יצירת קשר

סיפורי מתופפים צדיקים

דיג מתופף בכותל – חלק ב

בס"ד

המשך מפעם קודמת…

האם חברנו היהודי יתן את הדג למוכתאר הערבי, אשר שומר עליו מפרעות כאשר הוא משמח חתני בר מצווה בכותל?, האם הוא יוותר על סעודת הפורים שלו, וייתן את הדג למוכתאר הערבי?

שופרות לכותל בפתיחת שערי שמיים

שופרות לכותל בפתיחת שערי שמיים

מחשבות רבות הטרידו את חברנו היהודי בשובו מן הים אל מקום מגוריו – הרובע היהודי שבירושלים. בסופו של דבר, לאחר התלבטויות עצומות בינו לבין עצמו החליט שלא למסור את הדג למוכתאר הערבי, אך אמר בליבו שבפעם הבאה יתן למוכתאר מנה אחת כפליים כאשר ילך שוב פעם לדוג דגים בים, וכך יסיר את דאגתו מן העולם.

אבל כבר מהשמיים החליטו שדג גדול ושמן זה, שהיהודי המשמח שלנו תפס, יביא לו רק צרות צרורות. כנראה, אחד מן החבר'ה הערבים האחרים הריח את ריחו של הדג שמילא את חלל האוויר, אותו הכינה ביתו של היהודי. מלשן אשר מן הסתם הוא בן בניו של המן הרשע אשר רצה לאבד את היהודים. כך הלשין למוכתאר הערבי כי היהודי, אשר הוא שומר עליו בזמן עליה לתורה בכותל, עם משפחות אשר באות לחגוג בר מצווה, רימה אותו ולא נתן לו את הדג.

הגיע המוכתאר הערבי אל ביתו של חברינו המשמח היהודי והטיח בו אשמות כבדות. ולבסוף אמר לו – "האם זה נכון שתפסת דג ולא נתת לי את חלקי?" לחברינו היהודי היו מחשבות טובות, וזה לא נכון שהוא רצה לרמות אותו, אלא רק להשתמש בדג לסעודת הפורים, ובפעם הבאה להחזיר כפל כפליים. זה מה שהוא ניסה לומר למוכתאר הערבי.

אך המוכתאר הערבי הגיב בזעם, ואמר לו, איך אתה לא מתבייש לרמות אותי כך, לקחת את הדג לעצמך ולא לתת לי שום דבר, ולא לומר לי שום דבר. אני שאני שומר עליך מפרעות של ערבים אחרים בזמן שאתה וחבריך מנגנים בתופים ושופרות לחתני בר מצווה, ועורכים תהלוכות לכותל. אני שומר עליך וככה אתה גומל לי?.

חלילה לי מלרמות אותך, אמר היהודי, והתחיל לספר לו על חג הפורים שממשמש וכל רגע מגיע. הוא סיפר לו את כל מגילת אסתר, ואיך העם היהודי ניצל מציפורניו הרשעות של המן הרשע. המוכתאר הערבי לא הבין למה היהודי מספר לו את כל קורות המגילה, ואמר לו שהוא כבר אכל אוזני המן השנה במילוי פרג. אבל מה זה קשור לזה שהוא רימה אותו ולא נתן לו את הדג. אתה רוצה שאני לא אשמור עליך בזמן שאתה עורך בר מצווה עם מתופפים בכותל?, אמר הערבי.

היהודי ניסה לומר למוכתאר הערבי שהחודש הזה הוא מזל דגים, וכי לכל חודש ביהדות יש מזל מיוחד משלו. וכי חודש דגים הוא חודש רב משמעות, כי השם שומר עלינו מכל מיני פורענויות, ועיני השם תמיד פקוחות עלינו והוא שומר עלינו ומשגיח עלינו, על יהודים מסכנים אשר נמצאים בגלות מפני כל מיני התנכלויות של אנשים רשעים.

מה זה כל הדיבורים הללו ולדג שלי, הטיח בו הערבי. בר מצווה בכותל כבר לא יהיה לך, מתופפים לכותל עם תופים – תשכח מזה. אפילו בלי לנגן, רק להכניס לכותל לא אתן לך.

לאחר מסע שיכנועים של חברינו היהודי, כי הוא לא רצה לרמות את הערבי, וכי הוא רצה רק לקחת את הדג לסעודת הפורים, ובאמת אמר בליבו שבפעם הבאה יתן לו מנה כפולה, וכי הוא מצטער כי הוא חושב שהוא רימה אותו. אמר הערבי ליהודי "הפעם הזו אני מוותר לך", לך תמשיך לשמח את עמך עם שופרות בכותל, אבל אם זה יקרה שוב – אקח את עורך ואכין ממנו תוף משובח.

חברינו היהודי חזר לעבודתו ולפרנסתו של מעגל מתופפים לבר מצווה, אך בתוך ליבו היה ממורמר ממצב הגלות בו היה, והתפלל לשם בכל ליבו שיהיה גילוי של אלוקות בכל המצב הנתון.

