יצירת קשר

מתופפים לבר מצווה

משקפיים לכותל

בס"ד

שלום לעולם

לפני שאתחיל את כתיבת המאמר רק אומר שמאוד התגעגעתי לכתוב ומאוד נהנה לשתף אתכם בהרגשותיי.

אתם בטח לא מבינים לאן נעלמתי כל כך הרבה זמן מבלי לכתוב מאמר. ובטח לא מבינים מדוע שלחתי את גיסי המתוק מדבש שיכתוב בשבילי מאמר – כלומר את המאמר הקודם שפרסמנו.

אז זה הולך כך, בחודשיים האחרונים סבלתי מכאב ראש בלתי פוסק, כאב ראש שהשפיע על החיים שלי כמשפחה, ובטח ובטח השפיע עליי ועל עבודתי כנגן – מתופף בכותל בלהקת תופי שמחה. כמעט שאת רוב העבודה העברתי לקולגות שלי, כי הרגשתי שאני לא 100% בכדי לשמח משפחות שבאו לחגוג בר מצווה בכותל. תקופה מבחינתי מאוד קשה ומאוד לא ברורה. תקופה של סוף שנה שבהם מתרכזים רוב האירועים של מסיבות סוף שנה של בתי הספר השונים ברחבי הארץ אשר מזמינות אותנו לערוך פעילויות תופים מגוונות, וכמובן אירועי כותל של סוף שנת הלימודים שכל עם ישראל מרגיש שזהו, החופש הגיע וזה הזמן לצאת ליום טיול של בר מצווה בכותל. בימים הללו שמבחינתי הם היו הכי לחוצים מכל זמני השנה, לא עבדתי. לקדוש ברוך הוא היו תוכניות אחרות כלפיי. הוא אמר לי שב תנוח ותנוח ותנוח. ברוך השם מרגיש בהרבה יותר טוב ועדיין חוקר ותוהה מה גורם לכאבי הראש ולעייפות.

לאחר הרבה מהתלאות והבדיקות, את המאמר הבא אני רוצה להקדיש לחברי אליהו בורוכוב. איש אמת יקר שאיתו אני מנגן בין היתר בתהלוכות בר מצווה בכותל או באירועי עליה לתורה בבית כנסת. אליהו בורובוכ הוא קודם כל נגן בנשמה שגם בבעלותו ישנה להקת מתופפים ושופרות שנקראת ג'מייקה מתופפים. לאחר מכן אליהו הוא אופטימטריסט מדופלם אשר בבעלות משפחתו ישנם כמה חנויות אופטיקה מהמובילות בארץ אשר הרשת נקראת אופטיקה בורוכוב. לאחר בדיקות מקיפות שעברתי וחוויתי, איכשהו הגעתי למסקנה שאני רגיש לתאורת לד אשר מפיצה את האור הכחול שהוא האור המזיק. הרגישות לאור הכחול יכולה להיות טריגר למצב יותר עמוק, אך גילוי זה נתן מפת דרכים שאותה צריך לבדוק לגבי למה זה קורה ולמה האור הכחול נותן השפעה שלילית מאוד מוגברת אצלי.

אל אליהו הגעתי לבדיקת עיניים מקיפה מ-1 ועד 100. יחס של בן של מלך אמיתי שבו עברתי את רוב סוגי הבדיקות לעיניים. לאחר הבדיקות המקיפות הגענו למסקנה שכאב הראש משפיע על העיניים ועל הריצוד בעיניים ולא להיפך – כלומר לא בגלל העיניים נוצר כאב ראש. גם לבעיה שאין בעיה היה פיתרון מיידי – משקפיים עם עדשות דיפנדר שחוסמות את האור הכחול המזיק. משקפיים ללא מספר של ראייה, שקופות לחלוטין שלא משנות שום דבר או שום אפקט מיוחד, רק חוסמות קרינה של אור כחול מזיק. בזכות המשקף אני יכול לשבת עכשיו מול צג המחשב שגם הוא פולט אור כחול ולכתוב לכם את המאמר הזה ולומר לכם כמה אני מתגעגע.

יהי רצון שתהיה רפואה שלימה לכל עם ישראל – אמן.

יובל לשחרור הכותל

בס"ד

אהלן חברים יקרים, מה שלומכם? מקווה שאתם בטוב…

כאן גיסו של אושרי שחש קצת סחרחורות בזמן האחרון, ככה שלקחתי על עצמי לדבר אתכם על יום מיוחד אותו חגגנו לא מזמן – 50 שנה לשחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים.

