פני משיח לכותל
בס"ד
האם באמת אנו, עם ישראל הקדוש והיקר מוכנים לקבל את פני המשיח בליווי תופים ושופרות אל בית המקדש?.
שאלה מעין זו עולה הרבה פעמים בשיחות שאני מנהל עם חברים או משפחה, אך לאחרונה היא עולה בתדירות גבוהה ביותר, לאור המצב המלחמתי בעזה.
הרבה אנשים שואלים את עצמם ואת הסובבים אותם, אם זה חברים, משפחה או סתם אנשים מזדמנים, האם אנו ראויים ומוכנים לקבל פני משיח?, האם זה הזמן או שעם ישראל צריך לעבור תלאות נוספות בדרך?, אל הזמן הנכסף שהוא בית המקדש.
לפי מה שהרבה אנשים מרגישים ע"י שיחות מזדמנות שאני מנהל איתם, זה הזמן לגאולה האחרונה של עם ישראל. עם ישראל נמצא בתקופה של התעוררות רוחנית גדולה מאוד, ואנו ממש מרגישים אותה וחווים את סיפורי הניסים – ברור שיהיו כופרים שיאמרו שהכל זה רק צרוף מיקרים, אבל התחושה החזקה והברורה והאיתנה שיש מי שעומד מאחורי כל סיפורי הניסים.
עם ישראל מתחזק באמונה, אנו רואים זאת ע"י חיילים שמתפללים לפני כל מבצע שהם עושים, רואים זאת גם ע"י לבישת ציציות של חיילים – שזה באמת השחפץ העיקרי, ובכלל אפשר לראות בכל הסרטונים המופצים את כל המפיצים שעושים עבודת קודש אשר באים לתמוך, להפיץ, לחזק ברוחם ובנפשם את חיילי צה"ל ע"י נטו שמחה – אשריכם ישראל.
גם בעורף אנו שמים לב לתופעה של תפילה על החיילים, ואפילו כל אזרח לקח על עצמו חייל פרטי משלו שעליו הוא מתפלל. דבר בלתי יאומן שכל עם ישראל אומר תהילים על כלל חיילי צה"ל. בנוסף לאמירת תהילים של עם ישראל על החיילים ישנה תפילה מיוחדת להצלחת חיילי צה"ל בזמן פתיחת ארון הקודש בכל בתי הכנסיות.
אז מה אתם אומרים?, עם ישראל מוכן לקבל פני משיח עם תופים ושופרות לכיוון בית המקדש. לצאת סוף סוף מהגלות שאנו נמצאים בה, להיות באהבת חינם, וסוף כל סוף לקיים את כל התורה כולה מאהבה.
זה הזמן לגאולה הקרובה, והיא כל כך קרובה, שפשוט לא נשים לב שהיא קרתה. פשוט, מתוך תהלוכת בר מצווה בכותל, נתקדם עם התהלוכה לכיוון בית המקדש, נתקע בשופרות, נשיר שירים, ונגיד איך זה לא קרה קודם.
