יצירת קשר

מוואדי טלעה הגדול לכותל

בס"ד

הנסיעה לכותל מביתי לוקחת לי בין חצי שעה לשעה בערך, תלוי בפקקים.

ההליכה לכותל לכיוון שער האשפות לוקחת לי סביבות החצי שעה.

בשבילי לנסוע לכותל זה יום טיול לכותל, זה יום הליכה, זה דרך חיים של הליכה וספורט על הדרך.

כאשר אני נוסע לכותל במכונית, אני מחנה את הרכב במתחם התחנה הראשונה ואז עושה צעידה לכותל עם פק"ל מלא של תוף בתוך נרתיק על הגב, שופר כרוך בחבל על הצוואר-כתף, חופת חתנים ביד ימין, שקית אוכל בצד שמאל וכמובן פלייליסט של שירים שאני שומע דרך הספוטיפי עם אוזניות של סנהייזר מומנטום 2 – חוויה.

טיול, מסע, הליכה. כל אלו הם דברים כל כך מרוקנים – כן, כן, לפי דעתי הם מרוקנים אותנו מלחץ החיים היום יומי. נותנים לנו זמן התבוננות מעבר למצב הקיים של מטלות ועבודות היום. זמן בו אפשר לראות קצת מעבר, לחוש את קצב היום קצת אחרת. ואם זה דרך חיים, אז להרגיש את קצב החיים קצת בפעימה שונה. להתרוקן מכל מחשבות היום, להתרוקן מכל המעמסות, למי אין מעמסות?, ופשוט להיות, פשוט להיות. פשוט להרגיש את הפשטות.

דרך חיים של הליכה, דרך חיים של פשוט לצעוד ולהתבונן. דרך חיים של לשלב את הטיול בחיי היום יום, דרך חיים של טיול שלא נגמר ותמיד נמשך, גם כאשר נוסעים למרכז או לאיזה שהוא מקום, פשוט להחנות את הרכב קצת רחוק ולהנות מההליכה לכיוון היעד.

לפני חודש וחצי בערך נסעתי לטיול קצת אחר, עזבתי לשבוע את אירועי מעגל המתופפים בכותל, ונסעתי לטיול לסיני לאיזור של ההר הגבוה סנטה קתרינה. את הטיול עשיתי עם 12 חבר'ה מתוקים מדבש. המדריך היה אדם בשם שלמה בוסקילה. מדריך מיומן בעל לב רחב לאנשים, לטבע ולמקום. סיפוריו על הצמחים, על האנשים, על התרבות, על החיים בכלל מלווים אותי גם כרגע.

בקיצור, טיול מאלף של חמישה ימים שבו הלכנו בסביבות 15-20 ק"מ ליום. צעדנו דרך בוסתנים עתיקים של שבט הג'אבלייה הבדואי. טיפסנו על הרים וכבשנו אותם. הר הוא חמוצים – אתה כובש אותו, אם לא – אתה מחמיץ אותו. בלילות ישנו במקומות שאין בהם קליטה של טלפון סלולרי, ואין חשמל, ואם מסתכלים לשמיים – רואים מליוני כוכבים. ממש תמונה שקשה לתאר אותה במילים. את הטיול עשינו בזמן שהוא קצת שונה מהזמן שמטיילים באיזור ההר הגבוה בסיני. טיילנו באמצע החורף. כל הגבים היו מלאים. כל הנחלים זרמו. בפסגות ההרים היה שלג. והרבה נחלים קפאו.

היה קר מאוד, אבל הלב היה חם.

באחד הימים הלכנו במסלול של וואדי טלעה הגדול לכיוון פארש רומנה. מסלול יפיפה ועוצמתי עם נחלי מים זורמים וצבעים מהפנטים. במסלול הזה מצאתי גזע עץ לא גדול, שאפשר לסחוב בתרמיל יום. גזע שהוא חצי שורש-חצי גזע. מין גזע שהוא שילוב של בין השמשות.

לאחר שחזרתי מסיני, הנחתי את הגזע באחד הפינות בבית. חזרתי לעיסוקי היום יום ולמטלות הבית. לפני כמה ימים התבוננתי על הגזע והוא הזכיר לי, הזכיר לי את המסלול המהפנט של וואדי טלעה הגדול לפארש רומנה.

אני אוהב גזעים ובמיוחד את הגזעים שהם חצי רקובים, שאז אפשר לעבוד איתם ולשייף את כל הפסולת החוצה. לכל עץ יוצא צורה משלו, העץ עצמו קובע איזה צורה תצא לו לפי מקום הריקבון שלו.

הוצאתי את מכשיר הדרמל שלי. מכשיר שהוא מעין מוט של רופא שיניים עם ביטים שניתנים להחלפה. עם אחד חוצבים, עם השני משייפים וכך הלאה. את רוב עבודות העץ שלי אני משלב בעבודת דרמל.

התחלתי לעבוד על הגזע. יותר נכון ניסיתי לעבוד על הגזע ולא הצלחתי לעבוד עליו עם הדרמל, מכשיר שהוא חשמלי. פשוט הגזע לא רצה שיעבדו עליו חשמלי.

הרי את הגזע הזה מצאתי במקום שאין קליטת סלולר, אין חשמל, יש מליוני כוכבים. מקום שבו אתה מרגיש וחש מה זה – "זכר למעשה בראשית". מקום שבו אתה מרגיש את העוצמה של אין, את הפשטות, וכמה בטיול אתה מרגיש להתרוקן מכל המעמסות ופשוט להיות.