חגיגות יובל לאיחודה של העיר ירושלים הן לא דבר של מה בכך. מלחמת ששת הימים, אחת המלחמות הכי זכורות בתודעה הישראלית היוותה אבן בוחן לצבא ההגנה לישראל ולחברה הישראלית כולה. בשישה ימים בלבד לחמה המדינה באינספור קרבות שהתנהלו במספר חזיתות במקביל בניהם הקרבות בסיני, רמת הגולן וכמובן הקרבות על ירושלים. המפורסמים שבהם היו כמובן הקרבות על גבעת התחמושת וההשתלטות על העיר העתיקה. חשבנו שכבר הכל אבוד, והנה העם היהודי עומד שוב בפני השמדה וגלות, אך לבסוף, הצלחנו למרות כל הסיכויים להביס את כל צבאות ערב אשר איימו על המשך קיומו של העם היהודי היושב בציון. "הר הבית בידינו" הוא אולי המשפט המפורסם ביותר ממלחמה זו. משפט שמסמל את החזרה לנחלה, לבית ולמקום הקדוש ביותר לעם היהודי – הכותל המערבי.

50 שנה בדיוק מהיום הזה, אליו ייחלו והתפללו דורות שלמים של יהודים בגולה ובארץ ישראל עצמה, חזר העם היהודי למקום הקדוש לו מכל ירושלים, הר הבית וכמובן הכותל המערבי. סוף סוף יכלו היהודים לשוב ולהתפלל במקום המיוחד הזה ולחוש את הקדושה והחיבור העמוק למסורת ולהיסטוריה המפוארת של העם היהודי.

אירוע כה חשוב בחייו של כל יהודי, בר המצווה כעת יכולה להיחגג בהוד ובהדר, מלווה על ידי תופים ושופרות ברחבת הכותל ואפילו לערוך הפקת בר מצווה בכותל, דבר שלפני 50 שנה כלל לא היה אפשרי. דווקא בימים אלה על עם ישראל לשמור על אחדותו הלאומית כנגד כל האיומים אשר פוקדים אותנו, כשם שאנו שומרים על אחדותה של ירושלים.

ירושלים לבשה בגדי חג בחודש האחרון והתמלאה באינספור אירועים מיוחדים, כאשר אירוע הדגל היה מופע אור קולי של פעם ב-50 שנה על חומות העיר העתיקה . אין זהו זמן טוב יותר להגיע לירושלים ולהנות מן הפלא הזה, עיר שחוברה לה יחדיו, כנגד כל הסיכויים ומנציחה את קיומו של העם היהודי בבירתו הנצחית – ירושלים.

 

שבעה עשר בתמוז בכותל

בס"ד

שלום לכולם.

המאמר הבא מדבר על שבעה עשר בתמוז ועל התהלוכות בכותל.

רבים מן החוגגים בר מצווה בכותל יודעים שיש בעייתיות בימים אלו לחגוג. מהם הימים הללו?, מדוע הימים הללו נוצרו?, איך בכל זאת חוגגים עליה לתורה בכותל בימים אלו?.

בואו נתחיל. ימי בין המיצרים הנקראים גם שלושת השבועות הם ימים שמתחילים בשבעה עשר בתמוז ומסתיימים בתשעה באב. אלו שלושה שבועות מאוד קשים לעם ישראל ונהוג לא לשמוח בהם, לא לקנות דברים חדשים, לא לברך שהחיינו. בקיצור לא לעשות דברים המשמחים את הנפש. מדוע?

מה קרה בשבעה עשר בתמוז שהוא נקבע ליום צום? – חמישה דברים קרו ביום זה. 1 נשברו הלוחות. 2 בוטל קורבן התמיד בימי בין המקדש הראשון. 3 העיר ירושלים הובקעה בימי בין המקדש השני. 4 אפוסטומוס הרשע שרף לעם ישראל את התורה הקדושה. 5 הועמד צלם בהיכל בית המקדש.

אלו חמשת הדברים שקרו בשבעה עשר בתמוז. לכן יום זה נקבע כיום צום ויום שפותח את שלושת השבועות עד לתשעה באב, יום שנחרב בית המקדש פעמיים. כלומר בית המקדש הראשון ובית המקדש השני נחרבו שניהם בתשעה באב. לכן שלושת השבועות הללו שהם נקראים ימי בין המיצרים שהם ימים שמיצרים את הנפש והגוף והנשמה הם ימי פורענות וימים שצריך להישמר ולהיזהר בזהירות כפולה.

