עם ישראל חי

בס"ד

שלום לעם ישראל היקר והאהוב:

אנו עומדים כרגע מול מציאות עגומה ועקומה, מה שמתרחש לנגד עינינו הוא פשוט ביזיון עצום, שאין לנו כרגע אפשרות להיתמודד איתו. המערכת הגדולה מנסה רק לכבות את השריפות ולא עוקרת מהשורש את המתרחש, ואנחנו עומדים חסרי אונים ומתפללים על חיינו וביטחוננו, פונים לאבא שבשמיים ומבקשים שמירה והשגחה.

האם זה יתכן שזריקת אבנים, בקבוקי תבעירה, דריסות, פיגועי ירי, חטיפות ועוד….. לא מצליחים לעורר אותנו לאמת הלא מתוקנת?.

מה עם ההימנון שלנו "להיות עם חופשי בארצנו" האם אלה רק מילים ששרים?! מה אם ליישם אותם?. הכוח נימצא כרגע בצד הלא נכון ואין מי שיגן עלינו פיזית. כרגע זה רק בזכות התפילות, זה הכוח של עם ישראל, זה הנשק שלנו, אבל מה אם אלה שלא יודעים להיתפלל ושהאמונה רחוקה ובלתי מושגת עבורם?

לאור האירועים הקיצוניים שפוקדים אותנו לאחרונה בירושלים וכל המהומות באיזור סילואן שצמוד הכותל המערבי, הפיגוע ירי נגד יהודה גליק והתגובה מנגד (שירו במחבל והתגובה היתה שהמחבל נירצח בדם קר) היפוך המציאות ל"טובתם" וההצגה שהרבה אנשים "קונים אותה" מאפשרת להם לקבל עוד כוח ותמיכה על המעשים הנפשעים הללו. אחד הדברים שקורים בפועל זה שאנשים מפחדים להגיע לירושלים ולקיים תהלוכות בר מצווה בכותל, שזו מצווה כ"כ חשובה עבור הילדים שזוכים להיכנס לגיל המצוות. מה, האם זה נכון לוותר גם על המאורע הקדוש הזה ביגללם? – ההיפך, עלינו להתחזק באמונה ולדעת שעם ישראל חי ומתקיים בזכות המצוות שלו, זה הכוח שלנו וזאת המלחמה הקטנה שלנו בתור יהודים כאן בארץ ישראל ובכל העולם אלה השורשים ואם לא זה, אז מה כן? ככל שנתאחד ונתקדש, הכוח יחזור לידינו, ובכותל מרגישים תמיד מאוחדים, וכמובן שמחים בזמן התהלוכה של חתן הבר מצווה לכיוון המקום הקדוש ביותר לעם היהודי אשר שכינה לא זזה ממנו לעולם. נגד השימחה של עם ישראל אף אחד לא יכול לעמוד, אפילו לא האויבים הכי גדולים שלנו. "כי מיצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (רבי נחמן).

דרך אגב נכון לעכשיו הכותל זה המקום הכי מוגן גם מפני שהשכינה שורה בו וגם מפני שיש אבטחה של אנשי הביטחון, אז אחים שלי, בואו נמשיך הלאה, נתקע בשופר, נתופף, נשיר ונירקוד, זה התפקיד שלנו. "כי העיקר זה לא להיתפחד כלל".

באהבה תופי שמחה