יצירת קשר

מתופפים בכותל

1 2 3 5

מתופפים בשלג

בס"ד

יש ימים שאתה חושב פעמיים אם לעשות את הדבר שאתה צריך לעשות.

ויש ימים שאתה ממש לא חושב אם לעשות אותם, אתה פשוט רץ לעשות אותם בשמחה, למרות שביום רגיל לא היית עושה אותם. פשוט היית מוותר עליהם וממשיך הלאה.

לאחד הדברים האלו קוראים שלג בירושלים, או אם תרצו לקרוא לו שלג בכותל, או אפשר יותר לדייק בשם – תהלוכת מתופפים בכותל בשלג.

שלג בכותל זה משהו שמגיע אחת לכמה שנים, בערך 5 או 6 שנים, והשנה הוא הגיע בגדול, לזמן מאוד קצר. שלג שיורד בזמן קצר של חמש שעות במהלך הלילה, ובבוקר כל העיר לבנה צחורה. מראה מדהים.

כידוע, ברגע שיורד שלג, כל הכבישים לעיר נחסמות, כי לא יודעים עדיין מה כמות השלג שירדה, והאם היא תמשיך לרדת ולתפוס יותר גובה ויותר כיסוי מרחבי.

החלום הוא לשבת בבית מול האח הבוער עם גזעי עץ ולהתחמם באש המרצדת, וכמובן להתבונן בשלג על ההרים דרך החלון.

אבל מה קורה שיש עבודה, והעבודה היא תהלוכת מתופפים בכותל, ועוד בשלג. סיבה למסיבה אמיתית לצאת מהבית עם כל הילדים לשלג ועוד בכותל.

מחכים בסבלנות להודעה שהכבישים יפתחו, והגישה להגיע לירושלים תיפתח. והופ ההתרגשות.

התלבשנו היטב, אני וארבעה מילדי ונסענו לירושלים לראות, לחוות, לשחק בשלג. וכמובן לשמח עם תופים ושופרות משפחה שבאה מאזור תל אביב לחגוג בר מצווה בכותל.

התחלנו בנסיעה איטית מאוד לכיוון הכותל, הכבישים היו מפולסים, אך מאוד חלקים, והנסיעה הצריכה זהירות רבה. הגענו לחניית קבר דוד ושם החננו את הרכב. למרות הנסיעה האיטית מהבית לכיוון הכותל, לקח לנו 25 דקות להגיע. רק לשם השוואה, ביום רגיל לוקח להגיע באותו מסלול ובאותה שעה כמעט 50 דקות. מה שאומר שהדרכים היו פתוחות לגמרי.

המחזה היה מרהיב, כל ירושלים צבועה בלבן. שלג על ההרים, על הכבישים ועל מה לא.

הילדים היו בתחושת אופוריה איך שראו את השלג, ועוד יותר שמחו רק מהידיעה שעוד מעט הם הולכים לשחק בשלג ועוד בכותל המערבי.

הגענו לכותל סוף סוף, ההליכה לא היתה פשוטה. בכל זאת היו 30 ס"מ של שלג שנערם. הילדים בהרגשת שמחה, זורקים אחד על השני כדורי שלג ובונים בובת שלג גדולה.

לאחר עיכוב קטן, משפחת בר המצווה הגיעה. פרשנו חופה יפה לבנה כשלג, פתחנו בתרועות שופר, ומיד לאחר מכן פצחנו בקצב תופים מטורף עם שירים שמחים וריקודים לכבוד חתן בר המצווה שהגיע לחגוג בר מצווה בכותל.

הייתה חוויה מדהימה למשפחה שבאה לחגוג בר מצווה בכותל בשלג. גם לנו, הנגנים, הייתה חוויה מאוד עוצמתית לנגן ולהרקיד בשלג. הילדים מאוד נהנו……….

והאישה……….ישבה מול האח הבוער……..לאחר שהכינה לנו מרק עוף טעים וחם……

דיבור של אמת

שלום לכולם…..

כידוע, המאמר האחרון שלי בתור כותב פוסטים של להקת תופי שמחה – מתופפים בכותל, היה בחודש פברואר שנת 2020…..

כלומר כמעט שנתיים לא כתבתי פוסט……וזה אומר שמתחילת הקורונה לא כתבתי.

אומנם לא כתבתי פוסטים או מאמרים, אבל כתבתי שירים……… כן, שירים.

זמן קורונה לפני שנתיים בערך, היא הגיעה אלינו כמו רוח סערה, שאת כיוון הרוח עדיין איננו יודעים. כיוון מעורפל עם רצון למשוך לכיוון מסוים. מהו הכיוון? …….. לכל אחד יש את הכיוון שלו, וההסתכלות שלו על התקופה המאתגרת הזו. אני בחרתי……….. לחלום.

האמת….. הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט. אבל יש זמנים או מצבי רוח שפשוט אין חשק לכתוב. כתיבה זה משהו שמגיע, ואם הוא לא מגיע והוא מקבל איזה שהוא לחץ מכיוון מסוים בכדי להגיע……. הוא חסר לדעתי…. תמיד יש את הנקודה שבה אתה אומר לעצמך "עת רצון, זה הזמן", ואז זה פשוט קורה. בכל דבר בחיים.