לאחר שלמדנו מהם שלושת השבועות נמשיך לנושא הבא. מה קורה כאשר רוצים לחגוג שמחה?. במאמר זה נעסוק בחתני בר מצווה אך נזכיר שחתונות בדרך כלל דוחים לאחר שלושת השבועות. אז, מה עושים בימים של חתני בר מצווה שנולדו בהם וזה הזמן שלהם לחגוג. האם הם יכולים לחגוג בר מצווה בכותל ולערוך תהלוכת מתופפים  ושופרות?. בואו נעשה סדר – משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב אפשר לעשות תהלוכות של בר מצווה בכותל עם מתופפים אבל רק לחתנים שזה היום שלהם, כלומר נולדו בזמן הזה ולא איזה יום שהם החליטו לערוך בו את הבר המצווה כי לרוב האנשים זה מתאים, אבל גם בשמחה זו צריך להמעיט ורצוי להמעיט בנגנים, בשירים, בריקודים אבל אפשר לחגוג. ישנם דעות שאומרים לחגוג רק עם כלים שנותנים קצב כמו תופים, אבל לא נהוג לחגוג בר מצווה עם כלי מלודי כמו קלרינט או סקסופון.

מחודש אב שזה נקרא תשעת הימים נהוג להמעיט עוד יותר בשמחה, ומהשבוע שחל בו תשעה באב נהוג להמעיט עוד יותר ובטח לא לערוך תהלוכת כותל עם מתופפים ושופרות.

בעז"ה ימים אלו יהי ימי שמחה וחכמינו אומרים שבתשעה באב יגיע מלך המשיח. אמן.

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה יתרה

בס"ד

מה שלומכם חברים יקרים?

אצלנו, להקת תופי שמחה הכל מעולה. אומנם עוברים תקופה לא פשוטה מבחינה בטחונית אך רק בעזרת הבורא יתברך נעבור אותה ונראה לכל העולם ובמיוחד לעצמנו כמה עם ישראל חזק ברוחו ובנפשו.

למרות המצב הקיים שנוצר ברחובות הארץ שהמצב הבטחוני התערער וקשה מאוד להתנהל בחיי היום יום. קושי שמלווה את עם ישראל כבר מחג הסוכות אשתקד. קושי של חוסר וודאות, קושי שמלווה ברצון עז שישתנה לטובה ויד ישראל תהיה על העליונה – למרות כל זאת, אגלה לכם סוד קטן שאותו לימדונו חז"ל – "יש עניין שהכל יתהפך לטובה" והשאלה היא מתי יתהפך? – "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ברגע שנכנס חודש אדר יש עניין להיות בשמחה יתרה, כלומר כל השנה צריכים להיות בשמחה אבל בחודש אדר צריכים להיות בשמחה כפולה.

אז הנה חודש אדר הבא עלינו לטובה יש עניין שהכל יתהפך לטובה, כל המצב הקיים של חוסר הוודאות מהבחינה הבטחונית ישתנה בעז"ה רק בזכות השמחה ובזכות הכוח האדיר של חודש אדר.

חרף המצב הבטחוני המעורער מחודש תשרי, מזמן של חג סוכות ועד היום הזה, תהלוכות בר מצווה בכותל התקיימו. אומנם חצי מהן התבטלו או שעברו מקום כמו לחגיגת בר מצווה בבית כנסת או לחגיגת בר מצווה במצדה אבל…… מה שחשוב הוא שהשמחה לא נפסקה לעולם ולא תיפסק לעולם. לא משנה באיזה מצב עם ישראל נמצא – חרף כל הקשיים הביטחוניים עם ישראל בשמחה.בר מצווה בממילה

עכשיו בזמן זה במיוחד, זמן חודש אדר לפני חג פורים, זה הזמן לנצח את היצר הרע, את יצר הטרור שמנסה לשאוב ולינוק מהקדושה. זה הזמן להיות בשמחה יתרה ולא לפחד. בעז"ה עם ישראל ינצח בעזרת השמחה ומי שירצה לבוא לחגוג בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות לא יפחד ולא יחשוב פעמיים אם לבוא לכותל המערבי או לא.

חבר'ה פשוט לבוא. כותל המערבי הוא מקום שהשכינה לא זזה בו מעולם ולא תזוז לעולם. ובעזרת השמחה כולנו רק נגדל וכך נוכל לגדל את ילדינו לעולם טוב יותר וארץ קדושה לעם קדוש.

