בר מצווה בכותל,  מעגל מתופפים בכותל,  מתופפים בכותל,  מתופפים לבר מצווה,  תופים לכותל

השגחה עליונה

בס"ד

שלום אני בחורה בת 20 והגעתי היום לכותל בכדי להיתפלל לזיווג הגון. לאחר התפילה פניתי לתחנת האוטובוסים בכדי ללכת לעבודה ובדרך לתחנה ראיתי להקת מתופפים בכותל שעושים תהלוכת בר מצווה מאוד שמחה ושרים – "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד ולנו יש את מלך העולם והוא שומר אותנו מכולם….." זה העלה חיוך על שפתי והמשכתי הלאה בדרכי.SAMSUNG CAMERA PICTURES

חיכיתי לאוטובוס זמן ממושך וכשלפתע הגיע תורי לעלות דחפה אותי אישה אחת ואמרה :"אני ממש ממהרת ואני מחכה כאן כבר חצי שעה", עניתי לה :"שלא ראיתי אותה בכלל מחכה", אך היא פשוט נדחפה לאוטובוס וסימנה לי עם היד שיש מקום לידה. הנהג סגר את הדלת ונסע ואני "בירכתי אותה – הלוואי שלא תגיעי"… מרוב שרתחתי מכעס. החלטתי לקחת מונית כי העיכוב הזה היה מוגזם וליד מלון נובוטל נשמע הפיצוץ האדיר והמזעזע שפילח  את האויר, הנהג אמר ישר שזה פיגוע ואני רואה מהחלון שזה האוטובוס שהייתי אמורה להיות עליו. אותה אישה שקיללתי דחפה אותי אל החיים ולקחה את הגזירה שלי. לא האמנתי כמה כוח יש לדיבור, ומאותו רגע אשמה וחרטה עמוקה עלו בי וחנקו את גרוני. יש חשבונות שמיים שאנחנו לא מבינים ולרגע שמזיזים את המסך ואנו נחשפים לאמת קשה לנו להבין איך השם מנהיג את עולמו. אנחנו נתפסים על שטויות וכועסים כשבעצם ברגע זה ממש ניצלנו. ניצלו חיינו. הייתי מיוסרת וכל פעם שפירסמו בעיתון מידע על הפיגוע המחריד הזה חיפשתי את התמונה שלה. אך שום תמונה לא הופיעה. כעבור שבוע של חוסר תיאבון ושינה החלטתי ללכת שוב לכותל אך הפעם בשביל לבקש סליחה מהשם ומאותה אישה ש"בגללי לא הגיעה ליעד". איך שידי נגעו באבנים של הכותל כל המועקה שהייתה בתוכי נשפכה החוצה ובכיתי כמו שמעולם לא בכיתי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. חזרתי בצעדים איטיים וכבדים לכיוון התחנה שלפני שבוע עמדתי בה. בדרכי לאוטובוס שוב ניתקלתי בלהקת מתופפים בכותל והפעם הם שרו "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי….." שוב חייכתי והרגשתי שהשם מדבר אלי דרכם. היגעתי לתחנה ובעודי ממתינה אני לא מאמינה – מה רואות עיניי?

אותה אישה ש"בירכתי" עומדת שם ומתפללת בדבקות בספר תהילים עתיק ועינייה עצומות ודמעות זולגות מהן. לא התאפקתי ופשוט צעקתי:" את חיה את חיה" תודה ריבונו של עולם על הנס שנגלה לנגד עיניי. היא מביטה בי המומה וגם כן לא מאמינה לראות אותי כאן. היא מספרת לי שהיא באה לכאן לקרוא תהילים לעילוי נישמתי, כי חשבה שהייתי על האוטובוס שהתפוצץ, ובגללה זה קרה לי. ואני מספרת לה שאני פה בגללה. כי כשדחפה אותי מהאוטובוס "בירכתי אותה שלא תיזכה להגיע"….

היא סיפרה לי שאחרי שעלתה לאוטובוס היא רצתה לקרוא תהילים ולפתע שמה לב שהספר נשאר בכותל, את התהילים האלה היא קיבלה מתנה מסבתא שלה עליה השלום והיתה מאוד מחוברת אליהם, לכן מיד ירדה מהאוטובוס ופנתה לכיוון הכותל. כשהיגיע לתחנה היא ראתה שאני כבר לא שם וחשבה שעליתי על האוטובוס שעליו היה הפיגוע. היא סיפרה לי שכל השבוע היא לא ישנה ולא אכלה בגללי ושעכשיו היא פשוט לא מאמינה איך השם מסובב את עולמו ומנהיג אותו בחסד וברחמים.

שתינו התחבקנו ובכינו באמצע הרחוב כשברקע המתופפים שרו "מצווה גדולה להיות בשמחה"…….

2 תגובות

  • שרון שרה מור

    סיפור השגחה מדהים.יהי רצון שנזכה להשכיל ולהבין לכתחילה שהכל מושגח ומדוייק בהשגחה פרטית.תופי שמחה אתם מדהימים ,השמחה שלכם חודרת לבבות.רק בשמחות.

  • יעלה כהן

    וואו! מדהים! איזו צמרמורת חלפה בתוכי! סיפור מחזק ביותר ולהקת המתופפים? כאילו נסכה בהם רוח הקודש ממש!
    עם ישראל חי! תמשיכו לשמח ולחזק את עם ישראל! ובעיקר ובמיוחד בימים אלו ממש! העם זקוק לכם! יישר כוח גדול!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *