יצירת קשר

בדרך לחגיגת בר מצווה בכותל חלק ב'

בס"ד

לאחר שעיניין המיניין הוסדר הזמין אותי הדייל הראשי להיפגש עם הדיילת בחלקו האחורי של המטוס כדי לראות שהכל יתנהל כשורה, אך אני אמרתי להם שזה לא אמור לגרום לאי נוחות. הצעתי להם שלאחר חלוקת המשקאות נתחיל בתפילה והסברתי להם שמשך התפילה הוא סה"כ 10 דקות, הודתי להם על ההבנה וחזרתי למקומי. לאחר שסיימו לחלק את המשקאות, קרא הדייל ברמקול שהתפילה מתקבצת בחלקו האחורי של המטוס. התחלנו בתפילה וההרגשה היתה מאוד מרוממת תרתי משמע. הסברתי בקצרה ליהודים הלא דתיים מתי להגיד אמן מפני שאין להם מושג מתי אומרים. וכך קבענו סימן משלנו שבזמן הקדיש כשצריך להגיד אמן אני מרים את היד. לפני התפילה ניצלתי את הזמן להגיד דברי תורה לעילוי נשמת אימי עליה השלום, וכך לחבר את הנשמות לשורשן היהודי. מאחר שחברת התעופה לא מחזיקה כיפות במטוס שלה הם שמו מפיות על הראש, המחזה היה מרגש עבורי ואלי גם עבור עוד כמה יהודים שנכחו במעמד הקדוש הזה.

הדיילת שאלה אם אפשר לצלם אותנו ואמרתי לה שמבחינתי אין שום בעיה. בשעה טובה התחלנו בתפילה שעמלתי כ"כ עבורה. מבחוץ היייתי שמח בכל פעם שהרמתי את היד, אך מבפנים כמעט שנחנקתי מרוב התרגשות והודייה להשם על שזיכה אותי ואת אימי לממש רגע קדוש זה. בכל פעם שהרמתי את היד הגברים ענו אמן חזק וברור, הם הרגישו גאים ביהדותם את זאת זיהיתי לפי עוצמת האמן שלהם. בתום התפילה שכל המטוס מרוגש הודתי לכולם וכל אחד שב למקומו.

אחד היהודים שהיה נוכח במניין ניגש אלי מאוחר יותר שדמעות בעיניו וכך אמר לי:" מעולם לא הייתי מעורב בחיי היהודיים וכאן אני להודות לך על התיזכורת המופלאה הזאת שחיברה אותי בחזרה למורשת שלי". מצווה גוררת מצווה וזה פשוט מדהים להתחיל ככה את המסע שלי לארץ הקודש, ולעיר הקודש ולקודש הקודשים הכותל המערבי. שם ניצעד בתהלוכת תופים ושופרות שמחה לרגע כה מרגש בחיי הנער היהודי שמרגע זה ואילך זוכה לקיום מצוות אמיתי. מי יתן ונבין איזו זכות נפלה בחלקנו להיות יהודים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *