יצירת קשר

מתופפים בכותל

חום טילים בכותל

בס"ד

שלום לכולם

אז מה אומרים?, בטח רובכם יושבים כרגע בבית או במשרד בעבודה עם מזגן ואומרים בליבכם – אין מצב לצאת החוצה. ברוב הארץ נמדדו טמפ' מאוד גבוהות וחלקן הגיעו אפילו ל-45 מעלות.

רוצה לומר לכם שבעשר שנות עבודתי באיזור הכותל המערבי בתהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, לא זכורה לי תקופה כל כך חמה ויבשה כמו החודש האחרון שהוא חודש תמוז-אב.

בדרך כלל חם או חם מאוד, אבל החום בחודש האחרון הוא כל כך קיצוני וכבד שפשוט חשבתי לכתוב מאמר על זה, כדי שאתם – המשפחות שבאות לחגוג בר מצווה בכותל תוכלו להתארגן כראוי ליום החם הזה – נפשית ורוחנית.

בקיצור ובקיצור מאוד – חשוב להביא המון מים לכותל, להביא בקבוק גדול של ליטר וחצי לכל משתתף, וכך לכולם יש מים לשעתיים שאתם הולכים לבלות בכותל. ליטר וחצי אמור להחזיק לשעתיים ואולי אפילו ליותר, אבל אין לקחת סיכונים בימים חמים.

רצוי מאוד להגיע מוקדם לאיזור בכדי לערוך תהלוכת תופים בכותל. כאשר מתחיל להיות חם בשעות מאוחרות יותר קשה מאוד להתנהל בתהלוכה ורוב האורחים פשוט רוצים שתהלוכת התופים פשוט תיגמר. שעות מוקדמות זה אומר להגיע עד השעה 9 וחצי – 10. לאחר השעות הללו מתחיל להיות חם מאוד ודביק. פשוט חבל לפספס תהלוכת תופים ושופרות או לקצר את התהלוכה בכותל בגלל חום של אמצע הקיץ.

מה שבאמת מרענן זה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא החום ומפה אפשר רק לרדת, אין עלייה נוספת. אומרים בגמרא שב- טו' באב טש כוחה של חמה ומשם הטמפ' רק יורדות. אז אנו במצב טוב ונקווה לירידה בקרוב מאוד.

שלא תבינו לא נכון, גם אנחנו צוותי מתופפים בכותל המערבי סובלים רבות בגלל החום הכבד, וזה בכלל לא פשוט להיות בחום הנוראי בחוץ מתחת לשמש יוקדת 5-6 שעות רצוף ועוד לסחוב תוף שמשקלו בערך 8 קילו ובנוסף שופר ענק שמשקלו קרוב לקילו.

אבל עזבו אתכם החום, ברגע שאנו עורכים תהלוכת בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות אנו שוכחים מהכל ולא מרגישים שום דבר חוץ משמחה עילאית שבוקעת רקיעי שמיים. מקווה שאת חווית תהלוכת התופים בכותל אנו מעבירים לכם משפחות יקרות בשמחה רבה גם כאשר שורר בחוץ חום של 40 מעלות.

בהזעה קלה.

ימינה לכותל

בס"ד

שלום לכל מתופפי הכותל היקרים, לכל המשפחות שמגיעות לחגוג בר מצווה בכותל ולכל עם ישראל היקר אשר היה במחשבה עצומה לאיזה כיוון מדינת ישראל היקרה הולכת.

בשלושת החודשים האחרונים עם ישראל היה במן מריטת עצבים ושאל את עצמו אין ספור פעמים – "לאיזה כיוון נושבת הרוח"?, האם הרוח נושבת לכיוון ימין או שמא הרוח נושבת לכיוון שמאל. כמובן שהיו שיחות דיי מענינות לגבי ראש ממשלה שייבחר, ואיזה מפלגה תהיה הכי טובה לעם ישראל, ומי יהיה המנהיג אשר יוביל את עם ישראל ל…..גאולה בקרוב. אמן.

בזמן שהותנו במתחם הכותל, במיוחד באיזור שער האשפות, מקום אשר כל משפחות חתן השמחה מגיעות לערוך בר מצווה בכותל נשמעו בשלושת החודשים האחרונים שיחות שלא היו מביישות שום פאנל טלוויזיוני או פאנל של ערוץ רדיו מפורסם. השיחות היו דיבורי אמת ואיכפתיות לארץ ישראל הקדושה אשר הרבה אנשים אמרו שחבל עכשיו לפספס את ארץ ישראל לאחר שחזרנו אליה לאחר אלפיים שנות גלות.

רוב שיחות האנשים היו בעמדה של ימין וחלקם ימין קיצוני, כמעט ולא היה דעות או דיבורים על בחירות של מרכז ובטח שלא לדבר על השמאל. לאחר שאני, בחור מתופף בכותל שומע דברים כאלו, אני שואל את עצמי, מי זה בעצם השמאל הזה?, מי אלו אנשי השמאל אשר לא אכפת להם מארץ ישראל הקדושה, שהיא באמת קדושה בזכות אבות אבותינו ובזכות כל המקומות הקדושים אשר הם המורשת של עמנו. כמובן שאני שואל את עצמי ממקום נייטרלי לאור השיחות שאני שומע.

