מתופפי הכותל לאומן

בס"ד

הסיפור מתרחש בעיירה רחוקה לפני שנים רבות. בשעה חמש בערב מוישי חוזר מבית הכנסת מתפילת ערבית, הוא ניכנס לביתו, אוכל ארוחת ערב, קורא קריאת שמע והולך למיטה בשעה חמש וחצי. בחלומו הוא רואה אדם אחד, פניו של האדם היו הדורות זקן ואז הצדיק פתח ואמר למוישי "אני הולך לאומן", מוישי מתעורר כי החלום היה מוחשי. מוישי חוזר לישון ועוד פעם הוא רואה את הצדיק והצדיק אומר לו אומן אומן ובפעם השלישית אם הוא אמר – זה כבר סימן משמיים. בבוקר מוישי מתעורר ומספר לבני משפחתו את החלום. אישתו אמרה לו "לך תברר אצל השכנים איפה האומן הזה", מוישי הולך לשכנים לברר איפה האומן הזה, אבל השכנים עונים בשלילה. אז מוישי הלך אל הרב, בטח הוא יודע איפה זה אומן חשב לעצמו מוישי. מוישי נכנס אל הרב והרב אמר לו "אומן זה באוקראינה", מוישי אמר תודה ויצא מבית הרב. מוישי מתכונן להפלגה, הוא תיכנן שלפני ההפלגה הוא יסע לחברון למערת המכפלה, ואחרי זה לירושלים להתפלל בכותל, ואז הוא יסע לנמל יפו ויעלה על הסירה אל רוסיה, ואז הוא יסע ברכבת אל אוקרינה, ואז ישכור מרכבה לאומן. מוישי מחשב את המחיר, יוצא לו כ- 30,000 שקל.  מוישי למזלו הוא אדם אמיד אבל עדיין חסרים לו 1,000 שקל. מוישי מבקש צדקה מאנשים ועדיין חסרים לו 100 שקל. מוישי אמר לעצמו "אבקש צדקה בדרך, אולי יתנו לי ואם לא, אז לא אשכור מרכבה ואלך ברגל. הוא התחיל את מסעו, מוישי שכר מרכבה לחברון והתפלל כחצי שעה במערת המכפלה, ואחר כך הוא נסע לירושלים לכותל המערבי ורואה שם מתופפים. מתופפי הכותל היו באמצע תהלוכת תופים ושופרות לחתן בר מצווה. הוא חשב בליב אולי הם יכולים לתת לי 100 שקל. הארוע מסתיים בבידוק של הכותל, איך שהם גמרו את הארוע מוישי מבקש מנגני הכותל 100 שקל, הנגנים מסכימים ונותנים למוישי 100 שקל. מוישי הולך אל הכותל בכדי להודות לה' על הצדקה שהנגנים נתנו לו. אחרי עשרים דקות הוא עלה למרכבה שמובילה אותו לנמל יפו, הוא עולה על הסירה והם מתחילים לשוט לרוסיה. ההפלגה היא במשך שלושה חודשים.