מדוע לא כתבתי?, כי פשוט לא היה לי חשק לכתוב פוסטים. פשוט כתבתי שירים.

תחילת קורונה, כידוע, התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה. מרגע שהתחלתי לנגן בגיטרה, פשוט התחלתי לכתוב שירים ולהלחין אותם בצורה הכי בסיסית. כל כך נהנתי לכתוב שירים ולהלחינם, שפשוט לא היה לי חשק לכתוב מאמר. האנרגיה של הכתיבה פשוט הלכה לטייל במימד אחר. מימד מבורך בפני עצמו, מימד של גילוי עצמי, מימד של התבוננות מכיוון אחר, מימד של כתיבה עם צלילים, מימד של צלילים שמתחברים לאותיות, מימד כתיבה של רגש שמתבטא בשירה……… עד כמה שאפשר…….. בכל זאת, אני די "לא מדויק" בשירה………… אבל….. בחרתי לחלום.

ברגעים אלו אני כותב מאמר. לא היה לי קל להגיע למצב שאני נמצא בו עכשיו, כלומר – כתיבת מאמר. דחיתי את כתיבת המאמר כמעט חצי שנה, כי לא הייתי שם, לא בחשק ולא בהתבוננות על המילים והסיפורים.

את כתיבת המאמרים אפשר לחלק לשניים. חלק ראשון הוא ההנאה שבכתיבה. ההנאה בהתעופפות האותיות למילים ומשם למשפטים……החלק השני הוא – שעצם זה שאני כותב מאמר, אני מקדם באופן אורגני את האתר של תופי שמחה.

מה שמשתמע מכך שחוסר כתיבת מאמרים לא מקדם את האתר……והעבודה……… יורדת. אבל זו האמת, וזהו דיבור של אמת שלי, שיש תקופות שאין חשק לכתוב, ובטח לא לקנות מאמרים ב – 1.90ש"ח.

ברוך השם, עובדים, שמחים ומשמחים. והשם דואג לכל, וגם לפרנסה, אבל תמיד יש את הנקודה שיש יותר, יותר שפע, יותר אקשיין ויותר מותרות. יכול להיות שזה רק במוח, ואולי זה באמת רק במוח.

מה שאני מנסה לכתוב. תסלחו לי אם אני קצת מסורבל, לא כתבתי כמעט שנתיים……. שטוביה חברי הטוב, שהוא יד ימיני בעסק של השמחות של בר מצווה בכותל…….כן, טוביה, כך………אמר לי "אתה שם לב שהעבודה ירדה…..וזה כבר מזמן לא הקורונה, אולי תמשיך לכתוב שירים…..אבל אפשר לשלב, ולכתוב גם מאמרים ולקדם את האתר ולקדם את העבודה".

לגמרי הסכמתי עם טוביה. לגמרי הייתי איתו. אבל…………..שאין חשק לכתוב……ממתינים…….ומתבוננים.

היום. קמתי בתחושה שאני הולך לכתוב מאמר…….קמתי בתחושה של הנאה שמרחפת מעל האצבעות……תחושה של מילים ללא צלילים. נטו מילים……….נטו משפטים. וברקע, בזמן הכתיבה, מוסיקה נעימה של הרכב שנקרא ניגון ירושלמי……. ופשוט………. להיות פשוט.

נ.ב – טוביה היקר עדיין רווק, והוא חמד של בחור. נברך אותו שימצא את זיווגו במהרה – סער טוביה בן חיה סבינה…….ונאמר אמן.

יום העצמאות בכותל

בס"ד

שלום לכל החברים.

ברגע שאני כותב את המאמר הזה, התאריך הוא כ"ח באייר שזהו תאריך של יום ירושלים. אבל את המאמר הבא אני מקדיש ליום העצמאות. מאמר על יום ירושלים יגיע בהמשך בעזרת השם, ובו נפרט על פעילותנו ברחבי ירושלים עם מעגלי המתופפים, ותרועות השופר בטקס יקיר העיר שנערך במגדל דוד.

יום העצמאות, יום שבו כביכול הוכרזה ארץ ישראל למדינת ישראל. יום שיש בו הרבה מאוד מחלוקות מכל מיני זרמים, אך לא ניכנס לזה. פשוט בואו נראה את הטוב ומשם רק נחייך ונקבל משמעות חזקה לחיינו בארץ ישראל.

שבוע אחד לפני יום העצמאות, כולנו חווינו את יום השואה. יום קשה מאוד במיוחד שבו כל עם ישראל עמד דומייה לזכר כל נרצחי המחנות והגטאות. כל עם ישראל "עמד", חלק בעמידה, וחלק בלימוד תורה בישיבה, חלק במסלול טיול שהקדישו אותו לנרצחים, וחלק בסיפורים וסרטים על השואה, וחלק במזמורי תהילים. כל עם ישראל הרגיש וכאב את השואה האיומה. לי- אישית, זהו יום שמחבר אותי לחיים של כאן ועכשיו, ועם כל הכאב העמוק, פשוט אין מילים, רק לומר תודה על כל מה שקיבלנו ואנחנו מקבלים ועל החיים הנפלאים שאנחנו חיים בארץ ישראל.