ישנם המון מקומות מורשת של עם ישראל שנמצאים כביכול "בארץ ישראל", וחלק גדול מן העם לא יודע על קיומם ועל האנרגיה הקדושה שהם מפיצים לכל יהודי ויהודי ולכל ארץ ישראל. חלק מן המקומות הם מערת המכפלה אשר נמצאת בחברון, קברות צדיקים שנמצאים באזורים של העם הפלסטיני כמו קבר יוסף הצדיק או קבר יהושוע בן נון, מקומות קדושים של עם ישראל אשר היתר הכניסה אליהם מוגבל רק לפעם בחודש למשך כמה שעות.

לא פלא שרוב משפחות השמחה שבאות לחגוג בר מצווה בכותל הם משפחות שדעותיהם נוטות לכיוון הימיני. לפי דעתי אדם שמגיע לכותל המערבי שהוא מקום הקדוש ביותר לעם היהודי ומקום שהשכינה לא זזה ממנה מעולם ולא תזוז ממנו לעולם, הוא אדם שאיכפת לו מארץ ישראל השלימה והוא אדם שחושב שאין לחלק את ארץ ישראל ובטח לא לתת שטחים שבעוד כמה חודשים גם משם יירו עלינו טילים.

השמאל כמובן רוצה לחלק את ארץ ישראל ולתת שטחים בכדיי לעשות שלום. ביננו כולם רוצים שלום, גם אני מאוד רוצה שלום וכמובן לגדל את ילדיי במרחבים של ארץ ישראל בלי לחשוב מי ומה. אבל האם ניתן לעשות שלום עם אנשים שלא באמת רוצים שלום, האם ניתן לעשות שלום עם עם שהוא אומר וצועק בפומבי שהוא בעד הכחדת ארץ ישראל?.

לא סתם משפחות שבאות לחגוג בר מצווה בירושלים ובמיוחד בכותל נוטות לכיוון הימיני, מפני שאכפת להם מארץ ישראל ומפני שהם מרגישות ששפע גדול מושפע מהמקומות הקדושים הללו. גם אנחנו בתור מתופפים בכותל מרגישים את השפע הרוחני והגשמי שהכותל והמקומות הקדושים משפיעים עלינו ועל כל עם ישראל.

לבסוף, אני שואל את עצמי – "האם ניתן לוותר על המקומות הקדושים הללו למען שלום מזויף?", האם בכלל ניתן לוותר עליהם גם למען שלום אמיתי?.

תשובות ושיחות ששמעתי בכותל אומרות שלא לוותר בשום אופן כי זה המורשת של העם היהודי.

 

גוגל מתופפים

בס"ד

שלום לכולם

הפעם אני הולך לכתוב מאמר קצת מוזר – מאמר על קידום אתרים, קידום להקות מתופפים בכותל, קידום מכירות והכי הכי חשוב קידום אמונה בקדוש ברוך הוא.

ישנם סוגים רבים של להקות מתופפים בכותל ובגדול כולם, ממש כולם עושים שמח. חלקם משקיעים יותר וחלקם משקיעים פחות. אני חושב שזה קשור לנסיון של להקת המתופפים.

מה שאכתוב היום הוא איך מתבצע קידום המכירות וקידום האתר של אותה להקת מתופפים בכותל, אשר לכל להקת מתופפים יש שיטה שונה כיצד לקדם את האתר שלה ואת שיטת המכירות של אירועי הכותל בפרט ואירועי מעגלי התופים.

ישנם להקות אשר שיטת הפירסום שלהם הוא ע"י גוגל אדוורדס. כלומר אם מישהו חיפש במנוע החיפוש של גוגל צמד מילים או אפילו מילה אחת שהיא: כותל, מתופפים, שופרות, בר מצווה או כל מיני מילים אחרות הקשורות לבר מצווה בכותל או למתופפים, אותה להקה תופיע בעמוד החיפוש של גוגל בחלק העליון הפירסומי של גוגל אדוורדס. שיטה זו עולה ללהקה על כל קליק שהקליקו עליה משהו בסביבות 10 שקלים. שיטה זו היא שיטה מצוינת לפירסום, כאשר אתה שולט על מערך כספך.

