בזכות רבי שמעון בר יוחאי
בס"ד
בזכות רבי שמעון
סבא חיים היה כל שנה עולה לציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי עם כל נכדיו. השנה נמנע ממנו הדבר מפני שהיה מצור על ירושלים זה היה בשנת תש"ח מלחמת הקוממיות. בשכונה אחת משכונות ירושלים הרעב שרר בכל פינה, ותושביה היו צמאים למים. לא ניתן היה לערוך שמחות ולא בר מצווה בכותל, לא נישמע קול תופים ושופרות כפי שהיה לפני המצור.
ירושלים היתה מופגזת ביום ובלילה והיתה סכנה גדולה לצאת מהבתים. ל"ג בעומר היגע ואיתו השאלה מה עושים הרי זה סכנת נפשות להדליק אש, ואת השמחה היה צריך לייצר מתוך לב שבור על המצב הקיים וחולשה גדולה בעקבות הרעב. אך זקני העיר לא התייאשו והם החליטו שאם אי אפשר להגיע לציון במירון הם יערכו את הטקס כאן בירושלים. היה זה יום קשה עבור התושבים תמיד הם מנגנים עם תופים ושופרות סביב האש ומה יהיה הפעם הרי ישמעו ויראו אותם אם ינהגו כך גם היום, וזה עלול לסכן את חייהם.
זקני העיר החליטו להתגבר על צערם והתפללו מנחה וערבית בכוונה גדולה ועמוקה כשהם גונחים מעומק ליבם לישועה. משנסתיימה התפילה הם יצאו לרחבת בית הכנסת ואילצו את עצמם לרקוד חלשים היו הם רעבים וצמאים, אך הכיסופים לשמוח בחג ל"ג בעומר גברו על הכל ולאט לאט השמחה החלה מפעמת בליבם. משראו הילדים את הזקנים רוקדים מיהרו לקושש עצים השיגו פחית של נפט וסידרו עצים למדורה.
כאשר היגיע שעת ההדלקה אמרו הזקנים שבשום פנים ואופן לא ידליקו את האש מפני שזה יאיר את המקום בו הם נימצאים וחייילי האויב יראו אותם ויפגעו בהם. אולם אנשים אחרים אמרו: "רבי שמעון שומר עלינו ויושיע אותנו בזכות המדורה". הסכים הזקן שבחבורה, והשליך נר שעווה אל תוך המדורה. קול תרועת שופר פילחה את הדממה. למראה האש הדגולה והשופר שנשמע ברקע היו בטוחים החיילים שיש ליהודים נשק סודי וכל זה תרגיל להפיל אותם בפח ובכל רגע הם יתחילו לתקוף אותם, נפל עליהם פחד גדול וברחו כולם מעמדותיהם. השכונה ניצלה בזכות רבי שמעון בר יוחאי, ומאז כל שנה עורכים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי טקס מכובד עם המון שמחה עם תופים ושופרות, והמון הודיה לצדיק העצום שתמיד מושיע את ישראל. זכותו יגן עלינו אמן.
