איסור תהלוכות מתופפים לבר מצווה ברובע היהודי
בס"ד
בשבוע האחרון התהלכתי באזור הרובע היהודי שבירושלים. נו, אתם יודעים, הדרך שמובילה משער ציון אל תוך הרובע היהודי ומשם לכותל המערבי. התהלכתי והתהלכתי ומשהו בלבי נצבט. הבנתי שאני לא הולך לשמוע יותר את תהלוכות התופים והשופרות לכותל לחתני בר המצווה.
לא פשוט, לאחר שנים רבות ומרובות של תהלוכות בר מצווה בכותל משער ציון לכותל דרך הרובע היהודי, פתאום לוותר על הכל, פתאום לשמוע קול ציפורים שמחפשות את קול השופר, לא פשוט להיות פשוט.
כידוע, תוף הוא ראשי תיבות של "תמימות ופשטות". קשה לראות ולחוש איך התמימות והפשטות הזו נעלמה ביום בהיר אחד מהרובע היהודי. מקום שהיה שוקק חיים ומלא שמחה, פתאום נהפך לעוד רחוב, עם עוד מרכז, עם רחבה גדולה שמשהו חסר בה. נכון מאוד, שמחה עצורה של משפחות שבאו לחגוג בר מצווה בכותל, אך מתהלכים בשקט לכיוון הכותל ללא תופים וללא שופרות אבל מתהלכים.
נקודה חשובה שחשוב לציין, היא נקודת העסקים של הרובע היהודי. רוב העסקים ברובע היהודי מאוד אהבו ומאוד תמכו באטרקציית של תהלוכות התופים לכותל, מכיוון שזו הייתה אטרקציה מעולה לתיירים. רוב התיירים היו עולים לרובע היהודי בכדי לצלם את תהלוכות הבר מצווה לכותל. כמובן שעל הדרך רוב העסקים גם היו מתפרנסים מכל אותם תיירים שבאו לצלם ולחוות את מה שקורה רק בארץ ישראל. התיירים היו קונים כל מיני דברים שהעסקים היו מציעים, וכמובן רוב המסעדות היו עובדות מעולה ובקצב טוב תרתי משמע.
התהלכתי והתהלכתי. שמעתי את קול הציפורים. ירד גם טפטוף קטן של גשם – דמעה. חשבתי על אותם הימים שהיינו צועדים כאן במלוא הדרינו עם חופה פרושה לצדדים, חתן גאה על הכתפיים של אחד מבני המשפחה, קצב תופים שממלא את השקט וגורם לשמחה ותרועות השופר שבוקעות את חלל האוויר לכיוון השמיים. התהלכתי ואמרתי לעצמי "זה שקט שגורם הפסד לכולנו – מתופפים, מוסיקאים, בעלי עסקים, בעלי מסעדות, והכי חשוב לבעלי השמחה של בר מצווה בכותל".
התהלכתי ולא מצאתי תשובה. מצאתי רק אמונה חזקה, שכל מה שקורה הוא בהשגחה עליונה. שכל מה שקורה זה הכל מהשם יתברך. ויש עניין שהכל יתהפך לטובה.
ונאמר אמן.