משם לאחר שבוע אחד אנו מפליגים ליום העצמאות. יום שצריך לומר בו תודה על כל השפע שאנחנו מקבלים. אם זה שיש לנו מדינה, יש לנו בתי ספר ועבודה, יש לנו בתי כנסת ומקומות להתפלל, יש לנו תאטראות ומקומות למוסיקה ובידור, יש לנו אוכל בשפע, יש לנו עם חזק שעם כל הפילוג שיש בו, הוא אוהב אחד את השני אהבה עזה, כי עם ישראל ערב אחד לשני. במיוחד אנחנו מרגישים את העזרה והאהבה במלחמות, שכל עם ישראל מתפלל על הפצועים וכואב על החללים.

לי אישית, כל פעם שאני נמצא בכותל המערבי ועורך תהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, אני אומר תודה, שאני כאן בארץ ישראל ויכול לשמח חתני בר מצווה, ולא להיות במחתרת עם הנחת התפילין. כל פעם שאני תוקע בשופר, אני מרגיש שאת התרועה הזו אף אחד לא יכול לקחת מאתנו, מעם ישראל. כי חלק גדול של הגאולה כבר קרה, רובנו חזרנו מהגלות ויש לנו את מדינת ישראל ואנחנו צריכים לשמור עליה.

רבי נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן – "ארץ אוכלת יושביה". אותי שהייתי ילד ובמהלך ההתבגרות לימדו שארץ אוכלת יושביה זה שכל כך קשה בארץ הזו, יש מיסים כבדים, יש הרבה עבודה ואין שכר מספיק, כלומר הכל כל כך קשה בארץ הזו. אבל לא…….. רבי נחמן מלמד אותנו שארץ אוכלת יושביה זה שארץ ישראל כל כך קדושה שהיא אוכל את היושבים שלה ואז הם נהפכים לקדושים. פשוט הפוך מכל מה שגדלנו עליו. הסתכלות מדהימה לטוב ולשפע ולקדושה.

עוד משהו קטן על יום העצמאות. יש דבר במושגים של עולם התורה שנקרא "את – בש", כלומר האות הראשונה והאות האחרונה. האות שלפני האחרונה והאות השנייה. אז בואו נתחיל, כל זמני החגים הולכים לפי השבוע של פסח. כלומר באותו יום בשנה שחל א של פסח יחול תשעה באב. באותו יום שיחול ב של פסח יחול חג שבועות באותו יום שחל ג של פסח יחול ראש השנה. באותו יום שחל ד של פסח יחול קריאת התורה כלומר שמחת תורה. באותו יום שחל ה של פסח יחול צום יום הכיפורים. באותו יום שחל ו של פסח יחול פורים. באותו יום שחל ז של פסח יחול חג שמתחיל באות ע.

אם תיקחו את יומן השנה אחורה בעשרות שנים ואפילו במאות שנים קדימה ואחורה החגים תמיד יצאו באותו יום לפי היום של פסח – מדהים. אבל ל- ז של פסח לא היה חג שמתחיל באות ע. עד שהגיע יום העצמאות, וזהו החג החסר.

אז בואו ניתן מקצב תופים מיוחד לכבוד ארץ ישראל ותרועת שופר גדולה שאותה לא נפסיק עד ביאת המשיח בקרוב.

מי שמאמין לא מפחד

בס"ד

שלום לכל החברים היקרים

הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי שקרה בכותל המערבי בזמן תהלוכת בר מצווה בכותל. כותל המערבי מקום שהשכינה לא זזה ממנו מעולם.

סיפור כה אמיתי ולפי דעתי מרגש מאוד שהחלטתי לכתוב עליו פוסט. והנה הוא לפניכם.

כידוע בימי שני וחמישי מגיעים מתופפים מכל חלקי הארץ כדי לשמח משפחות שבאו לערוך עליה לתורה בכותל. וגם בחמישי האחרון הגיעו מעל 100 משפחות לשער האשפות בכדי לחגוג תהלוכת בר מצווה לפני העלייה לתורה. כידוע תהלוכות שמחות הכוללות שירים, ריקודים ותרועות שופר. בכל שנות פעילותי בכותל המערבי בקרב תהלוכות בר מצווה, מעולם לא נתקלתי באיזו בעיה חריגה. לפעמים התווכחות קטנה או חוסר הסכמה, אבל תמיד זה נגמר בשלום, גם בקרב הנגנים וגם בקרב המשפחות.

בחמישי האחרון השלום בכותל הופר, תרועות השופר נהפכו לתרועות פגזים, קצב התופים נהפך לקצב מלחמה. והרי זה הסיפור:

משפחה שבאה לחגוג בר מצווה בכותל שכרה את שירותיו של מתופף שהוא אחד הוותיקים בכותל, ואחד הוותיקים בתחום מעגלי המתופפים. בד"כ אני נמנע מלומר או לכתוב שמות, אך את שמו אני הולך לכתוב, זהו נדב המעגליה. בהמשך תבינו למה כתבתי את שמו. המשפחה כאמור הגיעה לחגוג בר מצווה בכותל, נפגשו עם נדב, ואיכשהו היה חילוק דעות קטן לגבי התהלוכה. רוב המשפחה שבאה לחגוג את הבר מצווה בכותל הזו היו חמומי מוח, ומה שהם עשו מבייש את הכותל המערבי ואת עם ישראל במיוחד. אבל לא כאן הזמן להעביר ביקורת כי כולנו נופלים לפעמים, הגדולה זה לחזור חזרה ולדעת לתקן.

בעקבות חילוקי הדעות, החבר'ה של המשפחה פשוט החלו להכות את נדב, לתפוס תופים של נגנים אחרים ולזרוק אותם באוויר, ושמעתי שגם שופרות עפו באוויר. אני אישית לא נכחתי באירוע המביש הזה, אך שהגעתי לאחר תהלוכת בר מצווה אחרת משלי פשוט ראיתי את נדב צולע, וכל המתופפים פשוט נסערים מהאירוע המביש הזה. נדב לא החזיר מכות אלא פשוט חטף וניסה להתגונן, ופשוט שמע את בזיונו נדם ושתק כמו אחת התורות הגדולות של רבי נחמן מברסלב.

חבר'ה, הסיפור הזה עדיין לא נגמר. הוא אפילו לא התחיל. נדב לא נשאר חייב, נדב נכנס לכותל המערבי לסגור עניין עם המשפחה המכה, עם המשפחה שביזתה אותו כחצי שעה קודם. שאני כותב נכנס לכותל לסגור עניין, אני צריך שתפתחו טוב טוב את הלב שלכם, כי אתם הולכים לשמוע את אחד הסיפורים הבלתי הגיוניים והמרגשים.

נדב נכנס אל תוך הכותל לסגור עניין. הוא נכנס עם חבר שיהיה לו גיבוי. הוא נכנס שבידו ישנה שקית עם 30 ארטיקים. ארטיקים שאותם הוא הולך לחלק למשפחה המכה. הרי אמרו על דוד המלך "איזהו גיבור הכובש את יצרו". נדב כבש את יצרו ולא החזיר מכות. נדב גם התעלה על עצמו והלך לפייס את המשפחה עם ארטיקים, והם קיבלו את המתנה הכי גדולה של החיים שלהם, הם קיבלו הרהור תשובה בכותל המערבי. כמובן שהאירוע הסתיים בחיבוקים והתנצלות מצידם. אני אישית כאשר שמעתי וראיתי במו עיניי את הסיפור הזה התרגשתי מאוד, והאמת – נתן לי הרהור תשובה גדול מאוד.

אומרים שמי ששומע את בזיונו ושותק, הוא מטהר את כל הדמים בגופו ויש לו כוח לברך ולהתברך. כמובן שנדב בירך את כל החברים. וכמובן שבזכות מעשים כאלו ומעשה זה במיוחד גאולת המשיח רק התקרבה.

בימינו בקרוב מאוד – אמן.

מקסיקנים בכותל

בס"ד

שלום חברים יקרים

הפעם המאמר יעסוק בתופעה מאוד מיוחדת אשר מתרחשת פעם בשנה בכותל המערבי. לתופעה הזו קוראים מקסיקנים בכותל.

כידוע מקסיקו היא מדינה שאחוז היהודים המתגוררים בה הוא מאוד גבוה, קהילה יהודית מקסיקנית ענקית אשר כמעט כולם מכירים את כולם. קהילה כה גדולה אשר מגיעה לארץ ישראל בתקופת החופש הגדול.

את התופעה הזו אשר מתרחשת בכותל המערבי בכל שנה אי אפשר לפספס. כל עומד מהצד מבין, רואה ומרגיש שזו תופעה מרגשת מאוד, אשר לא נתפסת כמובנה מאליו. אלפים של מקסיקנים, יהודים כמובן, מגיעים לכותל המערבי בכדי לחגוג בר מצווה בכותל. משפחות שלמות שוכרות מטוסים, בתי מלון, אוטובוסים, וכמובן אותנו צוותים של מתופפים לכותל, אשר מנעימים להם את זמנם בתהלוכה מיוחדת ומסורתית לכיוון הכותל המערבי.

את התופעה הזו קשה לתאר במילים, אך אנסה בכל עשר אצבעות ידיי.

קהילות שלמות מגיעות לארץ ישראל בכדי לחגוג בר מצווה בכותל. רובם מגיעים כמשפחה אחת שלימה, כלומר בין 30 ל 70 אנשים. בדרך כלל משפחות מקסיקנים אלו מגיעות לשהות של חודש ימים בארץ ישראל. את השהות הם מעבירים במלונות יוקרה בירושלים מדרגה ראשונה. את החודש ימים הללו הם מעבירים בטיולים בארץ, בילוי במקומות, טיולי שטח, וכמובן בל נשכח את עיקר הנסיעה – בר מצווה בכותל המערבי, עיקר העיקרים אשר ממקסיקו הם חולמים שנים על גבי שנים לבוא לארץ הקודש לחגוג עליה לתורה לכותל, והבונוס הוא עם כל המשפחה היקרה.