כעבור זמן קצר נערך כנס גדול של כל ערביי הרובע היהודי, בנוגע להתנהגות היהודים.

המשך יבוא…..

 

דיג מתופף בכותל – חלק א

בס"ד

שלום לכולם – חלק חדש באתר של צוות תופי שמחה, סיפורים של צדיקים, אשר מתקשרים לתהלוכות בר מצווה בכותל, שופרות ומעגלי מתופפים.

חלק א

פעם, לפני שנים רבות, היה יהודי שגר ברובע היהודי שבירושלים, פרנסתו היתה לשמח את עם ישראל בליווי תופים ושופרות, וכך בימי שני וחמישי ובראשי חודשים היה עורך תהלוכות בר מצווה בכותל בליווי חופה מלכותית, בתהלוכה שמחה מאוד עם שירים וריקודים. בנוסף לתהלוכות של בר מצווה בירושלים היה היהודי שלנו יורד לים בשאר ימי השבוע, כדי לדוג דגים לכבוד שבת קודש.

שופרות לכותל בפתיחת שערי שמים

שופרות לכותל בפתיחת שערי שמים

כידוע, זה היה זמן פרעות ברובע היהודי, ותהלוכות בר המצווה היו מתנהלות בקושי רב עם הרבה פחדים, אך ככל שהיה יותר מפחיד, כך היה יותר שמח, ובזמן תרועת השופר הראשונה שפלחה את האוויר, לא היה פחד יותר, כי ידעו והרגישו שהשם שומר. למרות זאת, היהודי השתמש בשירותיו של מוכתאר ערבי, כדי שישמור עליו בזמן שהוא עורך תהלוכות של מתופפים לבר מצווה, וכך הערבי היה שומר על הסדר הטוב בזמן התהלוכות עם התופים והשופרות, ובתמורה היהודי היה מביא לערבי חצי מכמות הדגים שהיה דג להנאתו בשאר ימות השבוע. ההסכם היה שאם היהודי היה דג רק דג אחד, הערבי מקבלו.

היהודי שלנו היה אדם צנוע, שהתפרנס משמחה, מקצב תופים ומתרועות שופרות בכותל, וכך היה מקיים את הסכמו עם המוכתאר הערבי שהוא היה שומר על הסדר הטוב והשקט, והוא היה מביא לו חצי מהדגים.

פעם אחת, כמה ימים לפני חג הפורים, לאחר תהלוכה שמחה של מעגל מתופפים בכותל, ירד היהודי שלנו לים הגדול כדי לדוג דגים לכבוד סעודת פורים שממשמשת ובאה. משום מה לא הצליח לעלות ברשתו אפילו דג אחד והיה מאוכזב מאוד שאין לו דגים לסעודת חג הפורים. הנה פורים עוד מעט מגיע וחודש אדר הלא הוא מזל דגים, וכיצד אפשר לשבת לסעודת החג שייעדרו ממנה דגים?.

השעה היתה מאוחרת מאוד, והנה היהודי שלנו החליט לנסות נסיון אחרון, פרש את רישתו בים, לקח את השופר שבד"כ מלווה אותו בתהלוכות בר מצווה בכותל, ואמר לעצמו "שופר זה מלווה אותי בימים הכי שמחים של עם ישראל כאשר מגיע לירושלים כדי לחגוג עליה לתורה בכותל, אולי אתן כמה תרועות שופר כדי שיפתחו שערי שמיים וכך השם ישמע את תפילתי וישלח לי דגים לסעודת הפורים".

וכך היה, הוא החל לאסוף את רישתו, לפתע הבחין בדג גדול מאוד למדי המפרפר בתוך רישתו. לא היה שמח מהיהודי שלנו, זה זמן רב מאוד שהוא לא ראה דג גדול כ"כ ויפה שנתפס ברשתו, והודה לשם על המתנה הגדולה שקבל לכבוד סעודת הפורים הממשמשת ובאה.

היהודי השמח שלנו ארז את מיטלטליו, והחל את נסיעתו לכיוון מקום מגוריו, אל הרובע היהודי אשר נמצא בירושלים. שמח וטוב לב, חשב לעצמו היהודי על מתכון מיוחד שיכין את הדג לכבוד פורים. אך אבוי….. פתאום היהודי נזכר באמצע נסיעתו לכיוון ביתו, כי ההסכם עם המוכתאר ששומר עליו בימי שני וחמישי בתהלוכות של מתופפים בכותל, הוא שאם הוא דג רק דג אחד, הדג שייך למוכתאר ולא ליהודי, מה יעשה היהודי?, האם יוותר על סעודת הפורים שלו?, האם יתן את הדג היחידי שעלה ברשתו לערבי, וכך יפסיד את סעודת הפורים שלו?.

המשך יבוא….