התחלתי לעבוד על הגזע ידנית, במברג חוצב קטן. וכך במשך 15 שעות חצבתי ידני את הגזע. כל רגע ורגע הרגשתי את המסלול של הטיול שעשינו בסיני. כל חציבה וחציבה בגזע היתה בשבילי מסלול, משעול, ואדי, הר, מעיין, גב, שמיים, כוכבים…..

אז איפה היינו…..? לרגע נכנסתי לחלום…….. אני במסלול של מתחם התחנה לכיוון הכותל המערבי…….

אהה נכון – יש בר מצווה בכותל היום……. עד טיול סיני הבא…….

מתופפים בשלג

בס"ד

יש ימים שאתה חושב פעמיים אם לעשות את הדבר שאתה צריך לעשות.

ויש ימים שאתה ממש לא חושב אם לעשות אותם, אתה פשוט רץ לעשות אותם בשמחה, למרות שביום רגיל לא היית עושה אותם. פשוט היית מוותר עליהם וממשיך הלאה.

לאחד הדברים האלו קוראים שלג בירושלים, או אם תרצו לקרוא לו שלג בכותל, או אפשר יותר לדייק בשם – תהלוכת מתופפים בכותל בשלג.

שלג בכותל זה משהו שמגיע אחת לכמה שנים, בערך 5 או 6 שנים, והשנה הוא הגיע בגדול, לזמן מאוד קצר. שלג שיורד בזמן קצר של חמש שעות במהלך הלילה, ובבוקר כל העיר לבנה צחורה. מראה מדהים.

כידוע, ברגע שיורד שלג, כל הכבישים לעיר נחסמות, כי לא יודעים עדיין מה כמות השלג שירדה, והאם היא תמשיך לרדת ולתפוס יותר גובה ויותר כיסוי מרחבי.

החלום הוא לשבת בבית מול האח הבוער עם גזעי עץ ולהתחמם באש המרצדת, וכמובן להתבונן בשלג על ההרים דרך החלון.

אבל מה קורה שיש עבודה, והעבודה היא תהלוכת מתופפים בכותל, ועוד בשלג. סיבה למסיבה אמיתית לצאת מהבית עם כל הילדים לשלג ועוד בכותל.

מחכים בסבלנות להודעה שהכבישים יפתחו, והגישה להגיע לירושלים תיפתח. והופ ההתרגשות.

התלבשנו היטב, אני וארבעה מילדי ונסענו לירושלים לראות, לחוות, לשחק בשלג. וכמובן לשמח עם תופים ושופרות משפחה שבאה מאזור תל אביב לחגוג בר מצווה בכותל.

התחלנו בנסיעה איטית מאוד לכיוון הכותל, הכבישים היו מפולסים, אך מאוד חלקים, והנסיעה הצריכה זהירות רבה. הגענו לחניית קבר דוד ושם החננו את הרכב. למרות הנסיעה האיטית מהבית לכיוון הכותל, לקח לנו 25 דקות להגיע. רק לשם השוואה, ביום רגיל לוקח להגיע באותו מסלול ובאותה שעה כמעט 50 דקות. מה שאומר שהדרכים היו פתוחות לגמרי.

המחזה היה מרהיב, כל ירושלים צבועה בלבן. שלג על ההרים, על הכבישים ועל מה לא.

הילדים היו בתחושת אופוריה איך שראו את השלג, ועוד יותר שמחו רק מהידיעה שעוד מעט הם הולכים לשחק בשלג ועוד בכותל המערבי.

הגענו לכותל סוף סוף, ההליכה לא היתה פשוטה. בכל זאת היו 30 ס"מ של שלג שנערם. הילדים בהרגשת שמחה, זורקים אחד על השני כדורי שלג ובונים בובת שלג גדולה.

לאחר עיכוב קטן, משפחת בר המצווה הגיעה. פרשנו חופה יפה לבנה כשלג, פתחנו בתרועות שופר, ומיד לאחר מכן פצחנו בקצב תופים מטורף עם שירים שמחים וריקודים לכבוד חתן בר המצווה שהגיע לחגוג בר מצווה בכותל.

הייתה חוויה מדהימה למשפחה שבאה לחגוג בר מצווה בכותל בשלג. גם לנו, הנגנים, הייתה חוויה מאוד עוצמתית לנגן ולהרקיד בשלג. הילדים מאוד נהנו……….

והאישה……….ישבה מול האח הבוער……..לאחר שהכינה לנו מרק עוף טעים וחם……

דיבור של אמת

שלום לכולם…..

כידוע, המאמר האחרון שלי בתור כותב פוסטים של להקת תופי שמחה – מתופפים בכותל, היה בחודש פברואר שנת 2020…..

כלומר כמעט שנתיים לא כתבתי פוסט……וזה אומר שמתחילת הקורונה לא כתבתי.

אומנם לא כתבתי פוסטים או מאמרים, אבל כתבתי שירים……… כן, שירים.

זמן קורונה לפני שנתיים בערך, היא הגיעה אלינו כמו רוח סערה, שאת כיוון הרוח עדיין איננו יודעים. כיוון מעורפל עם רצון למשוך לכיוון מסוים. מהו הכיוון? …….. לכל אחד יש את הכיוון שלו, וההסתכלות שלו על התקופה המאתגרת הזו. אני בחרתי……….. לחלום.

האמת….. הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט. אבל יש זמנים או מצבי רוח שפשוט אין חשק לכתוב. כתיבה זה משהו שמגיע, ואם הוא לא מגיע והוא מקבל איזה שהוא לחץ מכיוון מסוים בכדי להגיע……. הוא חסר לדעתי…. תמיד יש את הנקודה שבה אתה אומר לעצמך "עת רצון, זה הזמן", ואז זה פשוט קורה. בכל דבר בחיים.