שיטה נוספת אשר להקות של מתופפים בכותל מפרסמות היא שיטת הקידום האורגני. כלומר, לאחר שלהקה מסוימת סיימה לבנות אתר אשר אותו היא רוצה לשווק, היא פותחת בקמפיין שיווקי אשר יקדם את האתר בדפים הראשונים של גוגל. שיטת הקידום מחולקת לכמה גורמים עיקריים. אחד מהם הוא כתיבת מאמרים, בלוגים, פוסטים, כלומר האתר צריך להראות שמשהו קורה בו, שמשהו חדש מתחדש בו, וזו שיטה אשר לוקחת זמן רב לכתיבת מאמר. דבר שני לקידום להקת המתופפים בדפים הראשונים היא חילופי לינקים בין אתרים, כלומר – אם אני להקת מתופפים של תופי שמחה נותן לינק קישור ללהקת מתופפים כינור דוד, מה שעשיתי הוא שקידמתי את האתר של כינור דוד. ולהיפך – אם כינור דוד נתן קישור לתופי שמחה, מה שקרה הוא שתופי שמחה קודמה מבחינת גוגל. כל לינק שאתר חיצוני נותן לאתר שלך שאתה רוצה לקדם, האתר שלך מתקדם כי גוגל רואה שיש ענין באתר שלך.

כך אנו, הרבה להקות מתופפים בכותל מקדמים את אתרינו בגוגל. חלקם בשיטת גוגל אדוורדס וחלקם בשיטה של גוגל אורגני.

בגדול, הכל בסיעתא דשמיא.

תודה

 

 

השגחה עליונה

בס"ד

שלום אני בחורה בת 20 והגעתי היום לכותל בכדי להיתפלל לזיווג הגון. לאחר התפילה פניתי לתחנת האוטובוסים בכדי ללכת לעבודה ובדרך לתחנה ראיתי להקת מתופפים בכותל שעושים תהלוכת בר מצווה מאוד שמחה ושרים – "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם….." זה העלה חיוך על שפתי והמשכתי הלאה בדרכי.SAMSUNG CAMERA PICTURES

חיכיתי לאוטובוס זמן ממושך וכשלפתע הגיע תורי לעלות דחפה אותי אישה אחת ואמרה :"אני ממש ממהרת ואני מחכה כאן כבר חצי שעה", עניתי לה :"שלא ראיתי אותה בכלל מחכה", אך היא פשוט נדחפה לאוטובוס וסימנה לי עם היד שיש מקום לידה. הנהג סגר את הדלת ונסע ואני "בירכתי אותה – הלוואי שלא תגיעי"… מרוב שרתחתי מכעס. החלטתי לקחת מונית כי העיכוב הזה היה מוגזם וליד מלון נובוטל נשמע הפיצוץ האדיר והמזעזע שפילח  את האויר, הנהג אמר ישר שזה פיגוע ואני רואה מהחלון שזה האוטובוס שהייתי אמורה להיות עליו. אותה אישה שקיללתי דחפה אותי אל החיים ולקחה את הגזירה שלי. לא האמנתי כמה כוח יש לדיבור, ומאותו רגע אשמה וחרטה עמוקה עלו בי וחנקו את גרוני. יש חשבונות שמיים שאנחנו לא מבינים ולרגע שמזיזים את המסך ואנו נחשפים לאמת קשה לנו להבין איך השם מנהיג את עולמו. אנחנו נתפסים על שטויות וכועסים כשבעצם ברגע זה ממש ניצלנו. ניצלו חיינו. הייתי מיוסרת וכל פעם שפירסמו בעיתון מידע על הפיגוע המחריד הזה חיפשתי את התמונה שלה. אך שום תמונה לא הופיעה. כעבור שבוע של חוסר תיאבון ושינה החלטתי ללכת שוב לכותל אך הפעם בשביל לבקש סליחה מהשם ומאותה אישה ש"בגללי לא הגיעה ליעד". איך שידי נגעו באבנים של הכותל כל המועקה שהייתה בתוכי נשפכה החוצה ובכיתי כמו שמעולם לא בכיתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. חזרתי בצעדים איטיים וכבדים לכיוון התחנה שלפני שבוע עמדתי בה. בדרכי לאוטובוס שוב ניתקלתי בלהקת מתופפים בכותל והפעם הם שרו "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי….." שוב חייכתי והרגשתי שהשם מדבר אלי דרכם. היגעתי לתחנה ובעודי ממתינה אני לא מאמינה – מה רואות עיניי?

אותה אישה ש"בירכתי" עומדת שם ומתפללת בדבקות בספר תהילים עתיק ועינייה עצומות ודמעות זולגות מהן. לא התאפקתי ופשוט צעקתי:" את חיה את חיה" תודה ריבונו של עולם על הנס שנגלה לנגד עיניי. היא מביטה בי המומה וגם כן לא מאמינה לראות אותי כאן. היא מספרת לי שהיא באה לכאן לקרוא תהילים לעילוי נישמתי, כי חשבה שהייתי על האוטובוס שהתפוצץ, ובגללה זה קרה לי. ואני מספרת לה שאני פה בגללה. כי כשדחפה אותי מהאוטובוס "בירכתי אותה שלא תיזכה להגיע"….