אנחנו, מתופפים בכותל כאן בשבילכם כדי להעצים לכם את השמחה כאשר אתם מגיעים לכותל בכדי לערוך עלייה לתורה.

בהצלחה לכל עם ישראל.

מתופפים לבית כנסת

בס"ד

חברים יקרים, רק תדעו לכם שאני מאוד מאוד מתגעגע לשמח אתכם בתהלוכות של עליה לתורה בכותל.

התקופה האחרונה לא קלה לכולנו, אפילו הייתי אומר קשה ובמחשבה שלישית הייתי אומר קשה מאוד. פיגועים קשים פוקדים אותנו, את עם ישראל היקר בכל יום ואפילו כמה פעמים ביום. דם יהודי יקר נשפך, כבוד יהודי נבזז, כוחות נפשיים יהודיים מתרוקנים, זעקות לבורא עולם מתגברים וכולנו עם אחד חזק יחיד ומיוחד שמצפה ומחכה לגאולה קרובה – אמן.

נכון, כולנו במצב של חוסר וודאות, להיכן המצב הנוכחי ילך, האם תהיה רגיעה מצד הערבים – שרק רוצים לינוק מקדושת עם ישראל או שהמצב רק ילך ויתגבר והפיגועים רק יתגברו ואז לא יהיה מנוס מצד ממשלת האיפוק לעשות כמה מבצעים טובים ולשנות את המערך כלפי אזרחיה שהם אזרחיה היהודים.

לאור המצב הביטחוני המדאיג מאוד רובנו לא יודעים לאיזה כיוון הולכת המדינה שלנו – כיוון של איפוק, תבוסה, אכזבה, זלזול כלפי אזרחיה היהודים או כיוון של שינוי למען אזרחי ארץ ישראל היהודים שלא יהיו צאן לטבח ושינוי למען ארץ ישראל הקדושה, שינוי – שנוכל לגדל את ילדינו בחופשיות, להסתובב ברחובות העיר מבלי להסתכל לצדדים כל שניה, וכמובן להגיע בימי שני וחמישי עם תופים ושופרות בכדי לשמח משפחות של בר מצווה בכותל.

כידוע, העבודה בכותל ירדה ב – 97  אחוזים ! ! !. אם ביום רגיל היו מגיעים לכותל המערבי 100 משפחות לחגוג בר מצווה, כיום מגיעות בין 2 ל – 3 משפחות לחגוג עליה לתורה בכותל. המצב הזה אבסורדי ואני באמת שואל את עצמי האם לכך התכון המשורר "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים".

עד שממשלת ישראל לא תמצא פתרון טוב למען אזרחיה היהודים חייבים כולנו לשנות את המערך הקיים שהוא – הפחד להגיע לכותל, הפחד להגיע לערוך בר מצווה בכותל. מה שאני מציע לבינתיים לכל האמיצים עד שהמצב ייפתר או ישתנה הוא כן לערוך בר מצווה בכותל כי רק כך נראה לאוייבנו שמקבלים ביטוח לאומי מהמדינה ואת כל הזכויות שאפשר לקבל  – חשמל, מים, גנים, בתי ספר, פיתוח שכונות, ביוב, דמי אבטלה, גז, וכו' שאנחנו לא מפחדים מהם, כי זה מה שהם רוצים לגרום לנו – שנפחד ונפחד – ואז בתי קפה ומסעדות יהיו ריקים ויקרסו, תאטראות יהיו ריקים, רחובות יהיו ריקים, איזורי בילוי יהיו ריקים – ולא בגלל רוח סערה או גשם אלא בגלל הפחד מהערבים שרק מקבלים ומקבלים ובזמן אמת תוקעים סכין בגב למדינת ישראל.

גם אני חושש מדי פעם להגיע לכותל כי יש איפוק בלתי מובן מצד ממשלתנו, לכן הדבר השני שאני מציע הוא כן לערוך בר מצווה בירושלים אבל לערוך אותה בבית כנסת. לא לוותר על בר מצווה בירושלים, וכידוע ישנם מאות בתי כנסת באיזור ירושלים שהם יכולים להיות גם מאובטחים וכך תהיו בראש שקט ללא פחד מיותר. בר מצווה בבית כנסת עם מתופפים ושופרות היא מיוחדת מאוד ובמיוחד בבתי בנסת בירושלים כי ישנם בתי כנסת עתיקים עם הרבה מורשת יהודית קדושה.