מדוע לא כתבתי?, כי פשוט לא היה לי חשק לכתוב פוסטים. פשוט כתבתי שירים.

תחילת קורונה, כידוע, התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה. מרגע שהתחלתי לנגן בגיטרה, פשוט התחלתי לכתוב שירים ולהלחין אותם בצורה הכי בסיסית. כל כך נהנתי לכתוב שירים ולהלחינם, שפשוט לא היה לי חשק לכתוב מאמר. האנרגיה של הכתיבה פשוט הלכה לטייל במימד אחר. מימד מבורך בפני עצמו, מימד של גילוי עצמי, מימד של התבוננות מכיוון אחר, מימד של כתיבה עם צלילים, מימד של צלילים שמתחברים לאותיות, מימד כתיבה של רגש שמתבטא בשירה……… עד כמה שאפשר…….. בכל זאת, אני די "לא מדויק" בשירה………… אבל….. בחרתי לחלום.

ברגעים אלו אני כותב מאמר. לא היה לי קל להגיע למצב שאני נמצא בו עכשיו, כלומר – כתיבת מאמר. דחיתי את כתיבת המאמר כמעט חצי שנה, כי לא הייתי שם, לא בחשק ולא בהתבוננות על המילים והסיפורים.

את כתיבת המאמרים אפשר לחלק לשניים. חלק ראשון הוא ההנאה שבכתיבה. ההנאה בהתעופפות האותיות למילים ומשם למשפטים……החלק השני הוא – שעצם זה שאני כותב מאמר, אני מקדם באופן אורגני את האתר של תופי שמחה.

מה שמשתמע מכך שחוסר כתיבת מאמרים לא מקדם את האתר……והעבודה……… יורדת. אבל זו האמת, וזהו דיבור של אמת שלי, שיש תקופות שאין חשק לכתוב, ובטח לא לקנות מאמרים ב – 1.90ש"ח.

ברוך השם, עובדים, שמחים ומשמחים. והשם דואג לכל, וגם לפרנסה, אבל תמיד יש את הנקודה שיש יותר, יותר שפע, יותר אקשיין ויותר מותרות. יכול להיות שזה רק במוח, ואולי זה באמת רק במוח.

מה שאני מנסה לכתוב. תסלחו לי אם אני קצת מסורבל, לא כתבתי כמעט שנתיים……. שטוביה חברי הטוב, שהוא יד ימיני בעסק של השמחות של בר מצווה בכותל…….כן, טוביה, כך………אמר לי "אתה שם לב שהעבודה ירדה…..וזה כבר מזמן לא הקורונה, אולי תמשיך לכתוב שירים…..אבל אפשר לשלב, ולכתוב גם מאמרים ולקדם את האתר ולקדם את העבודה".

לגמרי הסכמתי עם טוביה. לגמרי הייתי איתו. אבל…………..שאין חשק לכתוב……ממתינים…….ומתבוננים.

היום. קמתי בתחושה שאני הולך לכתוב מאמר…….קמתי בתחושה של הנאה שמרחפת מעל האצבעות……תחושה של מילים ללא צלילים. נטו מילים……….נטו משפטים. וברקע, בזמן הכתיבה, מוסיקה נעימה של הרכב שנקרא ניגון ירושלמי……. ופשוט………. להיות פשוט.

נ.ב – טוביה היקר עדיין רווק, והוא חמד של בחור. נברך אותו שימצא את זיווגו במהרה – סער טוביה בן חיה סבינה…….ונאמר אמן.

שלומי גרטנר בכותל

בס"ד

שלום לכולם

שלומי גרטנר הזמר החסידי מאנגליה

במהלך חג סוכות האחרון 2019 הגיע לארץ ישראל היישר מאנגליה הרחוקה, הזמר החסידי שלומי גרטנר. הוא הגיע להשתתף בכמה התוועדויות בקרב העולם החסידי. אבל יותר מכך, הוא הגיע לערוך הופעה מיוחדת במינה בהיכלי בניני האומה בירושלים.

הופעה בסוכות בניני האומה

לאורך כל ההופעה שלומי אירח על הבמה את הזמרים: יונתן רזאל, נפתלי קמפה, ארי היל בליווי תזמורת ענקית שנקראת המנגנים, ובנוסף לכל זאת אירח את מקהלת נשמה. כמה אלפים הגיעו להופעה הזו, וההופעה היתה אש.

תופי שמחה בקליפ פרומו עם שלומי גרטנר

שבוע לפני ההופעה פנה אלי אחד בחור בשם יענקי פרודקשן שהוא אחד האמרגנים של שלומי גרטנר, והציע לצלם קליפ פרומו להופעה בליווי של להקת תופי שמחה. קליפ קצרצר שמצולם בכותל על חומות העיר העתיקה בליווי של מתופפים ושופרות. כמובן שהסכמתי, אף פעם לא מוותרים על חוויות כאלו. למרות שאת שלומי גרטנר לא הכרתי, ואפילו לא שמעתי עליו או את השם הזה.

יום ששי 8 בבוקר נפגשנו כמה נגנים של להקת תופי שמחה לבושים לבן מסורתי עם כאפיות על הראש, בשער האשפות בכותל, האמת שהבאתי גם שניים מילדיי מצוידים בתופים ושופרות לצילום הקליפ, אמרתי לעצמי שיהיה להם חוויה נעימה. קצת ינגנו, קצת יסתכלו, ויהיה להם זמן איכות עם אבא. ואולי רק יסתכלו בלי לנגן.