היא סיפרה לי שאחרי שעלתה לאוטובוס היא רצתה לקרוא תהילים ולפתע שמה לב שהספר נשאר בכותל, את התהילים האלה היא קיבלה מתנה מסבתא שלה עליה השלום והיתה מאוד מחוברת אליהם, לכן מיד ירדה מהאוטובוס ופנתה לכיוון הכותל. כשהיגיע לתחנה היא ראתה שאני כבר לא שם וחשבה שעליתי על האוטובוס שעליו היה הפיגוע. היא סיפרה לי שכל השבוע היא לא ישנה ולא אכלה בגללי ושעכשיו היא פשוט לא מאמינה איך השם מסובב את עולמו ומנהיג אותו בחסד וברחמים.

שתינו התחבקנו ובכינו באמצע הרחוב כשברקע המתופפים שרו "מצווה גדולה להיות בשמחה"…….

עם ישראל חי

בס"ד

שלום לעם ישראל היקר והאהוב:

אנו עומדים כרגע מול מציאות עגומה ועקומה, מה שמתרחש לנגד עינינו הוא פשוט ביזיון עצום, שאין לנו כרגע אפשרות להיתמודד איתו. המערכת הגדולה מנסה רק לכבות את השריפות ולא עוקרת מהשורש את המתרחש, ואנחנו עומדים חסרי אונים ומתפללים על חיינו וביטחוננו, פונים לאבא שבשמיים ומבקשים שמירה והשגחה.

האם זה יתכן שזריקת אבנים, בקבוקי תבעירה, דריסות, פיגועי ירי, חטיפות ועוד….. לא מצליחים לעורר אותנו לאמת הלא מתוקנת?.

מה עם ההימנון שלנו "להיות עם חופשי בארצנו" האם אלה רק מילים ששרים?! מה אם ליישם אותם?. הכוח נימצא כרגע בצד הלא נכון ואין מי שיגן עלינו פיזית. כרגע זה רק בזכות התפילות, זה הכוח של עם ישראל, זה הנשק שלנו, אבל מה אם אלה שלא יודעים להיתפלל ושהאמונה רחוקה ובלתי מושגת עבורם?

לאור האירועים הקיצוניים שפוקדים אותנו לאחרונה בירושלים וכל המהומות באיזור סילואן שצמוד הכותל המערבי, הפיגוע ירי נגד יהודה גליק והתגובה מנגד (שירו במחבל והתגובה היתה שהמחבל נירצח בדם קר) היפוך המציאות ל"טובתם" וההצגה שהרבה אנשים "קונים אותה" מאפשרת להם לקבל עוד כוח ותמיכה על המעשים הנפשעים הללו. אחד הדברים שקורים בפועל זה שאנשים מפחדים להגיע לירושלים ולקיים תהלוכות בר מצווה בכותל, שזו מצווה כ"כ חשובה עבור הילדים שזוכים להיכנס לגיל המצוות. מה, האם זה נכון לוותר גם על המאורע הקדוש הזה ביגללם? – ההיפך, עלינו להתחזק באמונה ולדעת שעם ישראל חי ומתקיים בזכות המצוות שלו, זה הכוח שלנו וזאת המלחמה הקטנה שלנו בתור יהודים כאן בארץ ישראל ובכל העולם אלה השורשים ואם לא זה, אז מה כן? ככל שנתאחד ונתקדש, הכוח יחזור לידינו, ובכותל מרגישים תמיד מאוחדים, וכמובן שמחים בזמן התהלוכה של חתן הבר מצווה לכיוון המקום הקדוש ביותר לעם היהודי אשר שכינה לא זזה ממנו לעולם. נגד השימחה של עם ישראל אף אחד לא יכול לעמוד, אפילו לא האויבים הכי גדולים שלנו. "כי מיצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (רבי נחמן).

דרך אגב נכון לעכשיו הכותל זה המקום הכי מוגן גם מפני שהשכינה שורה בו וגם מפני שיש אבטחה של אנשי הביטחון, אז אחים שלי, בואו נמשיך הלאה, נתקע בשופר, נתופף, נשיר ונירקוד, זה התפקיד שלנו. "כי העיקר זה לא להיתפחד כלל".

באהבה תופי שמחה

תשעה באב – זמן הגאולה

בס"ד

מלחמת צוק איתן נגמרה, כל החיילים חזרו לביתם לשלום, זמן הגאולה הגיע, כולם להתכונן.

לאחר חודש קשה במיוחד של טילים מאיזור רצועת עזה, ולאחר חדירות של מחבלים לאיזורנו, נסיונות של חטיפת חיילים ונסיונות של מגה פיגוע, הרינו שמחים להודיע כי המלחמה נגמרה, כל כוחותינו חזרו לביתם לשלום. כאמור כל המנהרות הושמדו, כל המחבלים חוסלו, וכל הטילים של החמאס התפוצצו בתוך אדמת עזה מכח עליון אשר לא ברור עדיין לגרימת הפיצוצים – על כך נתעדכן מפרשננו בשטח "גואל בקרוב".