ביום הבר מצווה אנחנו, צוותי מתופפים בכותל תופסים מקום נכבד. בדרך כלל אנחנו מתחילים לנגן בכותל, אבל אצל המקסיקנים הדבר שונה, אצלם אנחנו מתחילים לנגן כבר מבית המלון, כלומר בשעה 7 בבוקר אנחנו כבר בשיא מעגל ריקודים שמח עם כל המשפחה באמצע הלובי המפואר של בית המלון. לאחר מכן אנחנו עולים עם כולם לאוטובוס ושם מנעימים את זמנם בשירי ירושלים שקטים שכולם אוהבים ומכירים כמו "ירושלים של זהב".

השיא הוא בכותל עצמו, כלומר בתחנת האוטובוסים של שער האשפות. שם אנו פורסים חופה לבנה, כי כל החברה המקסיקנים תמיד באים כולם בלבן. תוקעים תקיעות שופר וקדימה לכותל המערבי. תהלוכה שמחה שאי אפשר לתאר אותה. תחשבו לבד, אלפי קילומטרים מכאן משפחה שלמה מחכה במשך שנים לבוא לארץ ישראל לחגוג בר מצווה בכותל לבנם האהוב.

אמן ונזכה לראותכם כל השנה.

איסור תהלוכות מתופפים לבר מצווה ברובע היהודי

בס"ד

בשבוע האחרון התהלכתי באזור הרובע היהודי שבירושלים. נו, אתם יודעים, הדרך שמובילה משער ציון אל תוך הרובע היהודי ומשם לכותל המערבי. התהלכתי והתהלכתי ומשהו בלבי נצבט. הבנתי שאני לא הולך לשמוע יותר את תהלוכות התופים והשופרות לכותל לחתני בר המצווה.

לא פשוט, לאחר שנים רבות ומרובות של תהלוכות בר מצווה בכותל משער ציון לכותל דרך הרובע היהודי, פתאום לוותר על הכל, פתאום לשמוע קול ציפורים שמחפשות את קול השופר, לא פשוט להיות פשוט.

כידוע, תוף הוא ראשי תיבות של "תמימות ופשטות". קשה לראות ולחוש איך התמימות והפשטות הזו נעלמה ביום בהיר אחד מהרובע היהודי. מקום שהיה שוקק חיים ומלא שמחה, פתאום נהפך לעוד רחוב, עם עוד מרכז, עם רחבה גדולה שמשהו חסר בה. נכון מאוד, שמחה עצורה של משפחות שבאו לחגוג בר מצווה בכותל, אך מתהלכים בשקט לכיוון הכותל ללא תופים וללא שופרות אבל מתהלכים.

נקודה חשובה שחשוב לציין, היא נקודת העסקים של הרובע היהודי. רוב העסקים ברובע היהודי מאוד אהבו ומאוד תמכו באטרקציית של תהלוכות התופים לכותל, מכיוון שזו הייתה אטרקציה מעולה לתיירים. רוב התיירים היו עולים לרובע היהודי בכדי לצלם את תהלוכות הבר מצווה לכותל. כמובן שעל הדרך רוב העסקים גם היו מתפרנסים מכל אותם תיירים שבאו לצלם ולחוות את מה שקורה רק בארץ ישראל. התיירים היו קונים כל מיני דברים שהעסקים היו מציעים, וכמובן רוב המסעדות היו עובדות מעולה ובקצב טוב תרתי משמע.

התהלכתי והתהלכתי. שמעתי את קול הציפורים. ירד גם טפטוף קטן של גשם – דמעה. חשבתי על אותם הימים שהיינו צועדים כאן במלוא הדרינו עם חופה פרושה לצדדים, חתן גאה על הכתפיים של אחד מבני המשפחה, קצב תופים שממלא את השקט וגורם לשמחה ותרועות השופר שבוקעות את חלל האוויר לכיוון השמיים. התהלכתי ואמרתי לעצמי "זה שקט שגורם הפסד לכולנו – מתופפים, מוסיקאים, בעלי עסקים, בעלי מסעדות, והכי חשוב לבעלי השמחה של בר מצווה בכותל".

התהלכתי ולא מצאתי תשובה. מצאתי רק אמונה חזקה, שכל מה שקורה הוא בהשגחה עליונה. שכל מה שקורה זה הכל מהשם יתברך. ויש עניין שהכל יתהפך לטובה.

ונאמר אמן.

 

איסור מתופפים משער ציון לרובע היהודי

בס"ד

מה שלומכם חברים יקרים?

המאמר הבא הוא מאמר לא פשוט. זהו מאמר שאני כותב אותו ועדיין לא מאמין שאני כותב אותו והוא אמיתי.