שלומי גרטנר וצוות ההפקה הגיע בשעה שקבענו, וצוות הצילום העמיד אותנו בקומפוזיציות על החומות לצילום הקליפ. צוות ההפקה התלהב כל כך מהילדים שהם כמעט ושכחו מאיתנו הנגנים. רוב הצילומים התמקדו בילדים ובריקוד החסידי של שלומי איתם בזמן שהם מנגנים על התופים. כנראה שאין מה לעשות – ילדים הם כובשים.

ענווה

בזמן הצילומים הגיעו כל פעם אנשים והתחבקו ומסרו דרישות שלום עם שלומי גרטנר. פתאום נפל לי האסימון שהבן אדם הוא כוכב מוסיקת חסידית בקני מידה עולמית. דבר שלא הבנתי שסגרתי את העבודה עם צוות ההפקה, ודבר שלא הבנתי שנפגשתי עם שלומי. כנראה שלא הבנתי זאת בגלל הענווה של שלומי, בן אדם חם ולבבי עם חיוך מתוק שמדבר איתך בגובה העיניים. פתאום קלטנו כל חברי הלהקה שאנחנו כאן משתתפים בקליפ פרומו של זמר שהוא סופר סטאר במוסיקה החסידית. איזה כיף היה לא להרגיש את זה, ולהרגיש שעומד לפניך אדם עם ענווה.

לאחר צילום הקליפ הבנו כל חברי להקת תופי שמחה שנפל בחלקינו להשתתף עם אדם עניו גדול בקנה מידה עולמית. במהלך ההופעה בבניני האומה שאלפים הגיעו אליה היו מסכי ענק על הבמה מאחורי הנגנים והזמרים, שמדי פעם הקרינו צילומים שלנו עם שלומי על רקע חומות הכותל בעיר העתיקה. כמובן שהילדים כיכבו יותר מכולנו.

תודה שזכינו לפגוש אדם עניו עם קול מדהים, שהיום אני שומע את שיריו ונהנה עד מאוד.

שובו אל האוצרות שלכם

שלום לכולם

הכל התחיל בחג סוכות האחרון. יותר נכון הכל התחיל לפני 30 שנה ובחג הסוכות הוא קיבל את המימוש הראוי שיקבל.

בחג הסוכות האחרון התארחנו אצל חברינו היקרים – משפחת מור, בסוכתם המיוחדת. דיברנו, אכלנו וסיפרנו איך היה ומה יהיה וכדומה. אבישי סיפר לי על מפגש של חברים שהם ערכו לפני כמה שבועות ושהיה בו משהו מאוד חזק.

הם ישבו כמה חברים ודיברו על סיפור מעשייה של רבי נחמן מברסלב מהסיפור של "שבעה קבצנים". ובתוך המעשייה יש משפט שאומר כך – "בתוך כך בא נשר גדול ודפק על המגדל, ואמר להם: חדלו עוד מלהיות עניים! שובו אל האוצרות שלכם, והיו משתמשים באוצרות שלכם." וכך החברים דיברו ודשו במשפט הזה, ופתאום הגיעו למצב שפתאום חבר דופק על השולחן וכולם אומרים את המשפט – "בתוך כך בא נשר גדול ודפק על המגדל, ואמר להם: חידלו עוד מלהיות עניים……..", וכך כל כמה דקות מישהו דופק על השולחן וכולם שואגים – "חידלו עוד מלהיות עניים….". וכך זה נגמר למשך שעה שלימה של שקט. פתאום נכנס חבר חדש שהגיע לחדר ואז מישהו דפק על השולחן וכולם שאגו את המשפט במלואו – "חידלו עוד מלהיות עניים….". הבחור החדש היה בהלם מוחלט. הלם עוצמתי כל כך.

האמת ברגע ששמעתי על הסיפור הזה זה הדהד גם בי. "שובו אל האוצרות שלכם". והתחלתי לחשוב על האוצרות שלי. האוצר הראשון שעלה לי בראש זה הגיטרה, אותה גיטרה שלפני 30 שנה קניתי וכל כך רציתי ללמוד לנגן. לקחתי שני שיעורים ואיך שהוא זה התפוגג ונעלם וכך נעלמה לה גם הגיטרה. החלטתי באותו רגע שאני חוזר אל האוצרות שלי ומפסיק להיות עני ומתחיל ללמוד גיטרה.

כידוע, צריך לקנות גיטרה, צריך לחפש מורה טוב שתתחבר אליו, וכמובן לפנות זמן ללימוד. הזמן הוא לא פשוט – משפחה, עבודה, חברים ושוב משפחה. אבל החלטתי שאני הולך על זה.

עבודתי העיקרית מתמחה בפעילויות של מעגל מתופפים לילדים, ותהלוכות בר מצווה בכותל. כך שישר הראש והלב רצים קדימה איך אני משלב את הגיטרה למעגל המתופפים אני רואה וחולם עצמי שאני שר ומנגן בגיטרה מול 30 ילדים עם תופים במעגל מתופפים אנרגטי. אבל רגע……צריך לקנות גיטרה וללמוד.

רוב חבריי הם מוסיקאים ונגנים מכל התחומים. שאלתי חבר שהוא נגן גיטרה – "איך אני מתחיל ללמוד?", וכך אמר לי – "תקשיב טוב, התחלתי ללמוד לפני חודש פסנתר, אני והבן שלי, דרך קורס אינטרנטי באתר שנקרא אתר נגינה. קורס מעולה שלוקח אותך למסע מהשלבים הראשונים עד לנגינה עצמה. יש באתר גם קורס גיטרה למתחילים". – עיניי ברקו. קורס גיטרה למתחילים ועוד דרך האינטרנט, וכך אוכל ללמוד מתי שארצה ובאיזה זמן שמתאים לי.