בזמן מיוחד זה הרינו מתבקשים להודיע ולבשר כי כל ערביי ארץ ישראל החליטו לעזוב מרצונם את ארץ ישראל ואפילו לוותר על הפיצויים אשר המדינה רצתה לתת להם, מה שאומר כי כל אזרח יהודי מארץ ישראל יקבל בונוס לחודש הקרוב, סכום אשר לא פוחת מעשרת אלפים ש"ח לסגירת המינוס.

בזמן כתיבת פוסט זה אנחנו מתעדכנים מהשטח מאיזור הכותל המערבי כי אין יותר תהלוכות בר מצווה לכותל, כל התהלוכות מופנות לכיוון מה שהיה פעם הר הבית. כתבנו מהשטח מספר כי משפחות רבות הגיעו לחגוג בר מצווה בכותל בליווי אורחים ומשפחות מכל איזורי הארץ, ולתדהמת כולם הר הבית נפרץ, הערבים אורזים את הציוד ונסים לכיוון מזרח הארץ לאחיהם הישמאלים מעבר לירדן.

כתבנו מהשטח מספר עוד, כי נשמעים תרועות שופרות בכותל אשר לא נשמעו מעולם, וכי כולם בציפייה כי בית המקדש השלישי יירד מן השמיים ברגע שכל הערבים יסיימו לארוז את חפציהם – סיוע הומניטרי של אריזה יגיע בקרוב. מיותר לציין כי חתני בר המצווה זוכים ליום מיוחד במינו אשר יזכר לדורי דורות וכי לא יקראו לזה יותר בר מצווה בכותל, אלא בר מצווה לבית המקדש. על כן כל הלהקות אשר מתעסקות עם מתופפים בכותל, נא לשנות את כרטיסי הביקור למתופפים לבית המקדש.

דיווחים נוספים מגיעים בכל רגע מכל חלקי הארץ כי עם ישראל בשמחה עילאית וכי ריקודים ושירים נשמעים ברחובות וקופות הצדקה גואות על מיכליהן – ארגון חסד של צדקות לנזקקים אשר נקרא "חסדי נעומי" החליטו בפה אחד כי מעוסק זעיר קטן  יפתחו מגה חברה בע"מ. עדיין לא לפרסום מיהו המשיח, הודעה תפורסם בקרוב לאחר קבלת הודעה למשפחה.

נאום ראש הממשלה החל לפני מספר שניות והרי ציתותים מנאומו: "עם ישראל עבר תקופה קשה, ולאחר שזכינו להיות באהבת חינם אחד עם השני ולהיות בשמחה כלפי חברינו, הורינו, ילדינו ומכרינו, וכמובן לשמור שתי שבתות רצוף ולהתחזק בתורה, משיח בן דוד החליט שזה הזמן לגאול את עם ישראל מהגלות הארוכה שהוא נמצא בא כבר אלפיים חמש מאות שנה. אני מבקש מכולם לא להפסיק לרקוד ולשמוח, לקחת את התפילין לבדיקה וגם לבדוק את חוטי הטליתות כי בקרוב המשיח מגיע. מי שאין לו תפילין מוזמן להגיע לצמתים המרכזיים של כל רחובות הארץ לקבלת תפילין בו יעמדו חסידים מכל גזרות החסידויות של ברסלב, חבד, ויז'ניץ, גור, קרליבך, ליטאים אשר יחלקו חינם אין כסף תפילין מהודרות. אני מבקש לשמור על הסדר של שעות התפילה ולא לפתוח מנינים נוספים שהם לא בשעות הנקובות – דבר אשר יגרום לעומס של ריתחא דאורייתא".

קו השידור עם ראש הממשלה נותק משום מה, אך כתבנו מהשטח מודיע כי הודעה למגורי קבע של יהודים בכל בתי הערבים בכל הארץ ובמיוחד ביהודה ושומרון תקבע לפי גודל הבית וגודל המשפחה, לאחר חישוב קצר הודיע ראש הממשלה כי לא יהיה יותר שכירויות ואפילו יהיה עודף של בתי מגורים אשר שם יאוחסנו פרות וירקות של שנת שמיטה.

חבר'ה זה לא חלום, זו האמת והיא תגיע בקרוב. בינתיים הסוד הוא אהבת חינם. נתפלל ביחד לקדוש ברוך הוא "תן שלום ביננו" – משם הכל כבר יזרום.

תודה

 

שופרות בכותל לחיילי צה"ל

בס"ד

מאוד מרגש ומאוד מחזק לראות ולהרגיש את עם ישראל מלוכד בחוזק פנימי עצום, בימים הקשים הללו של הלחימה בעזה.

קשה לכתוב מאמר שהוא נושא פוליטי, שהוא לא מתקשר לענין של מתופפים לבר מצווה, אך אנסה להביע בקצרה את מה שאנחנו צוותי המתופפים בכותל מרגישים וחווים בימי שני וחמישי בכותל, וכמובן גם את עמדתי.

