מתופפים בשלג

בס"ד

יש ימים שאתה חושב פעמיים אם לעשות את הדבר שאתה צריך לעשות.

ויש ימים שאתה ממש לא חושב אם לעשות אותם, אתה פשוט רץ לעשות אותם בשמחה, למרות שביום רגיל לא היית עושה אותם. פשוט היית מוותר עליהם וממשיך הלאה.

לאחד הדברים האלו קוראים שלג בירושלים, או אם תרצו לקרוא לו שלג בכותל, או אפשר יותר לדייק בשם – תהלוכת מתופפים בכותל בשלג.

שלג בכותל זה משהו שמגיע אחת לכמה שנים, בערך 5 או 6 שנים, והשנה הוא הגיע בגדול, לזמן מאוד קצר. שלג שיורד בזמן קצר של חמש שעות במהלך הלילה, ובבוקר כל העיר לבנה צחורה. מראה מדהים.

כידוע, ברגע שיורד שלג, כל הכבישים לעיר נחסמות, כי לא יודעים עדיין מה כמות השלג שירדה, והאם היא תמשיך לרדת ולתפוס יותר גובה ויותר כיסוי מרחבי.

החלום הוא לשבת בבית מול האח הבוער עם גזעי עץ ולהתחמם באש המרצדת, וכמובן להתבונן בשלג על ההרים דרך החלון.

אבל מה קורה שיש עבודה, והעבודה היא תהלוכת מתופפים בכותל, ועוד בשלג. סיבה למסיבה אמיתית לצאת מהבית עם כל הילדים לשלג ועוד בכותל.

מחכים בסבלנות להודעה שהכבישים יפתחו, והגישה להגיע לירושלים תיפתח. והופ ההתרגשות.

התלבשנו היטב, אני וארבעה מילדי ונסענו לירושלים לראות, לחוות, לשחק בשלג. וכמובן לשמח עם תופים ושופרות משפחה שבאה מאזור תל אביב לחגוג בר מצווה בכותל.

התחלנו בנסיעה איטית מאוד לכיוון הכותל, הכבישים היו מפולסים, אך מאוד חלקים, והנסיעה הצריכה זהירות רבה. הגענו לחניית קבר דוד ושם החננו את הרכב. למרות הנסיעה האיטית מהבית לכיוון הכותל, לקח לנו 25 דקות להגיע. רק לשם השוואה, ביום רגיל לוקח להגיע באותו מסלול ובאותה שעה כמעט 50 דקות. מה שאומר שהדרכים היו פתוחות לגמרי.

המחזה היה מרהיב, כל ירושלים צבועה בלבן. שלג על ההרים, על הכבישים ועל מה לא.

הילדים היו בתחושת אופוריה איך שראו את השלג, ועוד יותר שמחו רק מהידיעה שעוד מעט הם הולכים לשחק בשלג ועוד בכותל המערבי.

הגענו לכותל סוף סוף, ההליכה לא היתה פשוטה. בכל זאת היו 30 ס"מ של שלג שנערם. הילדים בהרגשת שמחה, זורקים אחד על השני כדורי שלג ובונים בובת שלג גדולה.

לאחר עיכוב קטן, משפחת בר המצווה הגיעה. פרשנו חופה יפה לבנה כשלג, פתחנו בתרועות שופר, ומיד לאחר מכן פצחנו בקצב תופים מטורף עם שירים שמחים וריקודים לכבוד חתן בר המצווה שהגיע לחגוג בר מצווה בכותל.