כבר למחרת אימי פינקה אותי במנוי שנתי לאתר נגינה לרגל יום הולדתי ה-43. לאחר יומיים קניתי גיטרה של חברת "alhambra" בעזרתו של חבר שבא לראות, לבדוק ולהמליץ. והופ….. יוצאים למסע.

כל ערב, לאחר שהילדים הולכים לישון, רואה וחווה שיעור גיטרה באתר נגינה. והשיעורים מאוד מובנים, מצחיקים ומאוד קלילים בניצוחו של גל הגיטריסט. בכל סוף שיעור יש תרגילים לתירגול שמסכמים את השיעור, ובנוסף יש רשימת שירים לתירגול כולל סירטונים נוספים של איך לנגן את השיר, והעיקר הוא שהכל מובן, קליל וזורם.

כבר חודש שאני מנוי לאתר נגינה ומתאמן לנגן. והאמת, מרגיש שחדלתי עוד מלהיות עני, חזרתי אל האוצרות שלי של גיל 13, מנגן שירים של בוב דילן, פינק פלויד וזוהר ארגוב. אומנם עברו 30 שנה, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם.

תודה לאתר נגינה

מתופפים לשדרות רוטשילד תל אביב

שלום לכולם

המאמר הבא הוא על אירוע מאוד מיוחד שערכנו בלב תל אביב בשבוע האחרון. כן, כן אירוע של מתופפים, כינור, קלרינט, גיטרה, שופרות, והרבה אנרגיה של שמחה והתעלות רוחנית שקשה לתאר אותה במילים. אירוע של תהלוכה מוסיקאלית להכנסת ספר תורה בבית כנסת בתל אביב לאורך רחוב שדירות רוטשילד, לעילוי נשמתו של חיים סיטרוק ז"ל.

הכנסת ספר תורה בתל אביב

את הטלפון קיבלתי מבחור בשם אליהו, הוא אמר לי – "אתה זוכר אותי מלפני 6 שנים?", אמרתי לו – "בטח, איך אפשר לשכוח". כמובן שאי אפשר לשכוח, כי לפני 6 שנים עשינו איתו תהלוכת הכנסת ספר תורה לכיוון השני, לכיוון שכונת נווה צדק שבשכונת שבזי. ואז הוא אומר לי – "הפעם יוצאים מאותו מקום רוטשילד 1, אבל הפעם לכיוון הצד השני", כלומר חוצים את כל רחוב שדירות רוטשילד. אמרתי לו "בשמחה רבה".

כמובן שבשמחה רבה, כל פעם שאני מגיע לתל אביב לאירוע של תופים ושופרות אני מרגיש שאני בא לאסוף ניצוצות, והאמת גם הנגנים מרגישים כך. מרגישים משהו אחר בתל אביב, משהו קדוש שאתה עסוק בקדושה ולא בהבלי העולם הזה.

טוב, למה אני מתרגש כל כך לחזור לתל אביב לאירוע קדוש כזה בתהלוכת מתופפים ושופרות להכנסת ספר תורה?. מפני שבתל אביב גרתי, בתל אביב עבדתי, בתל אביב חייתי רוב שנותיי הצעירים, בתל אביב היה לי בר, בתל אביב הכרתי את אשתי, בתל אביב היה לי כל כך הרבה עד שהחלטנו לעזוב. במהלך הדרך חזרנו אני ואשתי לשורשים וחזרנו בתשובה ועכשיו אנחנו גרים בגוש עציון.

התחלנו את האירוע ברחוב שדרות רוטשילד. הקדמנו קצת אנוכי וכל שאר הנגנים – אתם יודעים בעיית חנייה ופקקים, זה מה שזכור הכי הרבה מתל אביב. התיישבנו בתחילת שדירות רוטשילד ופשוט ניגנו, ניגנו מכל הלב פיוטי סליחות, שירים חסידיים ושירי עם ישראל. פשוט היה פידבק ענק מהקהל שהחל להתקבץ סביבנו. ניגון מלב אל לב.

לאחר מכן התחלנו את טקס כתיבת האותיות של הספר התורה. כמובן שלפני שכל אחד שעלה לכתוב אות בספר תורה ניגנו שיר או נעימה והרמנו את מצב הרוח והשמחה של האירוע הקדוש הזה.

הכנסת ספר תורה בשדרות רוטשילד תל אביב

טוב, תם טקס כתיבת האותיות. החופה המרשימה נפרסה. עוד כוסית וויסקי נמזגה וקדימה לתהלוכה. את התהלוכה ליוו כ300 אנשים וביניהם המון ילדים עם לפידים של אור, כבר אווירה מחשמלת. צעדנו לכל אורך רחוב שדירות רוטשילד עד לבית הכנסת שלשם הוכנס הספר התורה.

היה מאוד מרגש, מאוד קדוש, מאוד מאתגר, מאוד גם מעייף – כי זה לנגן כמה שעות ברציפות, אבל שאתה באופוריה לא מרגישים כלום. והיה הכי כיף, ממש כיף. לחזור לרחובות תל אביב עם התופים והשופרות ולעשות קידוש השם בשדירות רוטשילד שבתל אביב. חלק מן האנשים יצאו מהבארים והבתי קפה ובאו לתת נשיקה לספר תורה – זה לא מרגש?. זו פשוט הגאולה.