המלחמה הסעירה את כל עם ישראל, אך לפני המלחמה בעזה, רצח שלושת הנערים זעזעה את כל המדינה, וגרם לכל עם ישראל להתעורר ולהתאחד. חבל שעם ישראל מתאחד בימים כל כך קשים, אך עדיף וטוב שהתעוררנו והתאחדנו מול אויבנו הרשעים הקמים עלינו לרעה. אני רק חושב שאם היינו מתעוררים ומתאחדים בימים יפים יותר, היה לנו הרבה יותר כיף בארץ ישראל היקרה הזו.

צה"ל הוא הצבא הכי מתחשב שיש, והכי דואג לתושבים שהם אויבים, אך עדיין לא נקראים מחבלים. אין צבא אחר בעולם שמתנהג כמו צבא הגנה לישראל. במקומות אחרים בעולם מזמן היינו שומעים על הרג אזרחים מטורף, והעיקר הוא לנצח בלי להתחשב באף אחד. אצל צה"ל קודם כל דואגים לאזרחים שהם כביכול "חפים מפשע" ואח"כ מטפלים במחבלים. אני חושב שצה"ל יכל לגמור את המערכה הזו מהאוויר בלי שום הרוג מלכות אחד שנפל בעזה, אך קודקודי המדינה החליטו אחרת וכולנו איתכם.

בעקבות פעילות צה"ל, אשר מתנהגים בשיא ההומניטריות כלפי תושבי עזה, קמו קומץ שמאלנים וגינו את "רצח העם בעזה". אני לא מבין על מה אתם מדברים ועל מה אתם מתקוממים. זו ארצנו – ארץ ישראל, וזכותנו להגן עליה במלוא הכח ובמלוא העוצמה. עברו כבר מעל שבועיים ורוב חלקי הארץ חצי מושבת מכל המלחמה הזו, שאתם השמאלנים שקוראים לצה"ל רוצחים, רק מפריעים לגאולה ורק מאטים את סגולת ארץ ישראל למשיח צדקנו.

בעקבות המלחמה הקשה בעזה רוב תושבי ארץ ישראל נפגעו בפרנסתם. אם זה בעלי בתי הקפה, כל מחלקות הבידור למינהם, בנייה, ועוד הרבה. גם אנחנו צוותים של מתופפים לבר מצווה בכותל נפגענו דיי קשה, והרבה לקוחות גם מהארץ וגם מחו"ל ביטלו את הגעתם לכותל בכדי לערוך חגיגת בר מצווה. אפשר להבין אותם מהבחינה שלאנשים אין חשק לשמוח כאשר אנו שומעים בחדשות על הרוגים ופצועים אשר חירפו את נפשם למען ארץ ישראל.

אבל, בכל האירועים של בר מצווה בכותל עם תופים ושופרות אנו מקדישים לכל עם ישראל כמה שירים שמחים ומאוד עוצמתיים כמו: "אל תירא ישראל כי גור אריה אתה, והעיקר לא לפחד כלל". בסוף האירוע כולנו מברכים את חתן בר המצווה, את כל עם ישראל, ולבסוף את חיילי צה"ל היקרים בתרועות שופרות ארוכות לכיוון הכותל.

מי ייתן והקדוש ברוך הוא ימחק את כל אויבנו הקמים עלינו לרעה, ויעטר את עם ישראל וחיילי צה"ל בעטרת ישועה וניצחון. אמן.

תודה

 

הנעלבים ואינם עולבים

בס"ד

חלק א'

קיבלתי מכתב מאוד מעניין מיהודי חכם שבו הוא אומר שכל יהודי בכל גיל יכול לקדש שם שמיים – את ריבונו של עולם. אפילו בתקיעת שופר פשוטה, ובמיוחד בתרועות שופרות בכותל, ועוד יותר בזמן כל כך חוויתי כמו בר מצווה בכותל, ניתן לראות את הקידוש העצום של השם יתברך בעיני כל חתני הבר מצווה והמוזמנים בשמחה שלהם, עצם היותנו יהודים.

הנה סיפור מרגש על יהודי המתגורר בירושלים, בעל משפחה ברוכת ילדים אשר החליט לשתף את סיפורו האישי: כידוע לא כל הילדים זהים זה לזה, אפילו שגדלו באותו בית עם אותו אבא ואמא עם אותו חינוך. כל ילד בוחר לקחת את החינוך לטובת היעוד שלו, בין במודע או בלא מודע, ישנם ילדים שהקליטה שלהם מהירה וישנם כאלה שהקליטה שלהם איטית,  ישנם כישרונים וישנם תלותיים, וכהנה וכהנה טיפוסים. אך הסיפור שלנו מתמקד בילד שההבנה שלו לא רגילה ביחס לאחים שלו. כהורים של ילד מסוג כזה מפגינים כלפיו המון סבלנות והבנה וגם לפעמים להיפך כשצריך, אבל תמיד עם המון אהבה. אך לצערי הרב לא האחים שלו ולא החברה מבינה את "המוגבלות" ונוהגת כלפיו בזילזול ואפילו בלעג. זה לא נובע מרוע אלה פשוט ילדים הם כאלה. המפתיע בכל הסיפור הזה הוא שהילד מעולם לא הגיב לכינויי הגנאי אלא המשיך כרגיל בשיגרת חייו כאילו לא קרה כלום. אנחנו ההורים מאוד התפעלנו מהשתיקה שלו וראינו בזה תגובה אצילית.