זהו מאמר על תהלוכות של מתופפים ושופרות לבר מצווה, בתי ספר, מסיבות סידור וכדומה. תהלוכות שכמעט אין אדם בישראל שלא היה בהן, השתתף בהן, שמע עליהן או ראה אותם מרחוק וישר פתח את המצלמה כדי לתעד את הרגע הנדיר הזה של עם ישראל בשיא שמחתו עם ריקודים, שירים והרבה קדושה.

תהלוכות התופים והשופרות היו מתבצעות משני מוקדים שונים לכיוון הכותל. המוקד הראשון הוא תחנת האוטובוסים הראשית של שער האשפותוהמוקד השני של תהלוכות התופים היה שער ציון. תהלוכת התופים משער האשפות היא התהלוכה הקצרה לכיוון הכותל ורוב עם ישראל בחר דווקא בתהלוכה זו. תהלוכת התופים השנייה משער ציון הייתה חוצה את כל הרובע היהודי ואז היינו עוצרים למעגלי ריקודים ברחבת הרובע היהודי במתחם בית כנסת החורבה. תהלוכת שער ציון הייתה ארוכה ואותנטית וממחישה את המסע של עם ישראל לכיוון הכותל.

9 פברואר 2017 זהו התאריך שבו הוחלט שאין יותר תהלוכות של מתופפים ושופרות משער ציון. זהו התאריך שצלילי התופים ותרועות השופרות אינם נשמעים יותר באזור הרובע היהודי. זהו התאריך ששמחת החתנים שבאו לחגוג בר מצווה בכותל, ושמחת בתי הספר שבאו לחגוג את מסיבת הסידור לא ייצאו בתהלוכות של תופים ושופרות משער ציון. זהו התאריך שכל תהלוכות בר המצווה שיצאו בעבר מכיוון בית הכנסת החורבה, או מכיוון ארבעת בתי הכנסת הספרדיים – יוחנן בן זכאי לא יהיו יותר עם תופים ושופרות, ולא יהיה יותר שמחה עילאית של ריקודים ושירים.

מדוע?, אני שואל את עצמי. מדוע הוחלט לבטל את כל התהלוכות של התופים והשופרות מכיוון שער ציון?. הרי, זה החיות – חיים של עם ישראל. זה השמחה שנותנת לעם ישראל לפרוח ולשגשג. זה האור לגויים שביום טוב עוברים ברובע בסביבות 20 אלף איש ומתוכם 5000 גויים מארצות שונות, וכשהם רואים את השמחה האין סופית של עם ישראל בליווי התופים והשופרות הם נרעדים, הם מבינים שעם ישראל באמת חי, הם מבינים ומרגישים משהו שלא הרגישו בעבר – הם פשוט מרגישים איך נראית שמחה אמיתית – וזה האור לגויים, להראות כמה עם ישראל שמח ומאושר. ומכיוון שונה זה הדבר שנותן לילדי מסיבת הסידור תחושה של יהודי גאה ושמח שצועד לכיוון הכותל המערבי.

ברוב המאמרים אני נמנע מלהציג את דעתי האישית, אך במאמר הזה אנהג אחרת. לפי דעתי לא צריך להיות קיצוני מדי ולבטל את כל תהלוכות המתופפים והשופרות ברובע היהודי. אני מבין שהדבר מפריע למשפחות המתגוררות ברובע היהודי לנהל מצב מגורים תקין, אך לכל דבר יש פתרון. ישנם שעות שהם נקראות שעות מתות, כמו בין 8 ל 12 בבוקר. אלו שעות שרוב האנשים עובדים ולא נמצאים בביתם, אלו שעות שרוב הילדים והתינוקות ערים ונמצאים במסגרות חינוכיות, והכי חשוב מבחינתנו – שאלו השעות של חגיגות בר המצווה ומסיבות הסידור ברובע היהודי לכיוון הכותל. ומה שהכי הכי חשוב שאלו שעות שתהלוכות התופים והשופרות אינם מפריעים לאיש, אלא רק מחזקות את עם ישראל.

מקווה מאוד ששבוע הבא אכתוב מאמר אופטימי למציאת פתרון שיהיה סביר והולם לכולם.

 

שבעה עשר בתמוז בכותל

בס"ד

שלום לכולם.

המאמר הבא מדבר על שבעה עשר בתמוז ועל התהלוכות בכותל.

רבים מן החוגגים בר מצווה בכותל יודעים שיש בעייתיות בימים אלו לחגוג. מהם הימים הללו?, מדוע הימים הללו נוצרו?, איך בכל זאת חוגגים עליה לתורה בכותל בימים אלו?.

בואו נתחיל. ימי בין המיצרים הנקראים גם שלושת השבועות הם ימים שמתחילים בשבעה עשר בתמוז ומסתיימים בתשעה באב. אלו שלושה שבועות מאוד קשים לעם ישראל ונהוג לא לשמוח בהם, לא לקנות דברים חדשים, לא לברך שהחיינו. בקיצור לא לעשות דברים המשמחים את הנפש. מדוע?