תודה לכל החברים של להקת תופי שמחה שבאו לחלוק איתי את השמחה ואת ההתרגשות לאירוע הקדוש הזה. מי ייתן ונזכה לשמח את עם ישראל בגאולה הקרובה. אמן ואמן

יום העצמאות בכותל

בס"ד

שלום לכל החברים.

ברגע שאני כותב את המאמר הזה, התאריך הוא כ"ח באייר שזהו תאריך של יום ירושלים. אבל את המאמר הבא אני מקדיש ליום העצמאות. מאמר על יום ירושלים יגיע בהמשך בעזרת השם, ובו נפרט על פעילותנו ברחבי ירושלים עם מעגלי המתופפים, ותרועות השופר בטקס יקיר העיר שנערך במגדל דוד.

יום העצמאות, יום שבו כביכול הוכרזה ארץ ישראל למדינת ישראל. יום שיש בו הרבה מאוד מחלוקות מכל מיני זרמים, אך לא ניכנס לזה. פשוט בואו נראה את הטוב ומשם רק נחייך ונקבל משמעות חזקה לחיינו בארץ ישראל.

שבוע אחד לפני יום העצמאות, כולנו חווינו את יום השואה. יום קשה מאוד במיוחד שבו כל עם ישראל עמד דומייה לזכר כל נרצחי המחנות והגטאות. כל עם ישראל "עמד", חלק בעמידה, וחלק בלימוד תורה בישיבה, חלק במסלול טיול שהקדישו אותו לנרצחים, וחלק בסיפורים וסרטים על השואה, וחלק במזמורי תהילים. כל עם ישראל הרגיש וכאב את השואה האיומה. לי- אישית, זהו יום שמחבר אותי לחיים של כאן ועכשיו, ועם כל הכאב העמוק, פשוט אין מילים, רק לומר תודה על כל מה שקיבלנו ואנחנו מקבלים ועל החיים הנפלאים שאנחנו חיים בארץ ישראל.

משם לאחר שבוע אחד אנו מפליגים ליום העצמאות. יום שצריך לומר בו תודה על כל השפע שאנחנו מקבלים. אם זה שיש לנו מדינה, יש לנו בתי ספר ועבודה, יש לנו בתי כנסת ומקומות להתפלל, יש לנו תאטראות ומקומות למוסיקה ובידור, יש לנו אוכל בשפע, יש לנו עם חזק שעם כל הפילוג שיש בו, הוא אוהב אחד את השני אהבה עזה, כי עם ישראל ערב אחד לשני. במיוחד אנחנו מרגישים את העזרה והאהבה במלחמות, שכל עם ישראל מתפלל על הפצועים וכואב על החללים.

לי אישית, כל פעם שאני נמצא בכותל המערבי ועורך תהלוכות בר מצווה עם תופים ושופרות, אני אומר תודה, שאני כאן בארץ ישראל ויכול לשמח חתני בר מצווה, ולא להיות במחתרת עם הנחת התפילין. כל פעם שאני תוקע בשופר, אני מרגיש שאת התרועה הזו אף אחד לא יכול לקחת מאתנו, מעם ישראל. כי חלק גדול של הגאולה כבר קרה, רובנו חזרנו מהגלות ויש לנו את מדינת ישראל ואנחנו צריכים לשמור עליה.

רבי נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן – "ארץ אוכלת יושביה". אותי שהייתי ילד ובמהלך ההתבגרות לימדו שארץ אוכלת יושביה זה שכל כך קשה בארץ הזו, יש מיסים כבדים, יש הרבה עבודה ואין שכר מספיק, כלומר הכל כל כך קשה בארץ הזו. אבל לא…….. רבי נחמן מלמד אותנו שארץ אוכלת יושביה זה שארץ ישראל כל כך קדושה שהיא אוכל את היושבים שלה ואז הם נהפכים לקדושים. פשוט הפוך מכל מה שגדלנו עליו. הסתכלות מדהימה לטוב ולשפע ולקדושה.

עוד משהו קטן על יום העצמאות. יש דבר במושגים של עולם התורה שנקרא "את – בש", כלומר האות הראשונה והאות האחרונה. האות שלפני האחרונה והאות השנייה. אז בואו נתחיל, כל זמני החגים הולכים לפי השבוע של פסח. כלומר באותו יום בשנה שחל א של פסח יחול תשעה באב. באותו יום שיחול ב של פסח יחול חג שבועות באותו יום שחל ג של פסח יחול ראש השנה. באותו יום שחל ד של פסח יחול קריאת התורה כלומר שמחת תורה. באותו יום שחל ה של פסח יחול צום יום הכיפורים. באותו יום שחל ו של פסח יחול פורים. באותו יום שחל ז של פסח יחול חג שמתחיל באות ע.

אם תיקחו את יומן השנה אחורה בעשרות שנים ואפילו במאות שנים קדימה ואחורה החגים תמיד יצאו באותו יום לפי היום של פסח – מדהים. אבל ל- ז של פסח לא היה חג שמתחיל באות ע. עד שהגיע יום העצמאות, וזהו החג החסר.

אז בואו ניתן מקצב תופים מיוחד לכבוד ארץ ישראל ותרועת שופר גדולה שאותה לא נפסיק עד ביאת המשיח בקרוב.

מעגל מתופפים לילדים עם מוגבלויות

בס"ד

שלום וברכה לכל החברים

כידוע, חלק מעבודתי בתחום התופים והשופרות הוא גם לערוך מעגל מתופפים לגילאים שונים ומגווני אוכלוסיה. רוב מעגלי המתופפים הם בד"כ לילדים ולנערים, כמו ימי הולדת, חגיגת בר מצווה או מסיבת סיום כיתתית. וחלקם הם מעגלי מתופפים לאנשים קצת יותר מבוגרים כמו ועדי עובדים וימי כיף.