לסיום אני מאחל לכולנו שנה טובה, מלאה ביטחון ואמונה בקדוש ברוך הוא, שנזכה לשיר "והעיקר לא לפחד כלל" ובאמת נתכוון לכל מילה שאנחנו שרים. ובעז"ה לבסוף יגיע מנהיג כמו דוד המלך ויגאל אותנו מכל אוייבנו – אמן אמן אמן ! ! !

 

השגחה עליונה

בס"ד

שלום אני בחורה בת 20 והגעתי היום לכותל בכדי להיתפלל לזיווג הגון. לאחר התפילה פניתי לתחנת האוטובוסים בכדי ללכת לעבודה ובדרך לתחנה ראיתי להקת מתופפים בכותל שעושים תהלוכת בר מצווה מאוד שמחה ושרים – "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם….." זה העלה חיוך על שפתי והמשכתי הלאה בדרכי.SAMSUNG CAMERA PICTURES

חיכיתי לאוטובוס זמן ממושך וכשלפתע הגיע תורי לעלות דחפה אותי אישה אחת ואמרה :"אני ממש ממהרת ואני מחכה כאן כבר חצי שעה", עניתי לה :"שלא ראיתי אותה בכלל מחכה", אך היא פשוט נדחפה לאוטובוס וסימנה לי עם היד שיש מקום לידה. הנהג סגר את הדלת ונסע ואני "בירכתי אותה – הלוואי שלא תגיעי"… מרוב שרתחתי מכעס. החלטתי לקחת מונית כי העיכוב הזה היה מוגזם וליד מלון נובוטל נשמע הפיצוץ האדיר והמזעזע שפילח  את האויר, הנהג אמר ישר שזה פיגוע ואני רואה מהחלון שזה האוטובוס שהייתי אמורה להיות עליו. אותה אישה שקיללתי דחפה אותי אל החיים ולקחה את הגזירה שלי. לא האמנתי כמה כוח יש לדיבור, ומאותו רגע אשמה וחרטה עמוקה עלו בי וחנקו את גרוני. יש חשבונות שמיים שאנחנו לא מבינים ולרגע שמזיזים את המסך ואנו נחשפים לאמת קשה לנו להבין איך השם מנהיג את עולמו. אנחנו נתפסים על שטויות וכועסים כשבעצם ברגע זה ממש ניצלנו. ניצלו חיינו. הייתי מיוסרת וכל פעם שפירסמו בעיתון מידע על הפיגוע המחריד הזה חיפשתי את התמונה שלה. אך שום תמונה לא הופיעה. כעבור שבוע של חוסר תיאבון ושינה החלטתי ללכת שוב לכותל אך הפעם בשביל לבקש סליחה מהשם ומאותה אישה ש"בגללי לא הגיעה ליעד". איך שידי נגעו באבנים של הכותל כל המועקה שהייתה בתוכי נשפכה החוצה ובכיתי כמו שמעולם לא בכיתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. חזרתי בצעדים איטיים וכבדים לכיוון התחנה שלפני שבוע עמדתי בה. בדרכי לאוטובוס שוב ניתקלתי בלהקת מתופפים בכותל והפעם הם שרו "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי….." שוב חייכתי והרגשתי שהשם מדבר אלי דרכם. היגעתי לתחנה ובעודי ממתינה אני לא מאמינה – מה רואות עיניי?

אותה אישה ש"בירכתי" עומדת שם ומתפללת בדבקות בספר תהילים עתיק ועינייה עצומות ודמעות זולגות מהן. לא התאפקתי ופשוט צעקתי:" את חיה את חיה" תודה ריבונו של עולם על הנס שנגלה לנגד עיניי. היא מביטה בי המומה וגם כן לא מאמינה לראות אותי כאן. היא מספרת לי שהיא באה לכאן לקרוא תהילים לעילוי נישמתי, כי חשבה שהייתי על האוטובוס שהתפוצץ, ובגללה זה קרה לי. ואני מספרת לה שאני פה בגללה. כי כשדחפה אותי מהאוטובוס "בירכתי אותה שלא תיזכה להגיע"….

היא סיפרה לי שאחרי שעלתה לאוטובוס היא רצתה לקרוא תהילים ולפתע שמה לב שהספר נשאר בכותל, את התהילים האלה היא קיבלה מתנה מסבתא שלה עליה השלום והיתה מאוד מחוברת אליהם, לכן מיד ירדה מהאוטובוס ופנתה לכיוון הכותל. כשהיגיע לתחנה היא ראתה שאני כבר לא שם וחשבה שעליתי על האוטובוס שעליו היה הפיגוע. היא סיפרה לי שכל השבוע היא לא ישנה ולא אכלה בגללי ושעכשיו היא פשוט לא מאמינה איך השם מסובב את עולמו ומנהיג אותו בחסד וברחמים.