יום אחד הבחנתי במשהו שנאמר מפיו בלא קול, ניסיתי להתקרב ולהקשיב למה שהוא אומר מבלי שישים לב אלי, אך ללא הצלחה. התבוננתי עליו מספר במשך מספר ימים ושמתי לב שהוא ממלמל רק כאשר פוגעים בו, הדבר גרם לי לפליאה ולסקרנות כאחד וניגשתי לשאול אותו. כאשר הוא השיב לי הבנתי באיזו מעלה רוחנית גבוהה הוא נימצא, לא ציינתי את גילו בתחילת הסיפור – הוא בן 9, שזה מה שהגביר לי את הפליאה כלפיו.

הוא ענה לי כך:" כל פעם שאני שומע או קורא איפשהוא שמישהו צריך שיתפללו עליו אני רושם את שמו בפינקס שיש לי בכיס,  בזמן שמישהו מבזה אותי אני ממלמל את השמות לרפואתם או חזרתם בתשובה שלימה וכו' וכו' של אותם יהודים יקרים, ובכך אני ניכנס לחבורת הקודש של "הנעלבים ואינם עולבים" זה זמן גבוהה מאוד להיתפלל על מישהו. קראתי את זה בספרו של הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו "עלינו לשבח".

המשך יבוא…..

שופרות בכותל לעילוי נשמת החטופים

בס"ד

שלום לכולם

כולנו כואבים והמומים. לרוב האנשים אשר אשר אני פוגש ומדבר איתם, גם בכותל וגם באיזורים אחרים, לא יכולים לתאר את המועקה העצומה והחור שנפער בכל יהודי כאשר הוא שמע על רציחתם של שלושת החטופים, אשר חלק גדול של אנשים חפש אותם במשך 18 ימים, ומדינה שלמה התפללה למוצאם חיים בריאים ושלמים.

מה שעבר עלינו, על חברי מתופפים בכותל, ב18 הימים הללו, הוא דבר של ציפיה עם כל עם ישראל. בכל אירוע של בר מצווה בכותל, התחלנו את האירוע בתרועות שופרות בכותל לכיוון השמיים, כאשר כל אחד מן המשתתפים אומר תפילה בליבו למען מציאת שלושת החטופים. לא היה אחד שלא התפלל למציאתם, ולא היה אחד שנשאר אדיש כאשר תרועות השופרות פילחה את האוויר לכיוון פתיחת שערי שמיים.

בנוסף, את השיר האחרון בתהלוכות בר מצווה בכותל הקדשנו לחטופים, כאשר שרנו כולם ביחד את השיר "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל – ואמרו אמן", לא היה אחד במשתתפי הבר מצווה שלא צעק אמן במלוא הכח.

אך לצערינו המציאות בישרה אחרת, שלושת החטופים נרצחו עוד באותו יום, כאשר עלו לטרמפ הנוראי בצומת אלון שבות אשר נמצאת באזור גוש עציון. בני עוולה רצחו אותם בדם קר, בלי שום היסוס ובלי שום מחשבה מה עובר ומה יעבור למשפחות החטופים ולכל עם ישראל בלב – כנראה אין לבני עוולה האלו לב.

רצח נוראי שזעזע את כל עם ישראל, חילונים, דתיים, ספרדים, אשכנזים. רצח שמשך כל 18 הימים של החיפושים איחד את עם ישראל בצורה בלתי רגילה, ובליבי אני מלא תקווה שהאיחוד הזה הוא רק התחלה של גאולה של עם ישראל לתפילה ולאחדות של הביחד.

כמובן שכאשר נגיע כל חברי להקת צוות תופי שמחה לכותל לשמח חתני בר מצווה, נקדיש את תרועות שופרות בכותל לעילוי נשמת שלושת החטופים. אני מרגיש שעם ישראל חייב להם כל כך הרבה, ובזכותם ובמותם הם רק התחילו התחלה חדשה של גאולה שרק תלך ותתעצם.

עם ישראל היקר, את תרועת השופרות לפתיחת שערי שמיים לא נפסיק לעולם. מה שבני עוולה האלו רוצים זה להוריד אותנו למטה ושנהיה עצובים. זה הזמן להמשיך להתאחד ולומר "די, עד לפה", פה אנחנו עוצרים, ומפה אנחנו פועלים למען עם ישראל בארץ ישראל בתפילה והתפייסות ביננו.

כי כאשר נשבור את החומה ביננו נקבל את חומ – ה'.