את המעגל מתופפים הבא אני לא אשכח לעולם. זה היה מעגל מתופפים במסגרת קרן קרב, בתוכנית בני\בנות מצווה. מעגל מתופפים בבית ספר ברמלה. בית ספר מיוחד לילדים עם מוגבלויות.

כמובן שקיבלתי הודעה מראש שהפעילות מיועדת לילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. אבל אמרתי לעצמי – "טוב, מה כבר יכול להיות שונה, ילדים עם מוגבלויות, נערוך מעגל מתופפים רגיל כמו שתמיד אני עושה, אבל בטח קצת יותר לאט".

באמת המעגל היה איטי במיוחד. אבל את רוב התרגילים ומשחקי הריתמיקה על התופים הם עשו בצורה בלתי רגילה. פשוט הכל היה יותר לאט עם הרבה דגש על ההסברה לפני כל תרגיל.

רק רוצה לומר שההשקעה היתה שווה את זה. רק לראות ולשמוע את הילדים המתוקים האלו על התופים נתן לי הסתכלות שונה על החיים. חיים של מירוץ, הספק, ובכלל כל עולם המדיה והטלפונים שנכנס חזק בעשור האחרון. פתאום אתה עוצר, מביט, מבין, מסביר ונמצא בשיא ההקשבה ובשיא הדו שיח עם כל ילד וילדה.

את המתנה הזו קיבלתי במעגל מתופפים האחרון שעשיתי בבית ספר לילדים עם מוגבלויות. מתנה שחיברה אותי כמה חשוב להקשיב, להסביר ולהיות ברצון טוב, כי בסופו של דבר זה אור חוזר, שחוזר ישר אליך.

שיא המעגל היה שכל הילדים תופפי על התופים וכמה כוכבים הגיעו למרכז המעגל ושרו במיקרופון את השיר "שלום עליכם מלאכי השלום". רק לראות ולהרגיש את התמימות והפשטות של הילדים. באמת התרגשתי כמו שלא התרגשתי באף מעגל מתופפים אחר.

לאחר המעגל מתופפים כמה מהמורות הגיעו אליי וממש הודו על החוויה הנפלאה הזו, וממש אמרו שכמעט אף פעם לא ראו את הילדים החמודים הללו נהנים כל כך, ופשוט יושבים על כסא במשך שעה שלימה וממש מקשיבים ומשתפים פעולה. זו התמימות והפשטות של התוף.

ביננו תמימות ופשטות זה ראשי תיבות – תוף.

תודה

מקווה הישועות

בס"ד

שלום לכל החברים היקרים. את המאמר הבא אני כותב אליכם וכולי מרוגש מאוד.

כידוע, לפני 5 שנים בערך בנינו אני וחברי הטוב חנן יהודה מקווה אצלי בגינה. מקווה שמשרת את החברים היקרים בטבילה היומית או בטבילה השבועית לכבוד שבת קודש.

את המקווה בנינו במשך 5 חודשים, מנץ החמה עד צאת החמה. בנינו אותו שלושה ימים בשבוע, מפני שבימים שני וחמישי אני עסוק בתהלוכות בר מצווה בכותל וכמובן עורך מעגלי תופים למיניהם. בנינו, יצקנו, צבענו וממש הכנסנו את הלב שלנו לבנייה. כך אמר הרב סבג לאחר שטבל פעם אצלנו במקווה, הוא יצא ואמר "מי שבנה את המקווה הזה נתן את הלב".

המקווה עבר שידרוגים רבים. במהלך הזמן התקנו מערכת פילטור שמפלטרת על ידי משאבת חול את המים, וכך המים נשארים נקיים לאורך זמן גדול יותר. ובשנה האחרונה זכינו להתקין מערכת חימום למים, וכך בימי החורף הקרים אפשר לטבול בכיף במים חמים.

את הסיפור הבא אני הולך לספר לכם בהתרגשות. סיפור אמיתי שאני שמעתי אותו ממקור ראשון. סיפור מחזק מאוד.

ישנו חבר שמגיע לטבול בתדירות יום יומית. נהנה ומתקדש לקראת היום החדש המופלא. לאותו חבר שבא לטבול יש חבר שאותו אני לא מכיר. החבר הזה שאני לא מכיר לא זכה לילדים כבר 5-6 שנים. לפעמים יש מניעות שאין לנו לבני אדם להבין אותם. רק לבטוח בשם שהכל לטובה.

יום אחד החבר שטובל יום יום, אומר לחבר שלו "בוא איתי לטבול במקווה", והוא נענה ואמר "בשמחה". אותו חבר של החבר הגיע לטבול במקווה בבוקר, וממש אמר שהוא הרגיש משהו מאוד מיוחד ומקודש. הרגשה שהוא הסתובב איתה כל היום. בערב היתה ליל טבילתה של אישתו. ובלילה הזה היא נפקדה.

אותו חבר של החבר מספר שבאותו היום שהוא טבל במקווה הוא הרגיש משהו מאוד מיוחד, משהו שקשה להסביר אותו במילים. אבל הוא הרגיש שזה מה שפתח לו ולה את הישועה לזרע בר קיימה. לאחר שנה שמעתי את הסיפור הזה, ומאוד התרגשתי לשמוע אותו.

טוב. לפני שבועיים אני רואה את החבר הטובל היומי מגיע עם אותו חבר שנפקדו וילדו לפני שנה. ואותו חבר שזכה לישועה אומר לי "תשמע, יש לי עוד שעה ברית של הבן שלי שנולד בשעה טובה, ובאתי לטבול לפני הברית". ברית של ילד שני ב"ה. אותו החבר של החבר בא להחזיר טובה למקווה שנקרא מקווה הישועות שפתח לו פתח לאוצר היקר.