שתינו התחבקנו ובכינו באמצע הרחוב כשברקע המתופפים שרו "מצווה גדולה להיות בשמחה"…….

עם ישראל חי

בס"ד

שלום לעם ישראל היקר והאהוב:

אנו עומדים כרגע מול מציאות עגומה ועקומה, מה שמתרחש לנגד עינינו הוא פשוט ביזיון עצום, שאין לנו כרגע אפשרות להיתמודד איתו. המערכת הגדולה מנסה רק לכבות את השריפות ולא עוקרת מהשורש את המתרחש, ואנחנו עומדים חסרי אונים ומתפללים על חיינו וביטחוננו, פונים לאבא שבשמיים ומבקשים שמירה והשגחה.

האם זה יתכן שזריקת אבנים, בקבוקי תבעירה, דריסות, פיגועי ירי, חטיפות ועוד….. לא מצליחים לעורר אותנו לאמת הלא מתוקנת?.

מה עם ההימנון שלנו "להיות עם חופשי בארצנו" האם אלה רק מילים ששרים?! מה אם ליישם אותם?. הכוח נימצא כרגע בצד הלא נכון ואין מי שיגן עלינו פיזית. כרגע זה רק בזכות התפילות, זה הכוח של עם ישראל, זה הנשק שלנו, אבל מה אם אלה שלא יודעים להיתפלל ושהאמונה רחוקה ובלתי מושגת עבורם?

לאור האירועים הקיצוניים שפוקדים אותנו לאחרונה בירושלים וכל המהומות באיזור סילואן שצמוד הכותל המערבי, הפיגוע ירי נגד יהודה גליק והתגובה מנגד (שירו במחבל והתגובה היתה שהמחבל נירצח בדם קר) היפוך המציאות ל"טובתם" וההצגה שהרבה אנשים "קונים אותה" מאפשרת להם לקבל עוד כוח ותמיכה על המעשים הנפשעים הללו. אחד הדברים שקורים בפועל זה שאנשים מפחדים להגיע לירושלים ולקיים תהלוכות בר מצווה בכותל, שזו מצווה כ"כ חשובה עבור הילדים שזוכים להיכנס לגיל המצוות. מה, האם זה נכון לוותר גם על המאורע הקדוש הזה ביגללם? – ההיפך, עלינו להתחזק באמונה ולדעת שעם ישראל חי ומתקיים בזכות המצוות שלו, זה הכוח שלנו וזאת המלחמה הקטנה שלנו בתור יהודים כאן בארץ ישראל ובכל העולם אלה השורשים ואם לא זה, אז מה כן? ככל שנתאחד ונתקדש, הכוח יחזור לידינו, ובכותל מרגישים תמיד מאוחדים, וכמובן שמחים בזמן התהלוכה של חתן הבר מצווה לכיוון המקום הקדוש ביותר לעם היהודי אשר שכינה לא זזה ממנו לעולם. נגד השימחה של עם ישראל אף אחד לא יכול לעמוד, אפילו לא האויבים הכי גדולים שלנו. "כי מיצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (רבי נחמן).

דרך אגב נכון לעכשיו הכותל זה המקום הכי מוגן גם מפני שהשכינה שורה בו וגם מפני שיש אבטחה של אנשי הביטחון, אז אחים שלי, בואו נמשיך הלאה, נתקע בשופר, נתופף, נשיר ונירקוד, זה התפקיד שלנו. "כי העיקר זה לא להיתפחד כלל".

באהבה תופי שמחה

תמיד אפשר לתקן

בס"ד

היו היה פעם בחור רחוק מאוד מדרך התורה והמצוות, כשגדל והיה בזכות עצמו הוא טס ליפן ועבד שם לפרנסתו. הוא סחר שם בסחורה לא שלו והיה מפריש לעצמו רווחים מבלי שישימו לב, מפני שהוא החליט שלא מעריכים את עבודתו מספיק לכן הוא הוסיף את מה שחשב שמגיע לו. אותו בחור לא חשב שמה שהוא עושה זה גזל גמור מפני שמושג זה לא היה קיים אצלו. הוא תירץ לעצמו את הגניבה בשם השלמת הכנסה. כך הוא נהג במשך שנים רבות ללא כל יסורי מצפון.