מה קרה בשבעה עשר בתמוז שהוא נקבע ליום צום? – חמישה דברים קרו ביום זה. 1 נשברו הלוחות. 2 בוטל קורבן התמיד בימי בין המקדש הראשון. 3 העיר ירושלים הובקעה בימי בין המקדש השני. 4 אפוסטומוס הרשע שרף לעם ישראל את התורה הקדושה. 5 הועמד צלם בהיכל בית המקדש.

אלו חמשת הדברים שקרו בשבעה עשר בתמוז. לכן יום זה נקבע כיום צום ויום שפותח את שלושת השבועות עד לתשעה באב, יום שנחרב בית המקדש פעמיים. כלומר בית המקדש הראשון ובית המקדש השני נחרבו שניהם בתשעה באב. לכן שלושת השבועות הללו שהם נקראים ימי בין המיצרים שהם ימים שמיצרים את הנפש והגוף והנשמה הם ימי פורענות וימים שצריך להישמר ולהיזהר בזהירות כפולה.

לאחר שלמדנו מהם שלושת השבועות נמשיך לנושא הבא. מה קורה כאשר רוצים לחגוג שמחה?. במאמר זה נעסוק בחתני בר מצווה אך נזכיר שחתונות בדרך כלל דוחים לאחר שלושת השבועות. אז, מה עושים בימים של חתני בר מצווה שנולדו בהם וזה הזמן שלהם לחגוג. האם הם יכולים לחגוג בר מצווה בכותל ולערוך תהלוכת מתופפים  ושופרות?. בואו נעשה סדר – משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב אפשר לעשות תהלוכות של בר מצווה בכותל עם מתופפים אבל רק לחתנים שזה היום שלהם, כלומר נולדו בזמן הזה ולא איזה יום שהם החליטו לערוך בו את הבר המצווה כי לרוב האנשים זה מתאים, אבל גם בשמחה זו צריך להמעיט ורצוי להמעיט בנגנים, בשירים, בריקודים אבל אפשר לחגוג. ישנם דעות שאומרים לחגוג רק עם כלים שנותנים קצב כמו תופים, אבל לא נהוג לחגוג בר מצווה עם כלי מלודי כמו קלרינט או סקסופון.

מחודש אב שזה נקרא תשעת הימים נהוג להמעיט עוד יותר בשמחה, ומהשבוע שחל בו תשעה באב נהוג להמעיט עוד יותר ובטח לא לערוך תהלוכת כותל עם מתופפים ושופרות.

בעז"ה ימים אלו יהי ימי שמחה וחכמינו אומרים שבתשעה באב יגיע מלך המשיח. אמן.

 

נגני הכותל לאומן 2

מוישי התחיל להפליג. מוישי הפליג בחודש אייר, הוא אמור להגיע בחודש תמוז, אבל מסיבה לא ידועה הספינה מתעכבת כבר מעל חודש. מוישי לא מתיאש, הוא מגיע אל רוסיה אחרי ארבעה חודשים. הוא נוסע ברכבת שבוע ובכירכרה כמעט שבועיים ומגיע שבוע לפני ראש השנה אל אומן.

הוא שואל אדם אחד איפה הציון של הצדיק רבי נחמן שאלפים פוקדים אותו.  מוישי הולך להתפלל בציון של הצדיק בדבקות אדירה ואז השכיר דירה נאה ובשבוע האחרון של החג הגיעו אלפי יהודים. היהודים השכירו דירה כל אחד או כל קבוצת אנשים דירה משלהם. שהגיע ראש השנה מוישי הסתובב ברחובות אומן ואז באמצע הטיול מוישי פוגש את אחד הנגנים והוא שואל את המתופף מה הוא עושה באומן, המתופף עונה למוישי שרבי נחמן אמר לכל הבנים שיבואו אליו לחג ראש השנה. ואז המתופף שואל את מוישי מה הוא עושה באומן. מוישי מספר למתופף את כל החלום ואז מוישי שואל אם אפשר לבוא לביקור בדירתם ואז המתופף אמר בשמחה, אתה מוזמן לבוא לדירתנו. מוישי והמתופף הלכו במשך שתי דקות, הם הגיעו לבנין, מוישי והמתופף עלו אל הבנין לקומה החמישית ואז הם פתחו את הדלת. הפתעה גדולה היתה שם, כל נגני הכותל  שעורכים בר מצווה בירושלים היו שם. הם פתחו שלושה בקבוקי יין, שתו ושמחו ואפילו ריקוד או שניים רקדו שם. אחרי כארבע שעות של שמחה וריקודים מוישי חזר אל חדרו והלך לשון.

מוישי ישן שנת ישרים, אחרי שש שעות של שינה הצדיק שוב התגלה למוישי בחלום. הוא אמר לו שבזכות זה שהגעת לאומן לאחר מסע כל כך ארוך עשית את התיקון שלך ובעולם הבא תזכה לגן עדן. מוישי התעורר רק בבוקר וישר רקד ושמח. הוא הלך לדירתם של מתופפי הכותל והם ארגנו מנין לתפילה. כולם החלו להתפלל תפילת שחרית, רקדו שתיים, שלוש ריקודים, אמרו תיקון הכללי והסבירו למוישי שרבי נחמן ביקש לומר תיקון הכללי ולתת פרוטה לצדקה.

