי את הבשורה הכי משמחת בחיי.

 

מתופף לכותל והפקיד בבנק

בס"ד

אילו היינו יודעים את ההשלכות של המעשים שלנו, עד כמה עלינו לפתח רגישות והקשבה על כל מילה, דיבור ומעשה היינו נזהרים ושוקלים היטב כל מילה היוצאת מפינו. לפעמים מעשה קטן שעשינו מבלי לשים לב יכול לפגוע לשנים רבות ואנחנו אפילו לא מודעים לו, ומעשה שהיה כך היה:

היו היה פעם יהודי פשוט שהתפרנס למחייתו בנגינת תופים ושופרות בכותל, אישתו ניהלה את עינני הבית והסירה דאגה מליבו בכל הקשור לניהול השותף היומיומי. באחד הימים הייתה צריכה ללכת לבנק ולהפקיד צ'ק חשוב. אך עקב עיסוק בעיניין אחר לא יכלה לעשות זאת ושלחה את בעלה המתופף, היא אמרה שהיא מצטערת אך זה ממש חשוב  ושזה היום האחרון שאפשר להפקיד את הצ'ק. "זה לא אמור לגזול כל כך הרבה זמן" אמרה והמשיכה לעיסוקיה. הבעל המסור הסכים בשמחה כי הוא ידע כמה היא מודעת לחשיבות העבודה שלו והיא מבקשת את העזרה הזאת בפעם הראשונה.  המתופף הפשוט עמד בתור לבנק וכשהגיע תורו לקבל את השירות והוא הסתכל על הפקיד ופניו החווירו. היה זה המורה לחשבון אשר ביזה אותו בפני כל הכיתה  לפני 15 שנה ולא פעם אחת אלה מספר פעמים. המורה לא זיהה את תלמידו והתייחס אליו כאל שאר הלקוחות, המתופף שלנו לא ידע האם  זה הרגע להגיד לו על הצער שגרם לו, ושבכל יום כיפור כשהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיסלח ויכפר לכל האנשים שפגעו בו הוא לא מצליח למחול לו בלב שלם, והכאב והצער ממשיכים ללות אותו עוד שנה ועוד שנה. ולכן החליט לרפא את הכאב שלו ע"י שמחה, כי תופים ושופרות לילדי בר מצווה בכותל משמחים מאוד את עם ישראל, והוא בחר להוסיף שמחה לעולם ולא עצב. אך הנה הקדוש ברוך הוא זימן אפשרות לרפא את הכאב שבלב והוא החליט שזה לא במקרה המפגש הזה ושזה הזמן והמקום אפילו שהוא לא היה בוחר בסיטואציה הזאת. המתופף פתח פיו ואמר: "דע לך מר ראובן שלפני 15 שנה כשהייתי נער למדתי אצלך בכיתה חשבון ומשום מה החלטת להיטפל אלי ולבזות אותי מספר פעמים בפני כל הכיתה ואיני מצליח לסלוח לך על זה, אני ממש רוצה אך איני מסוגל והנה הקדוש ברוך הוא סיבב והפגיש בינינו בכדי שאולי נצליח לעשות תשובה אחת ולתמיד". הפקיד פרץ בבכי מר וכל האנשים בבנק לא הבינו מה קרה, הוא אמר למתופף: "אני נשוי כבר בפעם השנייה עקב עקרות קשה, אישתי הראשונה מאוד רצתה ילדים אך ביגלל העקרות שלי ניפרדנו. הרופאים אמרו שאין לי סיכוי ואני לא יכולתי לקבל את הבשורה המרה", הלכתי לרב שלי לקבל ממנו עצה וברכה והוא אמר: "הסיבה שאתם לא ניפקדים היא בעקבות הקפדה גדולה מאוד של מישהו אליך, וברגע שתעשה תשובה אמיתית מכל הלב הדין ישתנה לחסד ב"ה והכל יסתדר לטובה". הפקיד ביקש סליחה ומחילה, המתופף סלח לו והבין שהוא קיבל עונש חמור מאוד ושאין טעם להוסיף. העונש היה גדול מאוד ואפילו ציער אותו לשמוע, מה הקפדה על יהודי יכולה לעולל.

לפתע כל הכעס שלו נהפך לרחמים גמורים והוא החל לבכות יחד עם הפקיד שינהם התחבקו ובקשו סליחה אחד מהשני, המתופף הבין ששמחה אמיתית באה כשהלב באמת נקי ומאז הוא מקפיד לא להקפיד על אף יהודי. כעבור עשרה חודשים הרים ראובן הפקיד טלפון למתופף וביקש ממנו לבוא לתופף לו בברית של התאומים שנולדו לו. המתופף זינק ממקומו משמחה ובא לברית תקע בשופר בירך את המשפחה היקרה ופתח במחרוזת עם תופים ושירים שכל עם ישראל אוהב ומכיר והיה שמח שמח.

מאז הם ניהיו חברים טובים ומספרים לכולם את הסיפור המרגש שלהם למען תיגבר האהבה בישראל. אמן כן יהי רצון