שנזכה תמיד לתת את הלב

תופי שמחה – התחדשנו ב – cod חדש

בס"ד

שלום לכולם

את המאמר הבא אני מקדיש לחברי היקר הידי ליברמן. חבר יקר מתקופת כפר המים מכמרת. חבר שיש לו זכות גדולה ומשפיעה עלי בתחום התופים, ובאירועים של מעגלי מתופפים.

השנה אישתי היקרה חגגה יום הולדת 43. כידוע, כל בעל רוצה לפנק את אישתו במתנה יחודית, מפתיעה ונעימה. לא סוד שאישתי פוזלת כבר דיי הרבה זמן לעבר כלי הקשה שנקרא פאנטאם, והשנה חשבתי לעצמי להפתיע אותה עם הכלי הזה כמתנה ליום הולדתה.

"רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" – כלי הפאנטאם הוא כלי מאוד מאוד יקר, וכמעט שלא ניתן לקנותו כחדש. אלא ככלי יד שנייה וכידוע המחיר מרקיע שחקים.

התקשרתי להידי לאחר כמה שנים טובות שלא ניפגשנו, וסיפרתי לו שאני רוצה לקנות לאישתי פאנטאם מתנה ליום הולדתה ושיעזור לי למצוא לה אחד כזה. בהשגחה מופלאה הוא מספר לי שבדיוק לאחרונה הוא פיתח כלי בעזרת שני חברים. כלי שדומה לפאנטאם ונקרא "cod" פיתוח של שלושה אנשים ממחוזות חיים שונים שנפגשו ליצוק את הכלי המהפנט הזה.

הידי הביא את הידע במוסיקה, השני הביא את הידע בתחום ההילינג והתדרים של הגוף, והשלישי הביא את גמר הביצוע של הכלי הזה למוצר מתכתי שמיוצר באופן ידני. כלומר חיבור של מוסיקה עם תדרים רוחניים שבגופנו ונשמתנו ועבודת מסגרות מדהימה. השם הנבחר הוא "cod".

נפגשנו אני והידי כדי לראות במה מדובר ולראות את הכלה. ותשמעו, הכלי מהפנט. הוא כלי עגול עם שמונה צלילים שכל צליל צבוע בצבע משלו ואלו הצבעים של צ'אקרות הגוף, זוג מקלות הקשה שבעזרתם מקישים. אפשר גם להקיש עם הידיים אבל נוח יותר בעזרת המקלות. ניתן לשלב גם סטנד מיוחד שהכלי יושב עליו וכך נוח יותר לנגן.

האמת, כלי מאוד מרשים, מאוד זורם ומהפנט. באותו רגע החלטתי לקנות אותו מתנה לאישתי היקרה. מאוד מזכיר את הפאנטאם שהיא חלמה עליו. אבל יותר קל לניגון ויותר זורם לנגינה לכל שכבות הגילאים וגם לאנשים שאין להם שום קשר למוסיקה ולניגון.

עכשיו אספר לכם על המפגש של ה – cod עם המשפחה והחברים. קודם כל אישתי ממש ממש שמחה על המתנה הנפלאה. בעבר היא ניגנה על פאנטאם של חברים, ועכשיו שנגנה רק כמה הקשות על הקוד, אמרה "זה בהרבה יותר מגניב, זורם וקל לנגן". כמובן שכל הילדים ואני עמדנו בטור המתנה לתורנו לניגון בכלי המהמם הזה. אפילו בתי הקטנה שהיא רק בת 3וחצי עמדה במשך חצי שעה וניגנה על ה – cod.

כמובן, שמגיע כלי חדש למשפחה עושים חאפלה עם כל החבר'ה. המדורה נדלקת, צלי בשר נזרק לתוך הפוייקה בבישול איטי עם הרבה אהבה וקדימה……איפה ה – cod?.

ה – cod עבר במעגל של כל החברים והילדים, וכל אחד ניגן בתורו ובזרימתו קטע ניגון. הערב היה מחשמל, הגחלים לוחשות, הבשר יצא מעולה, קצת דיברי תורה, והקוד מככב. שני חברים מאוד טובים וקרובים שהיו איתנו במהלך הערב, הם שני אנשים שהכי לא חשבתי שיש להם איזשהוא קשר לניגון, למוסיקה ולסבלנות. אחד מהם מתעסק בבנייה וביציקות בטון, ואם תתן לו חליל ליד, הוא לא ידע מה לעשות איתו ויתחיל לערבב איתו פח צבע. והחבר השני הוא לא יכול לשבת במקום אחד יותר מ5 דקות. החבר הראשון שמתעסק בבנייה ממש הפתיע, לא האמנתי כמה רוך יצא ממנו בעזרת ה – cod. תמיד חשבתי שהוא רק נוגס בחצץ ומערבב מלט וטיט. במשך חצי שעה הוא ישב עם ה – "קוד" וניגן בענווה ובהקשבה וזה היה חידוש גדול מאוד בשבילי. החבר השני ישב כל הערב והאזין לניגונים וממש חיכה לתורו. אחר כך שכולם הלכו לישון נשארנו אני והחבר ה"תזזיתי" מסתכלים על המדורה ומעבירים ביננו תדרים מסטיים רוחניים בעזרת הנגינה על הכלי המחשמל הזה. אני יודע, בטוח ומרגיש שאיזשהוא רטט הכלי הזה עשה.

תודה

1 2 3 15