כעבור מספר שנים הוא החליט לחזור לארץ ישראל והחל לעבור למחייתו באיזור הכותל המערבי בעסקי תופים ושופרות. עם הזמן הוא התחזק בדרך האמת וחזר לה'. הוא נעשה בעל תשובה גמור. משהתחיל ללימוד תורה הוא הבין שעבר על איסור חמור מהתורה ולא היה מסוגל להירגע. כעת בשביל לעשות תשובה הוא חייב להחזיר את כל הכסף שגנב לאותו אדם אחרת הוא עלול לחזור בגילגול בשביל לתקן עון זה. הוא החל לחפש את בעל הבית שלו בסין אך החברה שעבד בה ניסגרה ולא היתאפשר לו להגיע לאותו אדם.

הוא החליט לפנות לרב שלו והיתייעץ איתו מה לעשות "כבוד הרב אני חייב סכום עצום לאדם שאינני מוצא, מה עלי לעשות?" ,הרב השיב לו שיש פיתרון בהלכה לגבי מקרה כזה אך צריך בית דין שיקבע, בשביל זה דרושים לו שבועיים.

אותו בעל תשובה יצא מהרב לקח את ספר התהילים שהיה מונח בכיסו והחל להיתחנן בדמעות לבורא עולם שיעזור לו לתקן את החטא הנורא הזה.

ביום שני שבוע לאחר מכן הלך כהרגלו לאיזור הכותל המערבי לערוך תהלוכה של מתופפים ושופרות ואחד המוזמנים של חתן בר המצווה היה לא אחר מהבעל בית שלו מסין, הוא היה המום ושמח שהתפילה שלו נשמעה. בסוף התהלוכה כאשר תרועות השופר פילחו את שערי השמיים ניגש הבעל תשובה לאותו אדם וסיפר לו את כל מאורעות העבר, שגזל ממנו סכום כסף אדיר שאיננו יודע אפילו מהוא ושהוא רוצה להחזיר לו עד הפרוטה האחרונה כשדמעות של חנק והתרגשות תלויות בעיניו. השיב לו הזקן ואמר:" ברוך השם יש לי כסף ואיני צריך שתחזיר לי, אני מוותר ומוחל לך בכל ליבי על כל הגזלות שלקחת ממני, לך לשלום". הקלה עצומה ניכנסה בליבו הם ניפרדו בחיבוק לשלום. בעל התשובה התקשר לרבו וסיפר לו שהקב"ה עשה לו משפט ושאינו צריך את בית הדין . "שאל אותו הרב נו ומה פסק?" – הזקן ויתר לי על החוב בלב שלם. "מה איך זה יכול להיות, הצלחת להשיג אותו?"  "לא כבוד הרב השם שלח לי אותו עד אלי לאחר שיצאתי מביתך באותו היום קרעתי את השמיים בתפילות והיום בזמן התהלוכה בכותל שערכתי תהלוכה עם תופים ושופרות הוא הופיע והיה אחד מהמוזמנים של חתן הבר מצווה. ניגשתי אליו בסוף התהלוכה וסיפרתי לו את כל הסיפור, הוא מחל בלב שלם. ברוך השם שזכית לתקן.

פני משיח לכותל

בס"ד

האם באמת אנו, עם ישראל הקדוש והיקר מוכנים לקבל את פני המשיח בליווי תופים ושופרות אל בית המקדש?.

שאלה מעין זו עולה הרבה פעמים בשיחות שאני מנהל עם חברים או משפחה, אך לאחרונה היא עולה בתדירות גבוהה ביותר, לאור המצב המלחמתי בעזה.

הרבה אנשים שואלים את עצמם ואת הסובבים אותם, אם זה חברים, משפחה או סתם אנשים מזדמנים, האם אנו ראויים ומוכנים לקבל פני משיח?, האם זה הזמן או שעם ישראל צריך לעבור תלאות נוספות בדרך?, אל הזמן הנכסף שהוא בית המקדש.

לפי מה שהרבה אנשים מרגישים ע"י שיחות מזדמנות שאני מנהל איתם, זה הזמן לגאולה האחרונה של עם ישראל. עם ישראל נמצא בתקופה של התעוררות רוחנית גדולה מאוד, ואנו ממש מרגישים אותה וחווים את סיפורי הניסים – ברור שיהיו כופרים שיאמרו שהכל זה רק צרוף מיקרים, אבל התחושה החזקה והברורה והאיתנה שיש מי שעומד מאחורי כל סיפורי הניסים.