אחרי שמוישי אמר תיקון הכללי, נגני הכותל יצאו להתבודד והסבירו למוישי איך מתבודדים. מוישי התבודד והתבודד ואחרי שעה של התבודדות כל נגני הכותל אמרו שוב תיקון הכללי ואז למדו בחברותה שלוש שעות ליקוטי מוהרן וגם בנוסף ליקוטי הלכות. הדרך אל חדר האוכל לוותה בריקודים והלב של מוישי התחמם ונפתח והוא נהיה לוהט. בצאת החג הם הדליקו נר להבדלה, להבת הנר היתה גבוהה. לאחר מכן אמרו שוב תיקון הכללי והדליקו נר לרבי נחמן.

לאחר כל המסע לאומן ובאומן עצמה מוישי חזר לביתו. הוא סיפר לאישתו וילדיו את המסע שעבר עליו ואת כל נפלאותיו. לאחר שנה מוישי הביא איתו גם את בנו הקטן, בן השבע ואז הוא פגש שוב את נגני הכותל ואז הנגנים סיפרו לו את השושלת שלהם שהתחילה לפני שנים רבות. כולם אמרו – "הלוואי והשושלת תמשיך לעד". אמן אמן אמן.

קייטנת תופי שמחה

בס"ד

שלום לכולם.

כידוע, החופש הגדול הגיע ואנחנו נמצאים בעיצומו. הן מבחינת של אירועים של בר מצווה בכותל והן מבחינת של קייטנות לילדינו במבחר העצום ורב שהמתנסים ובתי הספר השונים מציגים.קייטנת מתופפים בכותלאת הקייטנה הילדים מאוד אוהבים ומאוד מתרגשים לקראתה ולפי מה שאני רואה על ילדיי, הם מאוד אוהבים ללכת לקייטנה ומאוד אוהבים להשתתף ברוב הפעילויות – אם זה פעילות ספורט, או פעילות של מים כמו בריכה, או פעילות של יצירה, בלונים, מתנפחים, ריקודים, מעגל מתופפים ועוד הרבה והרבה.

אך הפעם איך שהוא התגנבה אליי קייטנה מסוג שונה, הילדים קוראים לה קייטנת תופי שמחה. מיד אסביר איך זה מתנהל. הילדים קמים מאוד מוקדם בבוקר, שאני אומר מוקדם אני מתכוון ל-4 ורבע בבוקר. טובלים במקווה קר להתרעננות הנשמה והגוף, ומיד נוסעים לקבר דוד המלך להתפלל תפילת נץ שחרית. זהו אחד המקומות האהובים עליי לתפילת שחרית.

לאחר התפילה עושים איזה קפה קטן שהחבר'ה של הכולל לילה מארגנים את מצרכיו, לומדים איזה לימוד קטן על פרשת השבוע או דיבורים של רבי נחמן במרסלב. בינתיים מגיעים רוב חברי להקת תופי שמחה, ואז כולנו יורדים לכותל עם תופים שופרות כדי לשמח חתני בר מצווה. כאמור הילדים איתנו לבושים בלבן מסורתי תנכי, עם כאפיה על הראש וגם מאורגנים עם תוף קטן ורצועה מתאימה למימדים של ילד. קייטנת תופי שמחה

כאשר מגיעים למתחם הכותל המערבי ממתינים לאירוע שיגיע, בזמן ההמתנה מנגנים מקצבים, לומדים תורה, שותים קפה, אוכלים ארוחת בוקר, מספרים סיפורי חברים, וכמובן הילדים איתנו שירגישו איך מתנהל יום עבודה של אבא. כמובן שהם מאוד נהנים וגם מרווחים קצת דמי כיס שיבזבזו בחופש הגדול. הרבה שואלים אותם "מה תרצו לעשות שתהיו גדולים"?, והם עונים "מתופפים בכותל כמובן".

תהלוכות בר מצווה בכותל הם דבר שרואים לא מעט ואולי אפילו דיי הרבה, אבל לראות ילדים בני 9-10 המתלווים לאבותיהם בלבוש לבן מסורתי עם תוף ושופר, ומנגנים, שרים ורוקדים לכבוד המשפחה והחתן, זה משהו שרואים רק פעם בשנה בחופש הגדול, בקייטנת תופי שמחה.

חוץ מתהלוכות  בר מצווה בכותל קייטנת תופי שמחה פועלת גם במעגלי תופים ברחבי הארץ, מה שאומר שהילדים מתלווים למעגלי מתופפים לסוגים שונים של הפעלות לקבוצות. האמת שהילדים דיי עוזרים, הם סוחבים את התופים, מסדרים אתם לפני כל הפעלה, והכי חשוב לראות אותם שמחים כי יש להם זמן איכות עם אבא.

1 2 3 5