תודה

מתופף לכותל והפקיד בבנק

בס"ד

אילו היינו יודעים את ההשלכות של המעשים שלנו, עד כמה עלינו לפתח רגישות והקשבה על כל מילה, דיבור ומעשה היינו נזהרים ושוקלים היטב כל מילה היוצאת מפינו. לפעמים מעשה קטן שעשינו מבלי לשים לב יכול לפגוע לשנים רבות ואנחנו אפילו לא מודעים לו, ומעשה שהיה כך היה:

היו היה פעם יהודי פשוט שהתפרנס למחייתו בנגינת תופים ושופרות בכותל, אישתו ניהלה את עינני הבית והסירה דאגה מליבו בכל הקשור לניהול השותף היומיומי. באחד הימים הייתה צריכה ללכת לבנק ולהפקיד צ'ק חשוב. אך עקב עיסוק בעיניין אחר לא יכלה לעשות זאת ושלחה את בעלה המתופף, היא אמרה שהיא מצטערת אך זה ממש חשוב  ושזה היום האחרון שאפשר להפקיד את הצ'ק. "זה לא אמור לגזול כל כך הרבה זמן" אמרה והמשיכה לעיסוקיה. הבעל המסור הסכים בשמחה כי הוא ידע כמה היא מודעת לחשיבות העבודה שלו והיא מבקשת את העזרה הזאת בפעם הראשונה.  המתופף הפשוט עמד בתור לבנק וכשהגיע תורו לקבל את השירות והוא הסתכל על הפקיד ופניו החווירו. היה זה המורה לחשבון אשר ביזה אותו בפני כל הכיתה  לפני 15 שנה ולא פעם אחת אלה מספר פעמים. המורה לא זיהה את תלמידו והתייחס אליו כאל שאר הלקוחות, המתופף שלנו לא ידע האם  זה הרגע להגיד לו על הצער שגרם לו, ושבכל יום כיפור כשהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיסלח ויכפר לכל האנשים שפגעו בו הוא לא מצליח למחול לו בלב שלם, והכאב והצער ממשיכים ללות אותו עוד שנה ועוד שנה. ולכן החליט לרפא את הכאב שלו ע"י שמחה, כי תופים ושופרות לילדי בר מצווה בכותל משמחים מאוד את עם ישראל, והוא בחר להוסיף שמחה לעולם ולא עצב. אך הנה הקדוש ברוך הוא זימן אפשרות לרפא את הכאב שבלב והוא החליט שזה לא במקרה המפגש הזה ושזה הזמן והמקום אפילו שהוא לא היה בוחר בסיטואציה הזאת. המתופף פתח פיו ואמר: "דע לך מר ראובן שלפני 15 שנה כשהייתי נער למדתי אצלך בכיתה חשבון ומשום מה החלטת להיטפל אלי ולבזות אותי מספר פעמים בפני כל הכיתה ואיני מצליח לסלוח לך על זה, אני ממש רוצה אך איני מסוגל והנה הקדוש ברוך הוא סיבב והפגיש בינינו בכדי שאולי נצליח לעשות תשובה אחת ולתמיד". הפקיד פרץ בבכי מר וכל האנשים בבנק לא הבינו מה קרה, הוא אמר למתופף: "אני נשוי כבר בפעם השנייה עקב עקרות קשה, אישתי הראשונה מאוד רצתה ילדים אך ביגלל העקרות שלי ניפרדנו. הרופאים אמרו שאין לי סיכוי ואני לא יכולתי לקבל את הבשורה המרה", הלכתי לרב שלי לקבל ממנו עצה וברכה והוא אמר: "הסיבה שאתם לא ניפקדים היא בעקבות הקפדה גדולה מאוד של מישהו אליך, וברגע שתעשה תשובה אמיתית מכל הלב הדין ישתנה לחסד ב"ה והכל יסתדר לטובה". הפקיד ביקש סליחה ומחילה, המתופף סלח לו והבין שהוא קיבל עונש חמור מאוד ושאין טעם להוסיף. העונש היה גדול מאוד ואפילו ציער אותו לשמוע, מה הקפדה על יהודי יכולה לעולל.

לפתע כל הכעס שלו נהפך לרחמים גמורים והוא החל לבכות יחד עם הפקיד שינהם התחבקו ובקשו סליחה אחד מהשני, המתופף הבין ששמחה אמיתית באה כשהלב באמת נקי ומאז הוא מקפיד לא להקפיד על אף יהודי. כעבור עשרה חודשים הרים ראובן הפקיד טלפון למתופף וביקש ממנו לבוא לתופף לו בברית של התאומים שנולדו לו. המתופף זינק ממקומו משמחה ובא לברית תקע בשופר בירך את המשפחה היקרה ופתח במחרוזת עם תופים ושירים שכל עם ישראל אוהב ומכיר והיה שמח שמח.

מאז הם ניהיו חברים טובים ומספרים לכולם את הסיפור המרגש שלהם למען תיגבר האהבה בישראל. אמן כן יהי רצון