עם ישראל מתחזק באמונה, אנו רואים זאת ע"י חיילים שמתפללים לפני כל מבצע שהם עושים, רואים זאת גם ע"י לבישת ציציות של חיילים – שזה באמת השחפץ העיקרי, ובכלל אפשר לראות בכל הסרטונים המופצים את כל המפיצים שעושים עבודת קודש אשר באים לתמוך, להפיץ, לחזק ברוחם ובנפשם את חיילי צה"ל ע"י נטו שמחה – אשריכם ישראל.

גם בעורף אנו שמים לב לתופעה של תפילה על החיילים, ואפילו כל אזרח לקח על עצמו חייל פרטי משלו שעליו הוא מתפלל. דבר בלתי יאומן שכל עם ישראל אומר תהילים על כלל חיילי צה"ל. בנוסף לאמירת תהילים של עם ישראל על החיילים ישנה תפילה מיוחדת להצלחת חיילי צה"ל בזמן פתיחת ארון הקודש בכל בתי הכנסיות.

אז מה אתם אומרים?, עם ישראל מוכן לקבל פני משיח עם תופים ושופרות לכיוון בית המקדש. לצאת סוף סוף מהגלות שאנו נמצאים בה, להיות באהבת חינם, וסוף כל סוף לקיים את כל התורה כולה מאהבה.

זה הזמן לגאולה הקרובה, והיא כל כך קרובה, שפשוט לא נשים לב שהיא קרתה. פשוט, מתוך תהלוכת בר מצווה בכותל, נתקדם עם התהלוכה לכיוון בית המקדש, נתקע בשופרות, נשיר שירים, ונגיד איך זה לא קרה קודם.

 

הנעלבים ואינם עולבים חלק ב'

בס"ד רושם עז ניחרט בליבו של בני עקב הדברים שאמר הרב קנייבסקי, שהוא נחשב מגדולי הדור. וגם הבנתי איזו זכות נקראת בדרכי בכל פעם שהשם מזמן לי נסיון שכזה. ישנה תורה של רבי נחמן מברסלב שאומר – ישמע ביזיונו ידום וישתוק, אשר בזמן שמקבל ביזיון ממתיקים לו דין בשמיים. זה כל כך קשה לעמוד בניסיון הזה ולכן כח הברכה גבוהה מאוד ברגעים אלו. יוצא מזה שאתה גם זוכה וגם מזכה את הרבים, ברגע בו כאן בעולם הזה הכל ניראה כל כך הפוך שפל ובזוי. כמה כח יש לנו בתור יהודים לפעול ישועות בשמיים ברגעים שעל פניהם נראים קשים וכואבים. הילד שלי ממשיך לספר לי עד כמה הוא מאושר שהשם בחר בו למשימה הזאת, ושהוא מרגיש חזק וקרוב להשם מפני שלא כל אדם היה מסוגל לעמוד בשליחות שכזו. ומאותו רגע שהבין זאת ניכנס בליבו אש קודש ורצון עז לסייע לאנשים הזקוקים לעזרה באמת, נכון שאותם אנשים כלל לא יודעים שמישהו כמו הבן שלי מתפלל עליהם אך זה לא מפחית מהברכה כלל. הוא נוהג לאסוף שמות של חולים מהמודעות התלויות בבית הכנסת או מתוך עיתונים הוא רושם את השמות בפינקס שלו ומשנן אותם בעל פה וכך בכל פעם שמישהו בוחר להעליב אותו ( זה קורה מספר פעמים ביום) הוא מברך מתוך הרשימה שלמד ושינן. בעודי שומע את הדיבורים הקדושים שיוצאים מפי הילד הקדוש הזה, מרגיש אני שליבי פועם בחוזקה ודמעות חונקות את גרוני. לפתע הבנתי איזו זכות  גדולה נפלה  בחלקי לגדל ולגדול ליד נשמה יהודית כה גבוהה וזכה. לכל יהודי יש תפקיד מיוחד בעולם תפקיד שהוא רק שלו ואף אחד לא יכול למלאה במקומו, אם כל אחד ימלא את כישוריו וישתדל לקדש בהם את שמו יתברך כל העולם יראה אחרת. מי יתן וניזכה לשמח הרבה חתני בר מצווה בכותל ולהזכיר להם שהם זכו להיוולד יהודים קדושים וטהורים, ושאנחנו, צוות המתופפים של תופי שמחה נזכה בעבודה המבורכת הזאת לחבר אותם למקור הברכה ולמהותם הניצחית.